אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שירת הלביאה צילום: אי פי אי

שירת הלביאה

אלבום הפוסט־מורטם של איימי ווינהאוס,"Lioness", מציג כמה גרסאות שונות שלה - מגיל 18 ועד כמה חודשים לפני מותה. מארק רונסון וסלאם רמי הצליחו לזקק את המהות של ווינהאוס, ולתת מתנה אחרונה למעריציה

06.12.2011, 09:47 | גיא בניוביץ'

"היום שלנו עוד יגיע, אם רק נמתין", שרה איימי ווינהאוס בשיר הפותח באלבום "Lioness: Hidden Treasures", והמסר נוטע צמרמורת מרירה־מתוקה בלבו של כל מאזין, שכבר יודע שזה לא יקרה; שהזמרת בת ה־27, מהקולות הגדולים של העשור האחרון, לא תזכה ליום הזה. השבוע יוצא בבריטניה ובעולם אלבום הפוסט־מורטם, שהפיקו סלאם רמי ומארק רונסון, שעבדו עם ווינהאוס בקריירה הקצרה שלה.

הבשורה הטובה היא שהאלבום נעים להאזנה, ואין תחושה מזויפת של הדבקת הפקה גרנדיוזית על הקלטות דמו צנועות. לזכותם של רמי ורונסון ייאמר שהם הצליחו לזקק את המהות של ווינהאוס, שאולי מוכרת לעולם בצורה הטובה ביותר מאלבומה "Back to Black", והעניקו מתנה קטנה אחרונה למעריציה. "אם האלבום הזה לא היה טוב, המשפחה לא היתה מאשרת להוציא אותו", אמר השבוע האב, מיץ' ווינהאוס, ואף על פי שמותר לקחת את זה עם קורטוב של מלח, ואף על פי שלא מדובר בפסגה אמנותית חדשה - הוא צדק.

זכרו שהיינו יחד

ההאזנה לאלבום המלא מייצרת תחושה מוזרה - יש תחושה של כמה "איימיות" לאורכו, כיוון ש־12 השירים שקובצו יחדיו לקוחים מתקופה של כעשור, שמתחילה לפני אלבום הבכורה "פרנק", ומגיעה עד השנה האחרונה. התוצאה: 45 דקות לא אחידות סגנונית, שמזכירות סוג של אוסף, או רטרוספקטיבה. באלבום שירים מקוריים, קאברים כמו "Valerie" ו"Tears Dry", וגם שיתופי פעולה, שהידוע בהם הוא הדואט עם טוני בנט, "Body and Soul", שיצא כסינגל בסוף ספטמבר. הדואט, שהוכרז החודש כמועמד לגראמי (ונראה מישהו מצליח לקחת את זה מווינהאוס), נותן מזכרת נחמדה למעריצים המבוגרים. הצעירים ייהנו משיתוף הפעולה עם הראפר נאז, בשיר "Like Smoke". השיר נותן קרוסאובר מופלא בין סאונד הסיקסטיז המהונדס של ווינהאוס לבין ראפ של ימינו, והתוצאה היא אחד הקטעים המוצלחים באלבום. יש גם הבלחות משונות, כמו הגרסה של ווינהאוס לקלאסיקה "Girl from Ipanema", שבה היא נשמעת כמו מישהי אחרת, אולי כי היתה רק בת 18 כשהקליטה את השיר עם המפיק רמי. אבל העניינים חוזרים לתלם עם "Halftime", שיר מימי "פרנק" שלא זכה להיכנס לאלבום ההוא, ויש משהו באווירה הג'אזית המעושנת שלו שכובש את הלב.

איימי ווינהאוס. גראמי אחרי המוות, צילום: אי פי איי איימי ווינהאוס. גראמי אחרי המוות | צילום: אי פי איי איימי ווינהאוס. גראמי אחרי המוות, צילום: אי פי איי

האלבום מסתיים ב"A Song For You" של לאון ראסל, שתמלילו תפור כשיר אשכבה: "כשחיי יסתיימו, זכרו שהיינו יחד, זכרו שהיינו לבד, ושרתי את השיר הזה לכם". ווינהאוס התאהבה בשיר בביצועו של דוני האת'ווי, זמר סול אמריקאי, והקליטה את גרסתה ב־2009 באופן ספונטני, כשנה וחצי לפני מותה. הקול שלה שם שבור, מרוסק, וכשהשיר מסתיים, היא נשמעת למשך כמה שניות מדברת עם המפיק על האת'ווי המנוח, שהתאבד בגיל 33 בשל בעיות נפשיות. "אתה יודע, הוא פשוט לא היה יכול להכיל את עצמו, היה בו משהו, אתה יודע?", ואז, בשקט, זה נגמר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות