חייק: דו"ח טרכטנברג יוביל אותנו בחזרה לתקופת האבן

"דו"ח טרכטנברג ישפיע על התעשייה לרעה. אסור לממשלה ולרשות המסים ללכת למדיניות חשוכה שתוביל אותנו למצב של תקופת אבן שלא קיימת יותר", כך אמר היום (ד') רו"ח אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, בכנס המסים של פירמת רואי החשבון Deloitte בריטמן אלמגור זהר והתאחדות התעשיינים. חייק אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא פרק המסים של המלצות ועדת טרכטנברג.

הפאנל התחלק לדוברים שתקפו את הדו"ח, בהם חייק, המשנה למנכ"ל הכספים באסם השקעות, פנחס קימלמן, ועו"ד מאיר קפוטא, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה. מהעבר השני הגנו על הדו"ח יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים לשעבר, ויורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה וחבר הוועדה.

"הוועדה, בחבילה שהיא הציעה, לא תביא לשינוי מהותי בסוגיית הצדק החברתי" , תקף קפוטא. קימלמן המשיך את העמדה התקיפה ואמר כי "ועדת טרכטנברג בחרה לטפל ולממן את המלצותיה באמצעות מס חברות, והפגיעה בחברות תוביל להאטה שתוביל לאבטלה ואותם שלטים של צדק חברתי יתחלפו בשלטים של לחם עבודה. מכל העולם הזה של טרכטנברג, כל מה שישאר זה רק מסים גבוהים יותר והציבור לא יקבל כלום או כמעט כלום".

גבאי, חבר הוועדה, ניסה להגן על המסקנות ואמר כי "טרכטנברג לא מחזירה את המיסוי ולא מעלה אותו, אבל היא פותרת את המחאה בכמה דברים: היא מפנה 30 מיליון שקל לענייני רווחה והתוצאה נטו לכל האוכלוסיה מראה שסך הכל מדובר ב-1,300-1,800 שקל תוספת למשפחה לחודש - וזו מהפיכה אדירה".

נסרדישי המשיך להגן על הוועדה: "אי אפשר לעשות רפורמות אדירות בתקופה כל כך קצרה. עברתי בשירותי מספר רפורמות, במחי יד לא משנים ענייני מס. היה חשוב לא להגדיל את הגירעון. במגבלות האלה עבדנו, ושינינו את תמהיל המס. מצד אחד לצד שני. אי אפשר ליצור יש מאין".

חייק אמר בתגובה לדברי נסרדישי כי "ב-5 שבועות לא ניתן לכתוב דו"ח שישנה את פני הכלכלה של המדינה ולכן אני טוען שחלקו היה כתוב מראש. אני יכול גם להגיד לך מאיזה מחשב של איזה פקיד באוצר זה הגיע. יהודה אתה היית קבלן המשנה של האוצר".

יורם גבאי הגיב לדבריו של חייק והודה כי המלצות המס בוועדת טרכנטנברג נידונו כחצי שנה לפני שפרצה המחאה החברתית והייתה כוונה להעלות את מס חברות, להקפיא את מתווה הפחתות המס ולהגדיל את הפרשות המעבידים לביטוח לאומי בכל מקרה.

שרגא ברוש: "לראשונה, אני מתקשה להבין לאן אנו הולכים בשנתיים הקרובות"

יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התייחס אף הוא לדו"ח טרכטנברג במסגרת הכנס. "אני לא רוצה לזלזל, אבל המסקנות נלקחו מהמחשבים של משרד האוצר. הם היו קיימים כבר בעבר, ועכשיו מצאו הזדמנות לעשות את זה. חוק עידוד השקעות הון - תוצאותיו מוכחות, עובדה שהחברות שינו את הכוונות ולא עברו לחו"ל", אמר.

ברוש אף אמר בכנס כי "אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה שמתאפיינת בחוסר ודאות שאף אחד מאלה שיושבים פה לא זוכר. זאת פעם ראשונה שאני באמת מתקשה להבין ולומר לאן אנחנו הולכים בשנתיים הקרובות".

לדבריו, "ב-2008, חשבנו שאנחנו יודעים מה קורה - הבנקים בישראל יציבים ובעולם קורסים. הבנו שאנחנו, כדי למכור, צריכים להציע גם מסגרות אשראי ולא רק מוצרים טובים, ושאנחנו נצלח את זה. חייבים להודות שיצאנו מזה לא רע".

ברוש דיבר על המיתון העולמי. "היום אנחנו כבר בתוך משבר של מדינות שקורסות, מערכות מוניטריות קורסות, אף אחד לא יודע אם השותפות בגוש תמשיך או לא, מדינות פושטות רגל, אף אחד לא יודע מי יבוא אחריהן, וזו הזירה היצואנית שלנו. כשראינו את יוון, ראינו שצריכים להיערך מבעוד מועד. וזה אומר הפניית משאבים וסחר לדרום מזרח אסיה. אין חולק על זה, גם לא בממשלה, אבל זה מתמהמה, המעשים כדי לדחוף יצואנים לאיזור הזה, אבל הסיוע לא מגיע, הקרנות לא מתרוממות, וזה אחד השווקים הכי מסובכים לכניסה. זאת טעות, היום חייבים לתת את התרופה משהמכה נחתה עלינו. צריך לתת את הפתרנות על מנת לא לדרדר את היצוא הבינלאומי והתשובה היא מזרח אסיה".

מאוחר יותר עלה לדבר רו"ח אילן בירנפלד, שותף מנהל בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, שאמר כי "ישראל עלולה להיתפס כמדינה בלתי יציבה מבחינה רגולטורית. אנו שואלים את עצמנו איזה תוקף יש להחלטות המשתנות חדשות לבקרים. הממשלה מעבירה איתותים למשק, למשקיעים ולחברות, אך מיד חוזרת בה

בירנפלד ציין כי "למרות שהממשלה הצהירה כי תקבל את המלצות ועדת טרכטנברג כמקשה אחת, כעת, בצד אישור ההמלצות המיסויות שניסחה הוועדה, היא שוקלת להעלות את המס על הדלק, זאת בניגוד להמלצות הוועדה, והיד עוד נטויה".