אל תספידו את הקפיטליזם

שואלים אותי לא אחת אם המשבר הפיננסי הגלובלי שאנו חווים בשנים האחרונות מסמל את תחילת הסוף של הקפיטליזם המודרני. זוהי שאלה מעניינת, משום שגלומה בה הנחה שקיים בקנה תחליף לשיטה הזו. האמת היא, שלפחות נכון לכרגע, האלטרנטיבות היחידות לפרדיגמה האנגלו־אמריקאית השלטת הן צורות אחרות של קפיטליזם.

הקפיטליזם מבית מדרשה של יבשת אירופה, המשלב הטבות נדיבות מתחומי הרווחה והבריאות עם מספר הוגן של שעות עבודה, חופשות ארוכות, פרישה מוקדמת וחלוקת הכנסות פחות או יותר שווה בין שכבות החברה, עשוי להציע כמעט הכל - למעט אולי פתרון בן־קיימא.

הקפיטליזם הדרוויניסטי מתוצרת סין, עם התחרות האלימה בין גופי היצוא שלה, הרשת הסוציאליסטית הרופפת שלה וההתערבות הממשלתית הנרחבת, נחשב כיורש אפשרי לקפיטליזם המערבי רק בגלל גודלה העצום של סין ושיעורי הצמיחה היציבים בכלכלתה. בכל מקרה, סין עדיין מצויה עמוק בתוך הפגיעות החברתית, הכלכלית והפיננסית המאפיינת מדינות אחרות בעלות שכר עבודה זול המתפתחות במהירות.

הפגמים הספורים יהפכו למאיימים

חייבים לזכור שבסופו של דבר, כל הצורות הקיימות של קפיטליזם הנהוגות בעולם הן למעשה צורות מעבר מודרניות של התהליך שהחל במהפכה התעשייתית בסוף המאה ה־19, שהוציאה מעוניים מיליארדי אנשים. לשם השוואה, למרקסיזם ולסוציאליזם היו תוצאות הרסניות ביותר. אולם בשעה שתהליך התיעוש והקדמה הטכנולוגית מתפשטים לאסיה (וגם לאפריקה), מתישהו המירוץ אחר קיימות יפסיק להיות ציווי, ופגמיו הספורים של הקפיטליזם יהפכו לגדולים ולמאיימים יותר.

ראשית, אפילו הכלכלנים המובילים של הקפיטליזם כשלו בתמחורן היעיל של סחורות חברתיות כגון אוויר ומים נקיים. הכישלון ביצירתה של אמנה גלובלית בת־קיימא לשמירה על הסביבה היא סימפטום לשיתוק הזה.

שנית, לצד ההון העצום שהקפיטליזם יצר, הוא גם פער תהום עצומה של אי־שוויון. התהום הזו היא בחלקה תוצר לוואי של החדשנות והיזמות. אך זה לא תמיד המקרה: הון מאפשר ליחידים ולקבוצות לקנות כוח פוליטי והשפעה, שבתורם עוזרים להם רק להגדיל את הונם.

כשל בקיום דרישות הכרחיות

בעיה שלישית היא ההתניה והחלוקה של טיפול רפואי, שוק שכושל בקיום כמה מהדרישות ההכרחיות כדי ליצור כלכלה יעילה, בשל הקושי שנגרם לצרכנים בשליטה באיכות הטיפול הרפואי שהם מקבלים. הבעיה הזו צפויה רק להחמיר: נתח תשלומי הבריאות כאחוז מההכנסה רק יגדל ככל שהחברה תהפוך עשירה ומבוגרת יותר, והם אף יעקפו 30% מהתמ"ג בתוך כמה עשורים. בעיה רביעית ואחרונה, היא המשברים הכלכליים המכים בעולם בזה אחר זה.

האם הקפיטליזם ייפול קורבן להצלחה של עצמו בייצור הון מסיבי? לעת עתה, אופנתי עד כמה שיהיה הדיבור על מותו של הקפיטליזם, האפשרות הזו עדיין נראית רחוקה. למרות זאת בשעה שסכנות מוחשיות כגון זיהום האוויר, חוסר היציבות הפיננסית, בעיות הבריאות וחוסר השוויון רק הולכות וגדלות, ובשעה שהמערכת הפוליטית בקרב מובילות הקפיטליזם נותרת משותקת, עתידו של הקפיטליזם עצמו לא נראה בטוח בשנים הקרובות כפי שהוא נראה כיום.

הכותב הוא מרצה לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד, ושימש בעבר ככלכלן ראשי בקרן המטבע העולמית. פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"