אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט": "רוב המתמחים לא היו מממשים את איום ההתפטרות" צילום: דמיטרי שביצ'נקו

ראיון "כלכליסט": "רוב המתמחים לא היו מממשים את איום ההתפטרות"

רגע לפני שהמתמחים והאוצר חותמים על הסכם, יו"ר אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' שוקי שמר, מזהיר: "נפרצו הרבה סכרים. מערכת הבריאות יצאה שרוטה מאוד מהמשבר הנוכחי"

06.12.2011, 09:02 | מיקי פלד

הבוקר (ג') תקבל נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, את הדיווח על התקדמות המגעים בין נציגי הרופאים המתמחים לנציגי משרד האוצר. עד כמה שאפשר לחזות משהו במשבר הארוך ביותר שידעה מערכת הבריאות בישראל, הנמשך כבר שנה, נראה כי הצדדים לקראת הסכם, ומכתבי ההתפטרות של 730 מהם יימשכו ממחלקות כוח האדם בבתי החולים במרכז הארץ ובחיפה.

"נוצרה דינמיקה של משבר מתגלגל שקשה להבין אותה. אני הייתי מהטוענים שרובם של המתמחים לא יתפטרו. הם רוצים להמשיך את ההתמחות ולא לרדת לאוסטרליה", אומר בראיון ל"כלכליסט" פרופ' יהושע (שוקי) שמר, היום יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, שיתארח מחר בפאנל מיוחד בנושאי בריאות בכנס טכנולוגיה בשירות האזרח של "כלכליסט" וסיסקו. "הצעתי לבחון אם הם באמת יממשו את האיום שלהם, בין השאר מתוך הבנה כי מערכת התעסוקה האלטרנטיבית - אם זו מערכת הרפואה הפרטית ואם זה עולם ההייטק - לא תוכל לקלוט את כל אלו שאיימו להתפטר. מי שחשב שאם יתפטרו 300 או 1,000 רופאים, מישהו יוכל לקלוט אותם טעה ולכן חשבתי שהמשבר בחלקו מלאכותי".

המתמחים יצביעו היום אם לקבל את ההסכם מאות רופאים מתמחים מבתי החולים במרכז הארץ ובחיפה יגיעו לאסיפות בהן יצביעו, בהמשך היום ידווחו לבג"ץ המתווכים שמונו על ידו על ההתקדמות במגעים מיקי פלד, 2 תגובותלכתבה המלאה

לדעת שמר, "התוספות שנראה שהשיגו עכשיו במו"מ נראות חיוביות. כיום רופאים נאלצים לעבוד בסביבה לא נאותה, בגלל אילוצי המערכת מבחינת תשתיות, טכנולוגיה וכוח אדם. כדי לפתור, ולו במשהו את המצב, התנאי ההכרחי הוא ליישם את הסעיף שלפיו מתמחה יבצע מקסימום שש תורנויות בחודש, ומתמחה שעשה תורנות בסוף השבוע יקבל יום חופשה באמצע השבוע. זאת עם תגמול לעבודה נוספת".

חלק אחר בהסכם שמתגבש בין המתמחים לאוצר קובע בוררות בשנת 2015, שתבחן אם פרטיהם הרבים של שני ההסכמים - זה החדש של המתמחים וזה שחתמה עליו ההסתדרות הרפואית באוגוסט - אכן מיושמים ואם הם גורמים לעיוותים במערכת הבריאות. נקודה זו כבר הוזכרה בעבר על ידי שמר ואחרים כפתרון אפשרי לדרישה העיקרית של המתמחים - לקצר את משך ההסכם המקורי מתשע שנים ל־3–4 שנים לכל היותר. "חלק מהבעיה של המתמחים והרופאים בכלל הוא היעדר התקווה. הצעירים אומרים כי משך ההסכם גרם להם לאבד תקווה שיחול שיפור משמעותי בתנאי עבודתם. הנדבך של הבוררות הוא בהחלט פתרון. אני באמת חושב שאורך ההסכם שנקבע באוגוסט הוא לא נכון".

