אלף מנהרות לעזה

"מדיניות הבידול" היא מושג שמשתמשים בו לעתים גורמים ממשלתיים בישראל כדי לתאר את ההתייחסות הפוליטית והכלכלית השונה של ממשלת ישראל לגדה ולרצועת עזה. עם הרשות ברמאללה מקיימת ישראל שיתוף פעולה ביטחוני ומדיני גם בימי המשבר הנוכחי. ישראל שומרת גם על קשרי מסחר ושירותים הדוקים עם הגדה ומאפשרת תנועה חופשית למדי של סחורות ושל עשרות אלפי תושבי הגדה שעובדים וסוחרים בישראל. לא כך עם עזה.

הגבלת סוגי הסחורות המוכנסות לעזה, מניעה כמעט מלאה של יצוא מוצרים מהרצועה ואיסור על כניסת פועלים מעזה לישראל - אלו ההגבלות העיקריות שמטילה ישראל על הרצועה על פי ארגון זכויות האדם "גישה". הנתונים שאסף הארגון מגלים כי כ־%83 מהמפעלים ברצועת עזה משותקים או פועלים בפחות מחצי מהתפוקה שלהם בעקבות ההגבלות.

הכלכלה החדשה והעצמאית של עזה

"בעזה נוצרה כלכלה חדשה, כלכלה עצמאית שהולכת ומתנתקת מישראל ומהכלכלה הפלסטינית בגדה", טוען הכלכלן עלי אבו שהלה מעזה. הכלכלה העזתית החדשה, שעליה מדבר אבו־שהלה, היא במידה רבה כלכלת המנהרות. כאלף מנהרות מתפרסות לאורך הגבול עם מצרים שאורכו כ־12 ק"מ. בהתחשב בכך שבקילומטרים הסמוכים לים אי אפשר לחפור מנהרות, מכיוון שמי הים ייכנסו אליהן, מחשב אבו שהלה שבכל כמה עשרות מטרים על הגבול נמצאת מנהרה. עם קצת הגזמה אפשר לומר שהגבול בין עזה למצרים, שנקרא בעבר ציר פילדלפי, הוא מנהרה אחת גדולה.

הכל עובר במנהרות ובתוך זה גם הסחורות שישראל לא מרשה להעביר כמו חומרי בניין. ואכן מתברר, גם לפי נתוני האו"ם, שבעזה יש היום אפילו תנופת בנייה מסוימת. "רואים בשטח שבונים הרבה בניינים רבי־קומות", מעיד אבו שהלה.

 

מנהרה בין עזה למצרים. לאורך גבול של 12 ק"מ פרוסות אלף מנהרות | צילום: אי פי אי

רבע מרווחי המנהרות הולכים לצד המצרי

המנהרות מייתרות לעתים את האספקה שישראל מאפשרת להכניס לרצועה. לדברי אבו שהלה, מחירו של ליטר בנזין באוקטן גבוה במצרים הוא כ־80 אגורות ואחרי שהוא מוזרם בצינורות דרך המנהרות של רפיח מחירו מגיע לשקל

לליטר בערך. לאחר המסים שגובה חמאס, יימכר הדלק בתחנות בעזה בכ־2.5 שקלים לליטר. אם תרצו דלק באוקטן גבוה יותר המחיר יעמוד על כ־4 שקלים לליטר - מחצית ממחירו בתחנות הדלק בישראל. כך, צריכת הדלק הישראלי בעזה הולכת וקטנה, והלקוח העיקרי של הדלק הישראלי בעזה הוא ארגון הסעד והתעסוקה של האו"ם, שמסיבות מדיניות מנוע מלרכוש דלק מוברח.

אבו שהלה מחשב שרק מהמס על דלק מרוויחה ממשלת החמאס בעזה יותר ממיליון שקל וחצי ביום. אך מדיניות הסגר והבידול מפרנסת לא רק את משטר חמאס, אלא גם את הסוחרים והמבריחים במצרים. חישוב גס מעלה שכ־%25 מהרווחים של המנהרות הולכים לצד המצרי, והשאר מתחלק בין ממשלת חמאס ובין בעלי המנהרות. זוהי אם כן כלכלה חדשה, עצמאית וכנראה יחידה במינה בעולם.