אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מדינת ישראל עדיין לא עברה ממהלך של שינון למהלך של ללמוד איך ללמוד"

"מדינת ישראל עדיין לא עברה ממהלך של שינון למהלך של ללמוד איך ללמוד"

מנכ"ל תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון, בכנס "טכנולוגיה בשירות האזרח": "כדי לצמצם את הפערים צריך להשתמש בטכנולוגיה ככלי ולא כפתרון. טכנולוגיה לא צריכה להיות הדגל של מערכת החינוך, רק כלי ליישום המדיניות"

07.12.2011, 14:40 | ליאור בן דוד

"בדו"ח האקונומיסט ב-2009 נכתב: 'האיום הגדול ביותר על שגשוגה של ישראל בטווח הארוך הוא מצב מערכת החינוך'. הסכנה היא בפערים. המדינה לא לוקחת מספיק אחריות על עתידו של כל ילד בישראל". כך אמר הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך, במהלך פאנל בנושא "כיצד משביחים את מערכת החינוך בפריפריה?" בכנס של כלכליסט וסיסקו.

לדבריו, "מורה שירדם למאתיים שנה, יכול להתעורר ולחזור ללמד. זה לא באמת משנה אם מערך השיעור נמצא בלפטופ או על דף נייר, ואם כותבים על לוח חכם או באמצעות גיר. אם נתעסק בכיף, באיך לעשות מצגת נהדרת, אנחנו שוגים. מדינת ישראל עדיין לא עברה ממהלך של שינון למהלך של ללמוד איך ללמוד. התכניות החדשות הופכות את הלימוד לחוויתי יותר, אבל לא משנות את המהות".

מימין: המנחה רועי ברגמן, ראמז ג מימין: המנחה רועי ברגמן, ראמז ג'ראיסי, שמואל ריפמן, הרב שי פירון ועופר רימון | צילום: אוראל כהן מימין: המנחה רועי ברגמן, ראמז ג

פירון הוסיף: "קיים בתוכנו פחד עמוק מטכנולוגיה. לפני כמה ימים ראינו הודעה שמשרד החינוך אוסר על מורים ותלמידים לתקשר בינהם באמצעות הפייסבוק. אתה לא יכול ביד אחת להיות טכנולוגי, ומצד שני לאסור על השימוש הנפוץ בטכנולוגיה. יש כאן סתירה עקרונית, ופחד מהתעמתות עם החינוך לשימוש נכון בטכנולוגיה. אני חושש שהטכנולוגיה תשמש לפתרון לבעיות קטנות אבל לא לשינוי אמיתי". פירון סיכם: "כדי לצמצם את הפערים צריך להשתמש בטכנולוגיה ככלי ולא כפתרון. טכנולוגיה לא צריכה להיות הדגל של מערכת החינוך, רק כלי ליישום המדיניות".

פירון אמר את הדברים בעקבות דבריו של ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שהציג את תוכנית המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21: "מטרתה המרכזית של התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 להפוך את בתי הספר לארגונים ממוחשבים, שיכולים לקחת את הטכנולוגיה ולהשתמש בה לצרכי הוראה ולמידה.

כשאתה נכנס לכיתה אצלנו תראה מורה שמשתמש בתכנה לניהול פדגוגי לבדיקת הנוכחות. ומשתמש ביחידות ההוראה המתוקשבת, משלב אותה בהוראה והופך את השיעור לטוב יותר ומעניין יותר. מיד עם תום השיעור השיעור עולה לאתר בית הספר והתלמיד יכול להמשיך ללמוד אותו בבית".

ואיך זה אמור לגשר על הפערים הסוציואקונומים? "התוכנית מגדילה את הנגישות לחומרי הלימוד. התחלנו את התוכנית מהפריפריה, ומצב התקשוב היום בפריפריה טוב יותר מהמצב במרכז הארץ".

שמואל ריפמן, יו"ר מועצת רמת-נגב ויו"ר המועצות האזוריות, הביע התנגדות לתוכנית התקשוב: "טכנולוגיה זה דבר חשוב, אבל אין לה משמעות בלי ערכים של ציונות והתיישבות". ריפמן התקומם גם נגד הגדרת הפריפריה כאזור מרוחק ובעייתי: "הפריפריה נמצאת פה מאחורי הקיר. היא לא בנגב ולא בגליל. המרחק מפה לבאר שבע מסתכם בשעה ועשרים נסיעה. טכנולוגיה זו לא מילת קסם. היא לא זו שתסגור את הפערים. הבעיה היא ההזדמנויות. יש הזדמנויות שונות לילד שגדל במדינת תל אביב ולילד שגדל בשאר הארץ".

ריפמן הדגיש את חשיבות ההכשרה שעוברים המורים: "ילדים שמגיעים היום לכיתה מגיעים עם מוכנות טכנולוגית הרבה יותר טובה מאשר המורה. אם לא תהיה למידה הרבה יותר משמעותית של המורים, התלמידים ישבו מולם ויצחקו עליהם".

בסיכום דבריו מתח ריפמן ביקורת על התנהלות מערכת החינוך: "הדבר האחרון הוא ניצחון הבירוקרטיה על הדמוקרטיה. אתם הופכים את המורים והמנהלים לפקידים, שקמים בבוקר וצריכים למלא טפסים, וזה לא משנה אם הטפסים ממוחשבים או לא. תנו להם לעבוד".

ראמז ג'ראיסי, ראש עיריית נצרת, הציע דרך הסתכלות אחרת על מושג הפריפריה: "צריך להרחיב את מושג הפריפריה מפריפריה גיאוגרפית לפריפריה חברתית. יש ישובים קרובים מאוד לאזור המרכז שהמצב הכלכלי בהם הוא קשה.

נושא התקשוב יכול לשמש הזדמנות פז כד לגשר על פערים. "להפוך את החינוך מחובה לחוויה", ולהביא לכך שהתלמיד ירצה להיות בבית הספר ולהגיע להישגים כי הוא אוהב את זה". ג'ראיסי התייחס גם הוא לסוגיית החינוך הפרטי: "יש לנו מערכת חינוך פרטית במקביל למערכת החינוך הציבורית. מדיניות שר החינוך לחזק את החינוך הציבורי היא מדיניות נכונה. זה מתחיל מגיל טרום חובה. ההפרטה של מערכת החינוך לגיל הרך יוצרת פערים מהרגע הראשון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה