אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי צריך אותם? הפריטים המיותרים בחיינו צילום: shutterstock

מי צריך אותם? הפריטים המיותרים בחיינו

תרבות הצריכה גורמת לכך שאנחנו קונים מוצרים רבים שאין לנו ממש צורך בהם. קבלו כמה דוגמאות שיחסכו לכם לא מעט

02.12.2011, 22:29 | סוכנויות הידיעות

ישנם לא מעט כמה מוצרים שעדיף לא לקנות מפני שהם פשוט לא שווים את המחיר, או שיש להם חלופות זולות בהרבה. לפניכם רשימה של שישה פריטים יומיומיים שאנחנו לא באמת צריכים. אם ניפטר מכולם ביחד נוכל לחסוך כ-1,500 דולר בשנה.

כרטיסי לוטו

בשנה שעברה האמריקאים הוציאו 58 מיליארד דולר על כרטיסי לוטו, או כ-200 דולר לאדם. אולם הסטטיסטיקה מראה כי הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא רק 1 ל-195 מיליון. במקום, עדיף להשקיע 5 דולר בשבוע בקרן פנסיה.

כרטיסי לוטו. סיכוי קלוש לזכייה, צילום: בלומברג כרטיסי לוטו. סיכוי קלוש לזכייה | צילום: בלומברג כרטיסי לוטו. סיכוי קלוש לזכייה, צילום: בלומברג

 

תעודות אחריות ארוכות טווח

תעודות אחריות לטווח ארוך שמעניקות הרשתות הקמעונאיות הן לרוב חסרות תועלת. בראש ובראשונה, לפעמים הן עולות יותר מתיקון המוצר אצל איש מקצוע. בנוסף, חשוב לשים לב לאותיות הקטנות בתעודות האחריות האלה, שלפעמים מכילות סעיפים שיכולים בהמשך לבטל את תביעת התיקון. השורה התחתונה, אומרים מומחים – ותרו עליהן.

מסלולים ללא הגבלה בטלפון הסלולרי

על פניו זו נראית החלטה חכמה, אבל על פי הנתונים שמציג אתר צמצום החשבוניות BillShrink.com, עדיף להימנע מהמסלולים האלה. למעשה, האמריקאים מבזבזים 336 דולר בשנה בממוצע בגלל שהם חושבים שהם מדברים ושולחים הודעות טקסט הרבה יותר ממה שהם עושים בפועל. אם רוכשים חבילת דקות קטנה יותר, אפשר לחסוך 10-20 דולר בחודש. אבל לפני שמשנים, חשוב לעקוב אחרי דפוסי הדיבור במשך כמה חודשים, וכך לראות מהו המסלול המתאים ביותר.

מי צריך מסלול ארוך טווח?, צילום: שלום בר טל מי צריך מסלול ארוך טווח? | צילום: שלום בר טל מי צריך מסלול ארוך טווח?, צילום: שלום בר טל

 

חומרי ניקוי

תג המחיר הגבוה של חומרי ניקוי קשור אך ורק לאריזה ולשיווק. בפועל, עלות הייצור של חומרי הניקוי היא נמוכה מאוד. אנחנו יכולים לחסוך על ידי הכנה עצמאית של חומרים אלטרנטיביים וטבעיים, באמצעות מרכיבים פשוטים ולא יקרים שנמצאים בכל בית, כמו חומץ, אמוניה, סודה לשתייה ומים.

ניקיון. אפשר להשתמש גם בחומץ ואמוניה, צילום: shutterstock ניקיון. אפשר להשתמש גם בחומץ ואמוניה | צילום: shutterstock ניקיון. אפשר להשתמש גם בחומץ ואמוניה, צילום: shutterstock

 

שקיות ניילון

מוצר בסיסי נוסף שלא הגיוני להוציא עליו כסף. עדיף פשוט לעשות שימוש חוזר בשקיות הניילון שמקבלים בחינם במרכולים. אפשר להשתמש בשקיות האלה לפחי האשפה בחדר האמבטיה והמטבח, לארוז כריכים, לנקות את ארגז הצרכים של חיות המחמד וכן הלאה.

קרם הגנה עם מקדם גבוה במיוחד

נדמה לכם שקרם הגנה עם מקדם 80 שווה את המחיר הגבוה? כדאי שתחשבו שוב. מומחים אומרים שאין טעם לבזבז כסף על קרם הגנה עם מקדם גבוה מ-45. למעשה, מינהל המזון והתרופות בארה"ב החליט להגביל את מקדם ההגנה למקסימום 50, מפני שאין הוכחה שמקדם הגנה גבוה יותר אכן יעיל יותר.

שיזוף. לא צריך להיסחף עם קרם ההגנה, צילום: shutterstock שיזוף. לא צריך להיסחף עם קרם ההגנה | צילום: shutterstock שיזוף. לא צריך להיסחף עם קרם ההגנה, צילום: shutterstock

תגיות

31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

29.
ל 25 27 ו 28
ל25 באמת חבל שאתה איתנו, חשבת על כל מה שכתבת לבד? מזל שיש לנו מישהו כמוך שיודע להסתכל על הדברים מבחוץ ולאבחן את כולנו ככלבים פבלוביים (מה בדיוק הקשר?) לשאר, הצורך להביא ילדים הוא גם כלכלי נטו, חלק מהמשבר במדינות אירופה הוא בגלל ילודה שלילית. אין דור חדש שצורך את כל הייצור, ואין מי שישא את הנטל של הוצאות הפנסיה של הדורות הקודמים (המזדקנים ומאריכים ימים). זו אחת הסיבות שבישראל המשבר פחות חזק ואין בועת נדל"ן. בנוסף יש כמובן תמורה כלכלית עצומה שהילדים מחזירים להורים בצורת אושר וסיפוק שמתרגם לבריאות טובה יותר ולזיקנה מאושרת יותר ובריאה יותר, ולדאגה להורים לעת זיקנתם, וכמובן גם בייצור מניע להורה לייצר אמצעי מחייה (אין אופציה לצאת לכמה שנים של אבטלה + דיכאון כי בא לי). בקיצור גם כלכלית (עד מספר ילדים מסויים) אין הוצאה יותר טובה מגידול ילדים, כמובן שזו לא הסיבה שרובנו מגדלים ילדים.
גרופי  |  06.12.11
28.
ל - 27
כמובן, אבל השאלה היא כמה ילדים. נושא פיצוץ האוכלוסין או הגידול המהיר באוכלוסיית האדם מציף בעיה כאובה: האינטרס האישי (של חלק מהאנשים להביא הרבה ילדים) מנוגד לאינטרס העולמי (פיצוץ אוכלוסין והסכנות שאותו הוא מביא). אם לוקחים לדוגמא את ארץ ישראל - הגידול באוכלוסייה גבוה מדי ואינו בר קיימא. אפשר לקרא על כך באינטרנט למשל בערך "פיצוץ אוכלוסין" בויקיפדיה או באקו-ויקי.
נדב  |  04.12.11
לכל התגובות