בדיקת "כלכליסט": כמה כסף גייסו תעודות הסל? תלוי באיזה דו"ח מסתכלים

חברות תעודות הסל מציגות בדיווחיהן לאיגוד לשכות המסחר היקף נכסים וגיוסים הכוללים גם רכישות "בתוך הבית", בעוד שלבורסה מדווחים הנתונים בנטרול הרכישות העצמיות. ל"כלכליסט" נודע כי בכוונת רשות ני"ע לדרוש מהחברות להעביר את הנתונים גם לאיגוד התחרות בין חברות תעודות הסל היא בין העזות והאמוציונליות ביותר בשוק.

המשפט "מי יותר גדול" מקבל חשיבות יתרה בענף, כאשר חברת תעודות הסל הגדולה בענף, קסם שבבעלות בית ההשקעות אקסלנס, התהדרה שנים בתואר הזה, ואף מפרסמת עד היום באתר שלה כי היא "החברה המובילה את שוק תעודות הסל בישראל".

בסוף 2010 רכש בית ההשקעות דש איפקס את חברת תעודות הסל תכלית, לצד רכישת חלקו של השותף אייל בקשי בחברת תעודות הסל המשותפת אינדקס, וכך "גנב" לקסם את הבכורה - והפך לשחקן עם היקף הנכסים הגדול ביותר בענף תעודות הסל. במהלך השנה הנוכחית התמודדו קסם ותכלית־אינדקס על הבכורה בענף.

מדי חודש מדווחות חברות תעודות הסל על נתוני הגיוסים והיקף הנכסים שלהן לאיגוד תעודות הסל, והוא מצדו מוציא טבלה מרוכזת שמופצת לעיתונאים ולכלי התקשורת. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי הנתונים שמשגרות חברות תעודות הסל לאיגוד תעודות הסל ומתפרסמים לאחר מכן בתקשורת, אינם מדויקים בלשון המעטה. זאת מאחר שהיקף הנכסים העדכני והיקף הגיוסים כוללים לעתים ספירה כפולה של תעודות שרוכשות תעודות אחרות.

התופעה רווחת במיוחד בקרב תעודות הסל המורכבות. מדובר בתעודות שמאפשרות למשקיעים בהן חשיפה משולבת למדדי איגרות חוב ומניות, למשל. תעודת סל קסם 90/10, למשל, מאפשרת למשקיעים בה חשיפה משולבת בין השאר למדד תל בונד־20 (50%), מדד שחרים (20%), מדד גילונים (15%), מדד ת"א־100 (8%) ומדד ת"א יתר (2%).

חברות תעודות הסל נוהגות על פי רוב במקרים שכאלו שלא לרכוש את הרכב המדדים או החוזים על המדדים הללו, ובמקום רוכשות תעודות סל "טהורות" של עצמן - עבור התעודות המורכבות. כך, למשל, עבור תעודת סל קסם 90/10 תרכוש קסם תעודת סל של עצמה על מדד ת"א־100, על מדד ת"א יתר ועוד.

מדובר, אגב, בדרך לגיטימית של ניהול סיכונים תפעוליים של חברות תעודות הסל, שמעדיפות לשמור על חשיפה לתעודות שלהן מאשר לייצר חשיפה נוספת לגופים חיצוניים. בנוסף לכך, חברות תעודות הסל מחזיקות הרבה מזומנים בחשבונות תעודות הסל. הן יכולות לבחור בין הפקדתם בפיקדונות בנקאיים, רכישת תעודות פיקדון או רכישת תעודות סל שעוקבות אחר מדדי אג"ח ממשלתיים.

תכלית־אינדקס גייסה חצי מיליארד שקל פחות

רוב חברות תעודות הסל, למעט הראל סל שפועלת בשקיפות יוצאת דופן, מציגות בדיווחיהן לאיגוד תעודות הסל היקף נכסים וגיוסים הכוללים גם את הרכישות שבוצעו בתוך הבית - ולמעשה לא מייצרות תוספת אמיתית של נכסים לבית ההשקעות. כתוצאה מכך, עשוי להיות חודש שבו עיקר הגיוסים שעליהם דיווחה חברת תעודות הסל לאיגוד יהיו גיוסים "פיקטיביים" שבוצעו בתוך הבית.

לעומת זאת, בדיווחים של חברות תעודות הסל לרשות ני"ע שנמצאים באתר הבורסה הן מחויבות לחשוף גם את היקף "האחזקות הפנימיות" שלהן - כלומר היקף הרכישות בתוך הבית, שאם מנטרלים אותן מגלים נתונים שונים בתכלית. "כלכליסט" בדק את הדיווחים של החברות לבורסה ומצא נתונים מפתיעים שלא עולים בקנה אחד עם הדיווחים של החברות לאיגוד תעודות הסל שמתפרסמים בתקשורת.

