אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניתוח "כלכליסט": התוכנית לצמצום זיהום האוויר תעלה 690 מיליון שקל בעשור צילום: בלומברג

ניתוח "כלכליסט": התוכנית לצמצום זיהום האוויר תעלה 690 מיליון שקל בעשור

הממשלה תצביע בשבועות הקרובים על התוכנית הלאומית הרב־שנתית לצמצום זיהום האוויר, שפרסם המשרד להגנת הסביבה. במשרד טוענים כי הצעדים יצמצמו את התחלואה והתמותה מזיהום אוויר, אולם יש לתוכנית גם מתנגדים

12.12.2011, 15:37 | ליאור בן דוד, תומר הדר וליאור גוטמן

המשרד להגנת הסביבה הפיץ אתמול תוכנית לאומית רב־שנתית למניעה וצמצום של זיהום אוויר. סעיף בחוק אוויר נקי שעבר ב־2008 מחייב את הממשלה לאשר תוכנית כזו עד ינואר 2012. התוכנית מכילה הנחיות שביצוען יוביל להפחתה ולמניעת פליטות של מזהמים, ולדברי המשרד להגנת הסביבה צפויה לצמצם את שיעורי התחלואה והתמותה הנובעים מזיהום אוויר. עלות התוכנית היא 690 מיליון שקל בשנים 2011–2020, והממשלה תצביע על אישורה בשבועות הקרובים. "כלכליסט" מנתח את הנקודות העיקריות בתוכנית, ואת השפעתן הצפויה על האזרחים.

חשמל: תעריף החשמל יחושב לפי שעות, והחיסכון לצרכן זעום

 

המשרד להגנת הסביבה מציע להחיל תעריף חשמל לצרכן הביתי המשתנה לאורך שעות היום, ולקבוע מחיר גבוה יותר לחשמל בשעות העומס. זאת, כדי לשכנע אנשים להסיט את צריכת החשמל שלהם לשעות שבהן הביקוש נמוך, ובכך להפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל בתחנות הכוח הפחמיות.

היתרון: הדבר אמור להביא לצמצום צריכת החשמל בשעות העומס, שבהן תחנות הכוח הפחמיות עובדות במלוא התפוקה. הורדת העומס תתרום לצמצום זיהום האוויר.

החיסרון: רוב מוני החשמל המצויים בבתים בישראל אינם מדווחים על צריכת החשמל בזמן אמת אלא רק על הצריכה המצטברת. רשות החשמל מעריכה את עלות התקנת המונים החכמים ב־2 מיליארד שקל, וחוזה כי רק ההחלפה תארך 3–5 שנים. נוסף על כך, לפי המועצה הישראלית לצרכנות "לא ניתן להצביע על כדאיות כלכלית במעבר לתעו"ז (תעריף זמן ועומס). החיסכון השנתי המצטבר, לפי נתונים אלה, הוא בסה"כ כ־100 שקל לשנה לצרכן בממוצע, שהם 2% מעלות צריכת החשמל השנתית של משק הבית". בחודשי החורף, טוענים במועצה, התעריף המשתנה אף ייקר את חשבונות החשמל בכ־300 שקל לחודש לעומת התעריף האחיד.

רכב: הטבות מס יינתנו לרכב ירוק אך העומס בכבישים לא ייפתר

כיום רוב המכוניות אשר משמשות בציי הרכב הגדולים הן מכוניות משפחתיות. המחיר של המכוניות המשפחתיות בדרך כלל כמעט זהה, הודות ללחצים שמפעילות חברות הליסינג על יבואני הרכב. בשלהי שנת 2009 נכנסה לתוקפה תוכנית המיסוי הירוק. תוכנית זו קובעת לכל המכוניות החדשות מס קנייה בשיעור של 83%, שממנו מנוכים סכומים של עד 15 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום שהמכונית פולטת.

במקביל יושמה שיטה שקובעת שהסכום שישלם העובד, אשר מגלם את השימוש בכלי הרכב ("שווי שימוש"), ייגזר ממחירו של כלי הרכב. על פניה, שיטה זו היתה אמורה להבטיח שעובד שיבחר במכונית יותר נקייה ישלם שווי שימוש נמוך יותר. בפועל, מחירי המכוניות המשפחתיות כיום כמעט זהים, ולכן לעניין המיסוי הירוק אין כמעט משמעות.

היתרון: אם תוכנית כזו תיושם ויבואני הרכב אכן ייאלצו לקבוע למכוניות שונות מחירים שונים בגלל כמות המזהמים שמכוניות אלה פולטות, המכוניות שייבחרו עבור ציי הרכב יהיו מכוניות ירוקות יותר.

