דו"ח טכנולוגי: נמאס מהחיובים הגבוהים בסלולר? הכירו את טינג

כואב, אבל פחות

לספקיות סלולר, איך נגיד את זה ממש בעדינות, לא יצא השם הכי טוב בעולם הצרכני. זה די הגיוני כשלקוחות מקבלים מדי חודש חשבון בלתי קריא שאיכשהו תמיד יוצא נגדם, ומגלים שמה שאמורה להיות מטלה בסיסית – שימוש בטלפון עם עוד כמה פיצ'רים בתשלום סביר – נהפכה למשימה שאפילו הרקולס היה מהסס לקחת על עצמו. חלק גדול מהאוכלוסיה מתייחסת אל ספקיות הסלולר, כמו אל הממשלה, כאל אסון טבע – אין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון, ואתה פשוט צריך לשרוד את זה.

על הרקע העגום הזה, שאויר ככל הנראה על ידי הירונימוס בוש, קל יחסית להתבלט לטובה. וזה מה שעושה חברת הסלולר האמריקאית החדשה טינג, שאמורה להתחיל לפעול באמצע השנה הבאה. היא לא תמכור מכשירים סלולריים – שאיכשהו, לפחות בארץ, מחירם מזנק לו בעליצות דרך הספקיות – אלא תספק שירותים למשתמשים שיגיעו איתם אליה.

שיטת החיוב שלה תהיה פשוטה: המשתמש יחליט איזו תוכנית הוא רוצה. אם הוא יחרוג ממנה, טינג לא תקנוס אותו מיד בחוב הלאומי של זיממבואה, כמקובל, אלא פשוט תעלה אותו מדרגה, לתוכנית הבאה. יותר מזה: אם הלקוח לא ניצל את מלוא החבילה שלו, טינג תחייב אותו מיד כאילו השתמש בתוכנית הנמוכה מזו שאליה התחייב, ותזכה אותו בהתאם. ואם זה לא מספיק, החבילות של טינג עולות פחות מאלה של החברות המתחרות.

וכמובן, העובדה שהמשתמש קנה את המכשיר שלו בעצמו אומרת שהוא לא מסר את אוזנו לרציעה על ידי הנציגים של טינג. אין קנסות יציאה. נמאס לך? קח את המכשיר ועבור לחברה אחרת. לידיעת הקורא משה כחלון: ככה עושים את זה.

להיזהר, לא להיכנס לפאניקה

 

דיווחנו כאן, תוך צפירות עולות ויורדות, על הרוגלה Carrier IQ, שמשדרת מידע אישי ממיליוני סמארטפונים לספקיות הסלולר - לפי שעה מדובר על הספקיות האמריקאיות בלבד. הגילויים של המפתח טרבור אקהרט היו מרעישים, וגררו תשומת לב עולמית.

האקר אחר, דן רוזנברג, בחן את Carrier IQ לעומק, ולטענתו אפשר להוריד את רמת הכוננות מאדום-גיהנום לכתום-היסטריה. הוא אומר שאף על פי שהתועבה שולחת המון סוגי מידע, היא לא שולחת את התוכן של אימיילים או הודעות SMS לאף אחד. עם זאת, היא בהחלט אוספת את המידע על האתרים שבהם מבקר המשתמש, ועל אנשי הקשר שאיתם הוא, ובכן, עומד בקשר. רוזנברג מציין בהגיון שהמידע הזה, כמו גם המספרים שהמשתמש מחייג, היו ידועים לחברות הסלולר עוד קודם לכן.

Carrier IQ עצמה מסרבת בעקשנות למסור פרטים על מה בעצם היא מבצעת ומה היא זוממת, ועל כן האיחוד האירופי משסה בה משלחת מלאכי רעים ורגולטורים כדי לברר מה היא עושה. חקירות מתנהלות כבר בגרמניה ובריטניה, שם מעוניינים הרגולטורים לדעת האם חברות סלולר התקינו את Carrier IQ על המכשירים שהן מוכרות ללקוחות.

