נאפסטר מת, המהפכה נשארה

ב-2000 שירתי כעורך באתר האינטרנט של גלי צה"ל. חדרון מחלקת האינטרנט ישב אז מול כניסת השדרים לאולפן ה', אולפן השידור העיקרי של התחנה, ונמצא בדרכם של השדרנים והמגישים השונים מהאולפן ואליו.

באופן טבעי אנשי האינטרנט נתפסו באותה עת גם כמבינים גדולים במחשבים, והחולפים באזור מצאו לנכון לא פעם לשאול את העורך התורן שישב בחדר על סוגיות שונות הקשורות לעולם הטכנולוגיה. לרוב זו היתה בקשה לסייע עם תקלה מסויימת במחשב (התשובה הקבועה שלי: בידקו שהוא מחובר לחשמל, ועשו ריסטרט).

לקראת סוף אותה שנה הפסיק שירות שיתוף הקבצים נאפסטר להיות נחלתם של מעטים יחסית, ונכנס בגדול למרכז הסיקור התקשורתי. כל זה קרה בעקבות התביעות והתסבוכות המשפטיות, שבסופו של דבר יביאו לנפילת השירות. רבים מהכתבים והשדרנים שעבדו אז בגל"צ קפצו לביקור דחוף בחדר האינטרנט, על מנת לברר את השאלה הבוערת: האם באמת אפשר עכשיו להוריד מהרשת כל שיר שאני רוצה? אז כבר לא צריך לקנות דיסקים בטאואר רקורדס? ורגע, מה אם אני רוצה לשמוע את זה לא במחשב, זה אפשרי בכלל?

חלוצי השיתוף

בני הדור הצעיר יותר, ילידי אמצע שנות ה-90 ואילך, יתקשו כיום להבין את משמעות המהפכה שחולל אז נאפסטר. גם אלו מבינינו שעוד זוכרים בהתרגשות את היום שאמא ואבא קנו את מערכת הסטריאו הראשונה שכללה CD אולי כבר הספיקו לשכוח עד כמה השירות הזה היה משמעותי.

לפני נאפסטר, היתה הרשת מקום ששימש בעיקר לקריאת טקסטים ולצפייה בתמונות שיורדות ממש לאט. אבל שירות שיתוף הקבצים החדשני שייסדו שון פנינג ושון פארקר הפך את הרשת להרבה יותר מזה. פתאום האינטרנט היה לספריית המוזיקה הגדולה בעולם, אבל לא רק.

הקמת נאפסטר היתה אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בדרך להפיכתה של הרשת למקום שבו כל מידע מכל סוג זמין לכל אדם באשר הוא, בין אם בצורה חוקית ובין אם לא. היתה זו ההוכחה המשמעותית הראשונה שהרשת יכולה להפוך מידע לחופשי, גם אם קודם לכן הוא עלה עשרות ומאות שקלים, ובין אם הוא שיר, סרט, תוכנה או אפילו ספר. זו היתה הדגמה לכוח שיש לרשת, שמאפשר לרסק מודלים מסורתיים ולבנות במקומם מודלים חדשים, מרגשים ודינמיים.

השדרנים והכתבים, שעצרו לפני יותר מעשור ליד החדר, התרגשו מאוד מהעובדה שעכשיו יוכלו לשמוע את השיר של הלהקה האהובה עליהם בלי ללכת לחנות או לחכות למשלוח היקר מחו"ל. אבל הם היו צריכים להתרגש מהמהפכה העצומה שבישר נאפסטר, ושזה היה רק היבט קטן שלה. מהפכה שבסופו של דבר הביאה לכך שלא רק את ספריית המוזיקה שלנו אנו משתפים עם גולשים אחרים, אלא לפעמים גם את הפרטים האישיים והרגישים ביותר שלנו – כמו תוצאות עצובות של בדיקת ממוגרפיה.

ההשפעה לא תחלוף

נאפסטר, בגרסתו המקורית והמסעירה, מת כבר מזמן. התביעות שהוגשו נגד השירות מוטטו אותו, והוא נסגר ביולי 2001. כל שנשאר הוא השם והלוגו, שעברו ידיים בין תאגידי ענק והפכו לחנות מוזיקה בתשלום, וגם לא אחת המוצלחות שבהן. כעת גם אלו ייעלמו מהרשת, לאחר שחברת המוזיקה Rhapsody, הבעלים הנוכחיים, החליטה לוותר על התענוג.

אבל המורשת של נאפסטר, התהליכים שאותו שירות שיתוף קבצים הצית, לא ייעלמו בעתיד הנראה לעין. שיתוף וצריכת תוכן מכל המדיות, פרטי או מסחרי, הוא כיום בסיס פעילותה של הרשת. הרעיון הזה עדיין משפיע ומשנה תעשיות מקוונות ולא-מקוונות, וימשיך לעשות זאת הרבה אחרי שאנשים כבר ישכחו לגמרי את החתול עם האוזניות.

נאפסטר כבר לא איתנו, וגם חדר מחלקת האינטרנט של גלי צה"ל עבר מאז למיקום אחר, מרווח ופרטי יותר. השמועות אומרות שהשדרנים כבר מבקרים פחות כדי לבקש עזרה בתיקון המחשב. לפחות התשובה נשארה זהה: בידקו שהוא מחובר לחשמל, ועשו ריסטרט.