כך מתרסקים כוכבים

"כמה כוכבי ריסוק יש לה?", שאלה זו נשמעת שוב ושוב באולמות התצוגה של יבואני הרכב בשנים האחרונות, ולא בכדי: ציון הריסוק שניתן למכונית, לרוב על ידי אחד מארגוני הבטיחות הגדולים כגון EURONCAP, הפך בשנים האחרונות הן לאחד השיקולים המרכזיים של הרוכשים והן לכלי חשוב לקידום המכירה בידי אנשי המכירות. אך האם ציון הריסוק, שאותו אנו לוקחים כמובן מאליו מכיוון שניתן על ידי גוף גדול ומוכר, הוא אכן אמין?

דוגמה שמחזקת את הבלבול בתחום התקבלה בשבוע שעבר, לאחר שפיאט 500, מכונית אשר משווקת בישראל כמעט שלוש שנים, עברה מבחן ריסוק של ארגון הבטיחות האמריקאי NHTSA. הסיבה לביצוע מבחן הריסוק על ידי ה־NHTSA רק כעת היא שפיאט 500 לא שווקה עד כה בארה"ב וכעת, במסגרת שיתוף הפעולה בין קרייזלר לבין פיאט, היא מיוצרת ומשווקת בארה"ב.

מניתוח תוצאות מבחן הבטיחות של פיאט 500 האמריקאית, רכב שאינו שונה מהותית מהדגם המשווק באירופה ובישראל, עולה שהפיאט זכתה לציון בטיחות כללי מאכזב של שלושה כוכבים מתוך חמישה. לפי נתוני ה־NHTSA, הפיאט 500, אשר מצוידת בשבע כריות אוויר בגרסתה האמריקאית, זכתה לציון הנמוך בעיקר עקב פגיעה קשה אשר נרשמה בצדו של הרכב.

לעומת זאת, כאשר בוחנים את ציוני מבחן הבטיחות אשר ערך ארגון הבטיחות האירופי EURONCAP, שבו נבחנה מכונית פיאט 500 במפרט דומה, עולות תוצאות שונות. כך, במבחן האירופי ה־500 זכתה לציון מושלם של חמישה כוכבים מתוך חמישה, זאת לאחר שזכתה לציונים סבירים הן במבחן הריסוק החזיתי והן במבחן הריסוק הצדי. מטבע הדברים, הציונים השונים נובעים בין היתר משיטות חישוב שונות ומהבדלים קלים בין כלי הרכב. עם זאת, עדיין מדובר במכוניות דומות. מה הפתרון במקרה כזה? מומלץ לחקור היטב בנוגע לרכב שמעוניינים לקנות. כיום קיימים בעולם כמה גופים הבוחנים את בטיחותן של מכוניות, ועמם נמנים EURONCAP האירופי, NHTSA ו־IIHS האמריקאיים וגם ANCAP, המקביל האוסטרלי של EURONCAP. לגופים אלה יש אתרי אינטרנט מפורטים שכדאי לבחון לפני שמאמינים לנתונים של אנשי המכירות.