גם בארה"ב לא קופאים החוקרים על שמריהם: הסנאטור הפעיל מאוד אל פרנקן, שתקף את אפל בעקבות פרשת מעקב המיקום ולא היסס להתעמת גם עם גוגל, דורש עכשיו תשובות מחברות סלולר. תביעות יצוגיות כבר הוגשו, כמובן.

פוטין הולך מכות ברשת

ברוסיה נערכו לאחרונה בחירות לפרלמנט, ולשם שינוי אלה לא היו בחירות דמה: מפלגתו של ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין איבדה הרבה מכוחה. ברחבי רוסיה נערכו שורה של הפגנות זועמות – מוקדם מדי לכנות אותן חורף רוסי, אני מניח – בטענה שנשמעת סבירה לגמרי ועל פיה המפלגה של פוטין זייפה את התוצאות ולמעשה היא זכתה להרבה פחות מושבים בדומה ממה שהיא טוענת שמגיעים לה.

השמועות אומרות שחבר המושבעים יצא להתייעצות בנושא, ונראה לאחרונה כבול וסתום-פה על איזה טופולב בדרכו לגולאג. אבל אם שאלת הזיוף שנויה במחלוקת, די ברור שהבחירות לוו בסימן ההיכר של פוטין: התקפת סייבר על היריבים שלו. משקיפי בחירות, תחנות רדיו עצמאיות – מה שנותר מהן – וכמה עיתונאים שעוד לא נרצחו מדווחים על התקפות האקרים.

הנפגעת העיקרית היא קבוצת Golos, שעוסקת במעקב אחרי הבחירות בנסיון לוודא שהן לא מזויפות. ההתקפה על Golos התבצעה בשיטה החביבה על ארגון נאשי – תנועת הנוער של פוטין – שהיא התקפת DDoS. קומיסר של נאשי הודה בעבר שהארגון היה מעורב בהתקפות כאלה כנגד אסטוניה (מדינה שנכבשה בעבר על ידי רוסיה) וגיאורגיה (כנ"ל). ההתקפה על גיאורגיה בוצעה במקביל להתקפה הצבאית של פוטין עליה.

התקפות אחרות בוצעו גם על החלק הרוסי של לייבג'ורנל, שברוסיה הוא עדיין פלטפורמת בלוגים פופולרית מאוד. ההתקפה בוצעה במשך השבוע שקדם לבחירות, כדי למנוע הבעת דעה מצד מתנגדיו של הדיקטט... אה, ראש הממשלה פוטין.

סקסטינג? יותר רעש מתמונות עירום

 

המדור הזה עסק בהרחבה בתופעת הסקסטינג, שבמסגרתה נרעשו מבוגרים חסודים מכך שקטינים מתעסקים במיניות שלהם ומכך שהם שולחים תמונות עירום זה לזה. כל העסק לא מצחיק, כי בכמה מדינות בארה"ב בחרו התושבים אנשים כל כך נבערים לתפקיד התובע, שהם העמידו לדין קטינים ששלחו תמונות של עצמם בחשד לסחר בפורנוגרפיית ילדים(!). העמדה כזו לדין מכניסה את הנערים האומללים לרשימת עברייני המין, שבארה"ב ישחרר ממנה רק המוות.

התופעה משכה המון תשומת לב. בסופו של דבר, בוצע עליה גם מחקר. המסקנות שלו חד משמעיות: התופעה קטנה במימדיה. בשיא ההיסטריה, נטען שמשהו כמו 20% מהקטינים היו מעורבים בסקסטינג. בפועל, רק כאחוז אחד(1%) מהקטינים שהשתתפו במחקר אמרו שהם צילמו את עצמם או את אחרים בתנוחה מגרה – כזו שחושפת שדיים, אברי מין או את העכוז. רק 5.9% מהנשאלים אמרו כי הם קיבלו תמונות כאלה, ורק 3% אמרו כי הם העבירו אותן הלאה.

אז ההיקפים של התופעה מוגבלים מאוד, ועדיין, אומרים החוקרים, צריך לטפל בה ברצינות, ולו משום שההשלכות על המשך חייהם של הקטינים יכולות להיות כבדות משקל. תמונות לא נוטות להיעלם כל כך מהר.

 

קצרצרים

גוגל, שעדיין מנהלת מאבק משפטי סביב עסקת הספרים המפוקפקת שלה, הודיעה לבית המשפט שבכוונתה לבקש לבטל חלקים מן התביעה נגדה. זה מעיד על כך ששלוש שנים אחרי שכל הבלאגן התחיל, גוגל לא מצליחה להגיע להבנה עם גילדת הסופרים האמריקאית. אשר לבקשה לבטל את התביעה – נו, אני הייתי רוצה לבקש שני מיליון דולר, דרכון אוסטרלי ובאר נפט. זה לא עוזר לי, ואין סיבה שזה יעזור לגוגל.

לפני כמה חודשים הוציאה אפל לשוק את סירי, תוך שהיא מבטיחה שהעוזרת הווירטואלית היא הדבר החם ביותר מאז שאבותינו עברו לשימוש באבני צור. אלא שסירי הכילה שורה של תקלות וחוללה שערוריה כשהסתבר שהיא אינה מוצאת מרפאות הפלות, אף על פי שהיא מתבססת על חיפושי גוגל שמוצאים אותן בלי בעיות. התשובה של אפל, בכל פעם שעולה טענה נגד סירי, היא שעדיין מדובר בבטא. לפחות למשתמש אחד זה מביא את הסעיף. במחירים שהוא משלם עבור מוצרי אפל, הוא אומר, הוא מצפה למוצר מוגמר, כזה שעובד. חוץ מזה, "זה בטא"? בחייכם, אפל. זה כל כך תירוץ של גוגל, שפלא שאריק שמידט עוד לא הגיש תביעה על הפרת זכויות יוצרים.

בין שאר הבעיות שעומדות בפני יאהו – כולן נגזרות של הבעיה הבסיסית, שהיא לא יודעת מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה – אפשר עכשיו להוסיף בריחת מוחות. אמנם גם בעבר ערקו בכירים בחברה, והיא פיטרה עובדים כאילו אין מחר, אבל עכשיו ליותר מדי עובדים נמאס לחיות על ספינת רפאים שעתידה לא ברור, אז הם קופצים על כל סירת חילוץ שעוברת בסביבה. יכול להיות שעד שג'רי יאנג ימצא ליאהו קונה, לא יהיה מה לקנות. 

צבא מקסיקו הצליח להשמיד לאחרונה את רשת הסלולר הפרטית(!) של אחד הקרטלים המסוכנים שם, זה של ה-Zetas (שכבר הוזכר כאן). הצבא החרים 1,400 משדרי רדיו, 2,600 טלפונים סלולריים, ציוד מחשבים, 167 אנטנות, ו-166 גנרטורים. רשת הסלולר של הקרטל היתה פרוסה על פני ארבע מדינות גבול במקסיקו (המחולקת למדינות בדומה לארה"ב), ועל פי טענות הצבא - שתמיד צריך לקחת בזהירות - שימשה את הקרטל לתיאום פעולותיו וגם למעקב אחרי תנועות הצבא. מדברים על הקרטלים, לעיתים קרובות, כעל מדינה בתוך מדינה – אבל זו הפעם הראשונה שמגלים את הרשת הסלולרית הפרטית של אחד מהם.

שווייץ תמיד אהבה לעמוד טיפה מחוץ לנורמות הבינלאומיות. הנייטרליות המפורסמת שלהם היא משהו חדש יחסית – במאות קודמות שכירי חרב שווייצרים היו ידועים לשמצה. הבנקים השווייצרים ידועים – או ידועים לשמצה, תלוי את מי אתם שואלים – ביחס האגבי שלהם למקור הכספים של לקוחותיהם, שמבחינתם יכול גם להיות שיני זהב של נרצחים במחנות השמדה. בהתאם למסורת הארוכה הזו, ממשלת שוויץ הכריזה לאחרונה שאין לה מי יודע מה בעיה עם פיראטיות. יש לכך סיבה טובה: כשליש מהאוכלוסיה של המדינה הקטנה עוסקת במרץ בפיראטיות ובכלל לא מבינה שזה בניגוד לחוק. אז מה, נהפוך עכשיו שליש מהאוכלוסיה לפושעים? ממילא תעשיית התוכן שורצת ברובה מחוץ לשווייץ.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"