אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב היחצני על ההון הפוליטי, גרסת הספריות צילום: אביהו שפירא

הקרב היחצני על ההון הפוליטי, גרסת הספריות

בעוד חודש תיסגר ספריית לוינסקי לילדי העובדים הזרים בתל אביב. למרות שחסרים לה רק 150 אלף שקל בלבד, הממשלה והמגזר הפרטי לא ממהרים לעזור. כשהספרייה של קריית שמונה נקלעה לבור תקציבי של 9 מיליון שקל לפני חצי שנה, הממשלה, בנק הפועלים וקבוצת אי.די.בי נזעקו לסייע ורצו לספר על כך. רק חבל שמאז לא העבירו לספרייה אפילו שקל אחד

30.11.2011, 09:14 | הדס שפר

ביום ראשון אחר הצהריים, בספריית בני הקהילות הזרות בגן לוינסקי בתל אביב, יושב טן בן השלוש על ברכיה של מיי, סטודנטית אמריקאית המתנדבת במקום, שמקריאה לו סיפור. שתי חברותיה, סטודנטיות אמריקאיות מתנדבות, מתלוצצות עם טיביאן ונאסמה - אחיות בנות 11 ו־13 שבאו לבלות במקום שמהווה עבורן הרבה מעבר לספרייה. ב־1 בינואר 2012 המראות הללו צפויים לא לחזור על עצמם, אם לא יימצא סכום של 150 אלף שקל הדרוש להפעלת הספרייה לשנה נוספת.

האיום המרחף על הספרייה מזכיר איום קודם לסגירתה של ספרייה אחרת לפני חמישה חודשים - ספריית קריית שמונה. אך בעוד שלטובת הספרייה בקריית שמונה נזעקו שורת גורמים, וביניהם ראש הממשלה, הרי שהספרייה בגן לוינסקי לא זוכה לתמיכה כלשהי.

ממנדרינית ועד נפאלית

בהיעדר מתנ"ס בשכונת נווה שאנן הפכה ספריית לוינסקי, הפועלת במקום כשנתיים, למקום מפגש כמעט קבוע לבני הקהילות הזרות וגם לחלק מילדי השכונה הישראלים, עם פעילויות תרבותיות שונות ומגוונות הכוללות שעות סיפור, הצגות, תיאטרוני בובות, חוגי שחמט, ריקוד ולהטוטנות, הקרנות סרטים ומפגשי סופרים. המפעל הזה כולל כ־200 מתנדבים, כ־400 מנויים קבועים ועוד כ־400 קוראים מזדמנים ויותר מ־3,500 ספרים. הסכום הדרוש להמשך הפעלת הפרויקט הזה מסתכם בעלות מעביד של משכורת שנתית ממוצעת במשק. זה הכל. אבל לאתגר הזה, מתברר, אין הרבה קופצים.

ספריית לוינסקי הוקמה כפרויקט הראשון של קבוצת ארטים (צוות אמנות בין־תחומית) שביקשה ללוות פרויקטים קהילתיים־חינוכיים דרך האמנות. הרעיון הראשוני היה של יואב מאירי, אדריכל המתגורר ופועל בשכונות דרום תל אביב, שתכנן את הספרייה יחד עם חבריו לארטים ובסיוע ארגון מסיל"ה - ארגון הפועל לרווחת קהילת העובדים הזרים, השייך לעיריית תל אביב. "בנינו מודל ייחודי בעולם שמציג את הפנים היפות של הישראליות, אבל כשזה מגיע לתמיכות אנחנו מקבלים תשובות שליליות", אומר הדס עפרת, אמן ויזם תרבות, ממקימי הספרייה, בעת שהוא בודק את הנזקים שגרמו הגשמים לתאורה במקום.

 ספריית גן לוינסקי. מפגש קבוע לבני הקהילות הזרות ספריית גן לוינסקי. מפגש קבוע לבני הקהילות הזרות  ספריית גן לוינסקי. מפגש קבוע לבני הקהילות הזרות

הספרייה מכילה ספרים בשפות מנדרינית, אנגלית, אמהרית, רומנית, ספרדית, צרפתית, ערבית, תאית, נפאלית, הינדית, טגאלו ועברית, שרק המבצע להבאתם לארץ בעלות אפסית לא היה מבייש אף ארגון במשק. הספרייה פועלת בימים שישי, שבת וראשון במבנה ארעי. לקוחותיה מחליפים ספרים בחינם באמצעות כרטיס קורא, ונדרשים רק להפקיד סכום של 30 שקל כדי להבטיח מעקב אחר הספרים והחזרתם. "אם אנחנו רואים מישהו שלא יכול לשלם גם את זה ונורא רוצה לקרוא, אנחנו מאפשרים לו בכל זאת", אומרים המתנדבים.

בקריית שמונה עוד מחכים לכסף המובטח

לעומת הסכום הקטן שלו זקוקים בלוינסקי, המתנ"ס בקריית שמונה המפעיל את הספרייה נקלע לחובות של 9 מיליון שקל, ובעקבות זאת לפני חמישה חודשים נסגרה הספרייה לכשבועיים. ההד הציבורי והחשיבות של הימצאות ספרייה בפריפריה הביאו גופים ואישים רבים להתגייס להצלתה, ביניהם יו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר ויו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, שהצהיר כי הבנק יוביל את מימון פעילות הספרייה ובמקביל יפעיל ספרייה ניידת בעיר. גם משרד ראש הממשלה נזעק להתערב בעניין.