"ההתערבות של מנהלי בתי החולים היתה בעייתית"

כשבוחנים את מה שהמתמחים השיגו עכשיו, רואים שאין הרבה חדש. אלה סעיפים שכבר עלו על שולחן הדיונים בין המתמחים למשרד האוצר בחודשים האחרונים בגרסה כזו או אחרת. פרופ' שמר מסכים.

שוקי שמר, צילום: דמיטרי שביצ שוקי שמר | צילום: דמיטרי שביצ'נקו שוקי שמר, צילום: דמיטרי שביצ

אז למה היה צריך את כל הבלגן של החודשים האחרונים?

"המשבר נמשך זמן רב בין השאר כי למתמחים לא היתה מנהיגות אחת ברורה, ולא היה ברור מהן הדרישות שלהם. נכון בסופו של דבר שהגוף היחיד שיכול לנהל את המו"מ הוא ההסתדרות הרפואית, כי ללא זה יש אנרכיה. נראה שבכירות המתווכים שמינה בג"ץ (השופט בדימוס יצחק זמיר ופרופ' מוטי מירני, מ"פ) ונציגי מתמחים שבסופו של דבר התקבלו על ידי הציבור שלהם הם שאפשרו להביא את המשבר לסיומו".

עכשיו סוף כל סוף מערכת הבריאות תוכל לחזור לשגרה?

"בכל מקרה, מערכת הבריאות תישאר שרוטה, כי בשנה הזו נפרצו הרבה מאוד סכרים של היררכיה ונורמות, נוצרו סדקים רבים, נאמרו אמירות בוטות ונוצרה פלגנות בין הרופאים. המשבר אף הביא אולי לירידת ערכה של ההסתדרות הרפואית, שעדיין אחראית על הגוף המקצועי העליון של הרפואה בישראל - המועצה המדעית. ייקח הרבה מאוד זמן ותידרש מנהיגות מאוד דומיננטית כדי ללכד מחדש את השורות".

יו"ר ההסתדרות הרפואית הנוכחי, ד"ר ליאוניד אידלמן, יכול לעשות את זה למרות הביקורת שספג?

"לדעתי כן. יכול להיות שאני במיעוט, אבל אני חושב שאידלמן גילה במו"מ אחריות לאומית, כמי שצריך להוביל את הרופאים קדימה אבל גם צריך להבין מהן האפשרויות הריאליות מבחינת המדינה. אני חושב שהוא הביא לראשונה הסכם אחיד, שנותן תוספת לכל הרופאים, ולמרות הביקורת זו מנהיגות - ללכת נגד הזרם אם אתה חושב שאתה פועל נכון".

מי שדחפו, לרוב מאחורי הקלעים, את הביקורת נגד ההסכם בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, היו בין השאר מנהלי בתי החולים הגדולים במרכז הארץ, פרופ' גבי ברבש מאיכילוב ופרופ' זאב רוטשטיין משיבא. שניהם טוענים כי ההסכם לא נותן מענה לאחת המצוקות הגדולות ביותר שלהם - התחרות על רופאים איכותיים מול אסותא הפרטי. בספטמבר אף התבטא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן נגד רוטשטיין ואמר כי אם ההסכם לא נאה בעיניו, הוא יכול להתפטר. רוטשטיין, כמו ברבש, הכחיש כל מעורבות מצדו בעידוד התפטרות מתמחים.

אתה חושב שההתערבות של ברבש ורוטשטיין נגד ההסכם קשורה למאבק שלהם מול אסותא?

"אני לא רצה לנקוב בשמות, אבל הדרך שבה התנהלו חלק ממנהלי בתי החולים במשבר הנוכחי גרמה לפריצת חומות ולחציית קווים אדומים. לא מדדתי את כמות ההתערבות של מנהלי בתי החולים במשבר, אבל צריך לזכור שהם באי כוחם של המעסיקים ולא באי כוחם של העובדים. ההתערבות הזו היתה בעייתית, והפעולה של ליצמן למנוע את המשך ההתערבות הזו היתה בזמן ונכונה".