החיסרון: החלת מדיניות אשר מעניקה שווי שימוש נמוך יותר למחזיקי מכונית צמודה ירוקה לא תפתור את הבעיה העיקרית של ציי הרכב הגדולים - עודף מכוניות והימנעות מנסיעות משותפות בכלי הרכב, שיכולים להביא לירידה ניכרת במספר המכוניות שנעות על כבישי ישראל.

הצעה נוספת נוגעת לטיפול בכלי רכב ישנים. כיום, בעלי כלי רכב שגילם הוא 20 שנים ויותר יכולים להביא את מכוניתם לגריטה, כלומר פירוק לצורך מיחזור, ולקבל תמורת המכונית הישנה פיצוי בגובה של כ־3,000 שקל.

לפי הצעת המשרד להגנת הסביבה, תורחב תכונית הגריטה כך שתכלול גם כלי רכב צעירים יותר, בני 18 שנים. נוסף על כך, התוכנית תכלול גם מכוניות מסחריות בעלות מנועי דיזל במשקל של עד 3.5 טונות, וכלי רכב מסחריים שגילם הוא יותר מ־15 שנה.

יתרון: הגריטה מסלקת מכבישי הארץ כלי רכב ישנים, אשר נחשבים יותר מזהמים ופחות בטיחותיים מהדגמים החדישים יותר המחליפים אותם.

חיסרון: הגריטה פוגעת בשכבות החלשות ובבני המעמד הנמוך, שלעתים יכולים להרשות לעצמם רק מכונית בתקציב של כ־2,000 עד 4,000 שקל. עקב הגריטה הולכים כלי רכב אלה ונעלמים.

יקודם השימוש בגז טבעי באוטובוסים יקודם השימוש בגז טבעי באוטובוסים יקודם השימוש בגז טבעי באוטובוסים

תעשייה: תקני הפליטה למפעלים יוחמרו, אך התעשייה תיפגע

כדי להפחית את זיהום האוויר מהתעשייה, מציע המשרד להחמיר את תקני הפליטה לגופרית דו־חמצנית ולשפר את איכות הדלקים בשימוש.

היתרון: מפעלים יפלטו פחות חומרים מזהמים לאוויר.

החיסרון: לדברי אריה נייגר, עו"ד סביבתי, התקינה המחמירה מבריחה יזמים, כתוצאה מכך אין כמעט פיתוח של מפעלי תעשייה חדשים בישראל, ובשנים האחרונות מספר המפעלים רק הולך ויורד. בשיחה עם "כלכליסט" טען נייגר כי התוכנית בכלל מיותרת: "איכות האוויר בישראל השתפרה בשנים האחרונות באופן דרמטי, בגלל השיפור באיכות הדלק והמעבר לשימוש בגז טבעי. התוכנית היא אחיזת עיניים. לפי חוק אוויר נקי מ־2008, כל המפעלים מחויבים תמיד לאמץ את הטכנולוגיה המתקדמת והנקייה ביותר שקיימת. התעשייה משתפרת לפי התקנים שנקבעו לה, ואין לה עוד מקום לשיפור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
מה שחסר בתוכנית וחייב השלמה מיידית = כ 3.6 מילארד קוט"ש חיסכון צריך רצון ושכל ישר
חסר בתוכנית ושווה כ 3.6 מילארד קוט"ש חיסכון שנתי: א. התייחסות לשינוי מיידי של החק הישן המגביל הצבת קולטי שמש עד קומה 8 הנדל"ן עולה לגובה ומבזבזים אנרגיה על חימום מים .הטכנולוגיות ב 2011 מסוגלות ללא מגבלת גובה ובאדריכלות נכונה לאפשר מים חמים מהשמש ומעכשיו. ב. התייחסות לטיפול נכון באבנית שבמים הקשים והבריאים. יש אפשרות להתקין מערכות ברמת תאגידי המים ללא צורך בתקציבי מדינה כאשר החיסכון מממן את השירות. היתרון ענק בחיסכון הכספי והאנרגטי והאחזקה ושמירת הרכוש ושווה לפחות 1 טון CO2 לכל בית אב ולא ספרנו את המוסדי והתעשייתי החיסרון -בתחילת התקופה נשחקת חלקית אבנית ישנה - זהו תהליך קצר וסופי אך מחייב התייחסות -- כל היתר = חיסכון א=ענק לצרכני המים, למשק ולסביבה נקייה ומן הראוי לכלול אותו בתוכנית להקטנת זיהום האויר ----יותר מ- 2 מיליון טון הפחתה כל שנה ---לא שווה?
שמעון רדליך מנכ"ל תמהיל הופכים אבנית ליתרון , תל אביב  |  13.12.11