התוצאות לא איחרו לבוא. ביוני אישרה הממשלה העברה של 6 מיליון שקל מתקציב משרדי הממשלה כדי לאפשר את הפעלת המתנ"ס. כ־2 מיליון שקל מהם היו אמורים לעבור מתקציב משרד החינוך, והיתר מתקציב משרדי האוצר, התרבות, הפנים ופיתוח הנגב והגליל. לשכת ראש הממשלה אף הוציאה הודעה כי "בזכות התערבותו של ראש הממשלה, ילדי קריית שמונה ימשיכו ליהנות מפעילות תרבותית ומהפעלת הספרייה".

אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה כי עד היום לא התקבלו בספריית קריית שמונה הכספים המיוחלים, ולמעשה היא עובדת על "קופת הפירוק" שמינה בית המשפט. "הספרייה עובדת בלי תקציב ממשרד התרבות, בלי תקציב מהרשות, ועד כה לא הגיע שקל מכל אלה שהבטיחו לסייע", אומר עו"ד אודי רז, המשמש כמנהל מיוחד מטעם בית המשפט.

כך, נכון להיום הספרייה פועלת על בסיס ההתחייבות הממשלתית להעברת הכספים. אלא שמתברר כי גם הכספים שאליהם התחייבה הממשלה עדיין לא הועברו, בעיקר כתוצאה מהליכים בירוקרטיים. רק לפני כחודש פרסם משרד החינוך הודעה הקוראת להגיש את הבקשות לסיוע באזורי עדיפות לאומית, ובימים האחרונים התקבלה בקשה מתוקנת מצד המפרק לקבלת הכספים.

"ברור שיותר גורמים רוצים לעזור לקריית שמונה"

מבלי לפגוע בחשיבות הצלתה של הספרייה בקריית שמונה, נשאלת השאלה כיצד לעומת המיליונים הנדרשים בצפון, בלוינסקי לא מצליחים למצוא גורם אחד שיהיה מוכן לתקציב שנתי של 150 אלף שקל? "מדובר באוכלוסייה חלשה שחלק מהישראלים מתנגדים להימצאותה כאן", מסביר עפרת. "ברור שבישראל יש יותר גורמים שירצו לעזור לקריית שמונה מאשר לפליטים", מוסיף ליאור ווטרמן, המתנדב במקום.

כל הגופים שקבוצת ארטים פנתה אליהם - משרדי התרבות והחוץ, קרנות פרטיות וציבוריות וספונסרים מסחריים - לא נענו לפניות. "אמנם אנחנו עם הספר, אבל במקרה שלנו אף אחד לא רוצה לסייע", אומר עפרת, "במשרד התרבות השיבו שאנחנו לא עומדים בקריטריונים, כי אין לנו מבנה מסודר ואין שומר בכניסה, אבל אם היה שומר הרבה פליטים ועובדים זרים לא היו מגיעים". עיריית תל אביב היא היחידה שסייעה - בסכום של 35 אלף שקל, שאינו מספיק.

מאי.די.בי נמסר: "הכסף להצלת הספרייה בקריית שמונה הוקצה על ידי החברה כבר ביוני 2011. לצערנו, למרות בקשות רבות מצד אי.די.בי, המסמכים הדרושים אשר יאפשרו את העברת הכסף לא הגיעו". מבנק הפועלים נמסר: "מיוני פועלת ספרייה ניידת ברחבי קריית שמונה, מדי יום, בתיאום עם העירייה".

ממשרד התרבות נמסר: "העברנו למשרד החינוך את חלקו בסיוע הממשלתי כבר בספטמבר, בהתאם להחלטת הממשלה. במקביל, אישרנו את התקציב ל־2011, אולם הספרייה טרם הזמינה ספרים ופעולות תרבות מהזכיין, מה שמהווה תנאי להעברת התקציב. באשר לספריית לוינסקי, משרד התרבות תומך בכ־220 ספריות ציבוריות מכוח חוק הספריות. הואיל וספריית לוינסקי אינה מוגדרת כציבורית לפי החוק, המשרד מנוע מלתקצב אותה".

ממשרד החינוך נמסר: "אנו בטוחים כי בימים הקרובים ישלים המפרק את העברת המסמכים כנדרש ותקציב הסיוע יועבר בהתאם להחלטת הממשלה".

מעיריית קריית שמונה וממשרד ראש הממשלה לא נמסרו תגובות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
מה הקשר בין שתי הספריות?
ספריית קרית שמונה, כמו כל ספרייה אחרת בישראל, ראויה לתיקצוב, כחלק מהשאיפה שבכל יישוב בישראל תהיה ספרייה ציבורית שתעמוד לרשות התושבים. ספריית לוינסקי? ידעו תושבי ת"א ש-35 אלף ש"ח מהמיסים שהם משלמים מממנים זרים. מי שלא מבין למה אף-אחד לא מעוניין לתקצב את הספריה הזו (וטוב שכך), כנראה כבר איבד כל קשר עם המציאות. חלק מהישראלים מתנגדים להימצאותה של אוכלוסיית הזרים בישראל? רוב מוחץ של הישראלים מתנגד. אבל אותו רוב נרמס ע"י אנשים שחושבים שהם יודעים טוב יותר. אז לא. לרוב אזרחי ישראל אין שום כוונה לתת לזרים הלא-חוקיים להרגיש כאן בנוח. לא טוב להם? שיחזרו הביתה. רוצים ספריה? שיממנו אותה לבד. אנחנו כבר מממנים להם חינוך, טיפול רפואי, תשתיות, תנועות נוער ועוד. שילכו כבר. פשוט שילכו.
ל.  |  30.11.11