"צריך להעלות את גיל הפרישה של רופאים ל־70"

בסופו של דבר, גם כשיהיה הסכם בין המתמחים לאוצר, המצוקות הישנות של מערכת הבריאות הציבורית, כמו מצוקת התשתיות וכוח האדם, לא צפויות להיפתר. המצוקה כפולה ומכופלת במיוחד בפריפריה, לשם רופאים לא מעוניינים להגיע והנגישות לשירותים רפואיים בה קשה יותר מאשר עבור שאר תושבי ישראל.

מה הבעיות העיקריות של מערכת הבריאות?

"המצוקה המרכזית של מערכת הבריאות היום היא תקציבית. אפשר לראות את זה בהוצאה הלאומית לבריאות כשיעור מהתוצר, שעומדת על כ־7.9% כבר שנים רבות, בעוד הטכנולוגיות הרפואיות מתפתחות - בין שמדובר בתרופות, מכשירים רפואיים או פרוצדורות רפואיות שונות. כשבוחנים את הצרכים הרפואיים מול יכולת המדינה לממן אותם, הפערים הולכים וגדלים. אם מסתכלים על תקציב הקופות, ההקצבה קטנה ב־700–800 שקל לאדם, סדר גודל של יותר מ־5 מיליארד שקל בסך הכל".

עד כמה קשה מצב כוח האדם בקרב הרופאים?

"כבר שנים יש מחסור הולך וגדל של רופאים וכושר הייצור של הפקולטות לרפואה לא גדל מספיק, גם עם הפקולטה החדשה בצפת. עוד חמש שנים נגיע לשיא המצוקה וכמו דברים רבים אחרים במדינת ישראל, כנראה שצריך להגיע לרגע האחרון כדי למצוא פתרון. הכשרה אמיתית של רופא לוקחת 15–20 שנה, זה לא מהיום למחר.

"מצוקה דומה יש עם אחיות, אבל שם ההכשרה קצרה יותר, אז הפתרון הוא לפחות על פניו קל יותר. אצל אחיות יש גם צורך לדאוג לתגמול הולם ולפתור את עומס העבודה, שכן מדובר בעבודה שוחקת מאוד וזה מהווה תמריץ שלילי להמשיך במקצוע".

מה צריך לעשות עכשיו כדי לא להגיע למצוקה עוד חמש שנים?

"צריך להגדיל את מספר הסטודנטים שמכשירים בפקולטות ובהמשך גם בבתי החולים, להגדיל את מספר הרופאים שמחזירים ארצה, להעלות את גיל הפרישה של רופאים ל־70 ובחלק מהמקומות להביא לפרקי זמן מסוימים רופאים מחו"ל".

אז זה רק עניין של זמן עד שנראה רופאים מהודו, כמו שאמר ראש הממשלה?

"יצטרכו להביא רופאים שיעמדו בסטנדרטים גבוהים. לא תהיה ברירה אחרת, מי שלא מבין את זה טומן ראשו בחול. אם המדינה לא תתעשת ולא ייעשה מאמץ נוסף להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה שלומדים בישראל, לא תהיה ברירה. לדעתי בתקציב מתאים אפשר להגדיל ב־100–200 את מספר הסטודנטים שלומדים היום (כ־500 סטודנטים בשנתון, מ"פ)".

הטכנולוגיה יכולה להחליף חלק מהצורך ברופאים?

"ככלל, אני חושב שלמגע האישי בין רופא לחולה לעולם לא יהיה תחליף. בסוף צריך לבוא ולהתייעץ עם הרופא על דברים שאפילו נראים בנאליים.

"אמנם הטכנולוגיות החדשות יכולות לחסוך חלק גדול מהבירוקרטיה הקיימת ולקצר את זמן התגובה עד לקבלת תוצאות בדיקה. מובן שככל שמקבלים את התשובה מהר יותר אפשר לטפל בחולה מהר יותר. עם טכנולוגיות דיגיטליות ניתן להעביר ולקבל תוצאות בדיקה כמו MRI מרחוק. היום גם יש כבר תוכניות ניסיוניות למעקב אחרי חולי אי־ספיקת לב באמצעות מכשור טכנולוגי שמותקן אצלם בבית ומסיט אותם מחדרי המיון. אבל גם אז המפגשים עם הרופאים יצטרכו להתקיים".

תגיות