על פי הדיווחים של איגוד תעודות הסל, סך הנכסים שמנהלות החברות נכון לסוף נובמבר עמד על 54.9 מיליארד שקל. אלא שאם מנטרלים את האחזקות הכפולות שלהם יורד היקף הנכסים ב־1.64 מיליארד שקל ל־53.28 מיליארד שקל. חשוב לציין כי בשל הפידיונות הכבדים בתעודות המורכבות קטן בהכרח גם היקף האחזקות הפנימיות (שכן חברות תעודות הסל צריכות למכור את התעודות של הבית שרכשו עבור התעודות המורכבות). כמובן שבתקופות של גיוסים בתעודות אלו היקף הנכסים "הפיקטיבים" גדל דרמטית וכך גם הפער בין נתוני האמת לדיווחים של איגוד תעודות הסל.

בדיווח האחרון של החברות לאיגוד מציגה חברת תכלית־אינדקס נתונים שלפיהם היקף הנכסים שלה הוא 17.84 מיליארד שקל, והיקף הגיוסים שלה מתחילת השנה הוא 601.75 מיליון שקל. אלא שמדיווחי החברה לבורסה עולה כי אם מנטרלים את היקף הגיוסים הפנימיים שלה - שאינם אמיתיים - תכלית־אינדקס גייסה סכום צנוע בהרבה של 116 מיליון שקל (80% פחות ממה שדיווחה), והיקף הנכסים שלה בנטרול הספירה הכפולה הוא 16.8 מיליארד שקל. הסיבה המרכזית לכך, לפי תכלית־אינדקס, היא שתכלית־אינדקס מחזיקה בשיעור גבוה יחסית לענף של תעודות מורכבות, ובדומה לכל המתחרים היא רוכשת תעודות סל של הבית לצורך ניהול הסיכונים התפעוליים.

רוב הציבור כלל לא נכנס לדיווחי החברות באתר הבורסה ומסתמך בדרך כלל על הפרסומים בעיתונים שמבוססים על נתוני איגוד לשכות המסחר. ל"כלכליסט" נודע כי רשות ניירות ערך פנתה באחרונה לאיגוד תעודות הסל, שפועל דרך איגוד לשכות המסחר, ודרשה כי הדיווחים שנשלחים לעיתונות יכללו מעתה בנוסף גם את היקף הגיוסים ה"אמיתי" והמנוטרל גיוסים פנימיים.

על פי דרישת רשות ני"ע, חברות תעודות הסל יידרשו לפרסם גם פירוט רחב יותר בדיווחים שלהן באתר הבורסה, כך שיתווספו לדיווח שני קריטריונים: מהו היקף הנכסים המנוהלים בניכוי רכישות עצמיות ומהו היקף הגיוסים בניכוי רכישות עצמיות. המידע החדש יפורסם החל מבעוד חודשיים.

המתחרות דווקא מרוויחות

בדיקת "כלכליסט" מצביעה כי נטרול הגיוסים הפנימיים של תכלית משחק גם לטובת המתחרות. הגיוס של קסם, מובילת הגיוסים מתחילת השנה, עלה מ־2.86 מיליארד ל־3.06 מיליארד שקל מתחילת השנה, וגם הראל מציגה עלייה בגיוסים מ־921 מיליון שקל, לפי נתוני האיגוד, ל־1.01 מיליארד שקל לפי הדיווח לבורסה.

מנגד, הפדיונות נטו של פסגות ושל מיטב מבט התכווצו מעט. הסיבה לכך היא שמתחילת השנה נרשמו פדיונות בתעודות המורכבות - שהן תעודות שנרכשות בדרך כלל על ידי לקוחות מהשוק הפרטי (לקוחות "ריטייל") - ולכן נאלצו החברות למכור חלק מהאחזקות הפנימיות שלהן. ומדוע תכלית מציגה ירידה? כיוון שאינדקס החלה לרכוש עבור התעודות המורכבות שנותרו לה תעודות של תכלית במקום רכישה ישירה של הניירות.

זוהי רק אחת הדרכים שבהן מנפחות תעודות הסל את הנכסים שלהן: רק בספטמבר האחרון חשף "כלכליסט" כיצד מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט הציגו חברות תעודות הסל גיוסים פיקטיביים בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקל שהיו למעשה מבוססים על רכישות פיקטיביות של ספקולנטים זרים שביקשו לנצל את פערי הריביות בין הדולר לשקל.

כך או אחרת, רוב הגיוסים בתעודות הסל מתחילת השנה הגיעו לתעודות הפיקדון שלא גובות דמי ניהול, מבטיחות למשקיעים בהן את הריבית השקלית של בנק ישראל, ומהוות תחרות לקרנות הנאמנות הכספיות. לאור זאת, ענף תעודות הסל סובל מחולשה בדומה לענף קרנות הנאמנות כתוצאה מהמתחרש בשווקים.

מאיגוד תעודות הסל נמסר בתגובה: "איגוד תעודות הסל מפרסם ב־1 לחודש את סך ההיקף המנוהל, כפי שנמסר מהחברות המנפיקות. אולם, כל מנפיק תעודות סל, מוסר עד ה־5 לחודש דיווח רשמי לרשות ני"ע ולבורסה שכולל מידע מפורט יותר, והתייחסות לנכס מנוהל לפי כל תעודה, קטגוריות, וכן פירוט אחזקות פנימיות. ניתן לראות את הדיווח המפורט על אחזקות ציבור באתר האינטרנט של הבורסה (מאיה).

מתכלית לא התקבלה תגובה.