למה בקולנוע אוכלים דווקא פופקורן?

הפופקורן אינו המצאה חדשה, עדויות ארכיאולוגיות מראות שאינדיאנים בצפון אמריקה נהנו ממנו לפני כמעט 6,000 שנה, אך הפופקורן האינדיאני הוכן מעל אש פתוחה. הוא היה יבש, שרוף, ואף שהוא הקסים את האינדיאנים, ספק אם הוא היה מתקבל בהתלהבות על ידי החך המערבי המפונק.

רק לקראת סוף המאה הי"ט הצליח ברנש אמריקאי בשם קרטורס להמציא את מכונת הפופקורן הראשונה שהפכה – בכח הקיטור – חופן גרעיני תירס, קצת שומן חזיר, קצת חמאה מזוקקת וקורט מלח להררים של פופקורן פריך, חם ואחיד, שתמורתו אנשי המערב מוכנים לשלם. המכונות המוקדמות נטו להתפוצץ, אבל זה לא מנע מהן להופיע בכל מקום שבו אמריקאים עם כסף התקבצו. כל מקום מלבד אולמות הקולנוע.

פופקורן. למה דווקא בקולנוע? | צילום: shutterstock

בעלי הקולנועים לא רצו שיטנפו ויסריחו להם את האולמות, והם בטח לא רצו את התדמית הזולה של מזנונים. הקולנועים המוקדמים השתדלו מאד לפתח תדמית גבוהה ויוקרתית – עמודי שיש, מסכי קטיפה, משהו שמתחבר יותר לכוסות שמפניה דקיקות מאשר לעגלות חטיפים. אז מוכרי החטיפים פעלו בחוץ, אל מול מחאותיהם הנמרצות של בעלי האולמות.

אבל אז הגיע השפל הכלכלי הגדול והוריד את הקולנוע מהעץ. לא עוד צורת אמנות, לא מוסד תרבותי, פשוט מקום שבו אפשר להתחבא לשעתיים מקשיי היומיום. ב־1930 ביקרו בבתי הקולנוע כ־90 מיליון אמריקאים בכל שבוע. יותר מ־70% מהאוכלוסייה. לא היה להם הרבה כסף, אך עלות הייצור הזעומה של הפופקורן אפשרה את מכירתו בזיל הזול. המכונות – מונעות חשמל בשלב זה – הפיצו ריח שקשה לעמוד בפניו, ואפילו ב־10 סנט לשקית הקולנועים גרפו רווחים נאים ביותר.

כשהשפל חלף הצטרפו אל הפופקורן חטיפים אחרים, בעיקר ממתקים, ואז פרצה מלחה"ע השנייה. סוכר הפך לעניין נדיר ורוב החטיפים התפוגגו, רק הפופקורן נשאר. בשל הערך התזונתי הגבוה שלו ועלות הייצור האפסית המדינה הצטרפה אל הקולנועים ועודדה את הציבור לאכול פופקורן. ומאז זה נשאר. פופקורן הוא קולנוע, קולנוע הוא פופקורן.

מה שהשתנה זה המחיר המופקע. קשה לתאר כמה מעט עולה להכין גביע פופקורן, אפילו אחרי שמוסיפים פנימה את חשבון החשמל, את הארנונה על הכמה מטרים רבועים שהמכונה תופסת ואת משכורתו הזעומה של המוכר. השאלה האמיתית היא איך זה שאנחנו מוכנים לשלם כל כך הרבה תמורת משהו שעולה כל כך מעט. אם אני אמצא איזה פרופסור לכלכלה התנהגותית שמתמחה בהתנהגות לא רציונלית אני אשאל אותו.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il