ההמלצות שוועדת קדמי השאירה בחוץ

ועדת קדמי שקלה לאסור על יצרני המזון להתקשר באופן עצמאי עם קמעונאים, או להציע את מרכולתם במחירים שונים לקמעונאים שונים. אולם שתי המלצות אלה לא נכללו לבסוף בהמלצות הביניים של הדו"ח שפורסמו השבוע.

ההמלצה הראשונה שנשארה בחוץ מתייחסת ליחסים בין היצרן (כמו אסם ותנובה) לבין הרשת הקמעונאית (כמו שופרסל ומגה). הוגי ההמלצה באוצר התבססו על ההנחה שבעלי המותגים הגדולים הם החוליה בעלת הכוח הרב בשרשרת הערך, ולכן יכולת המיקוח שלהם מול הרשתות הקמעונאיות גדולה והם יכולים להפעיל עליהן לחץ, למשל לעניין מחיר או מיקום בסופר. הרעיון היה לייצר חוליה נוספת בשרשרת, של סיטונאים שיפיצו את הסחורה, כך שהרשת לא תהיה חשופה ליצרן כזו או אחר ותוכל לנהל מו"מ עם כמה גורמים לגבי תנאי הסחר.

הוספת חוליה נוספת - אופציה שקיימת כיום אך איננה חובה - אמנם עשויה לייצר שחקן נוסף שיגזור "קופון" על גב הצרכן, אך ההנחה היתה שהיא תגביר את התחרות ביחס לתנאים שבהם רוכשים הקמעונאים את הסחורה, ולכן בסך הכל התועלת תהיה גדולה. גורמים בוועדה, בעיקר מקרב רשות ההגבלים בראשות דיויד גילה, התנגדו לסעיף זה כיוון שחשבו כי מדובר בסעיף דרקוני מדי ובהתערבות בוטה ביחסי הסחר, וכי הדבר עשוי לייצר בעיות תפעוליות ליצרנים.

המלצה נוספת שלא מצאה את מקומה בדו"ח המלא בשל התנגדות רשות ההגבלים היא מניעת אפליית מחירים.

באוצר רצו לאסור על יצרני מזון למכור מוצרים זהים לרשתות השונות במחירים שונים, ובעיקר ראו לנגד עיניהם מצב שבו אותו היצרן מוכר מוצר מסוים למכולת שכונתית במחיר גבוה בהרבה מלרשת קמעונאית גדולה. ברשות טענו לעומת זאת, שיש לאפשר ליצרנים מרווח מסוים של גמישות, בעיקר כאשר מדובר בהנחות שהם נותנים לקמעונאים שרוכשים סחורה בהיקפים גדולים. עם זאת, מקורבים לוועדה הודו כי מדובר במדיניות תמחור שעשויה להשפיע גם על יצרני מזון קטנים ולמנוע את כניסתם לשוק, אולם נושא זה לא נבחן עד תום בוועדה.

מרשות ההגבלים העסקיים לא נמסרה תגובה.