אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניתוח "כלכליסט": הכנסת אישרה חוק טוב לעובדים, האוצר יכול ליצור ממנו מהפכה צילום: עמית שעל

ניתוח "כלכליסט": הכנסת אישרה חוק טוב לעובדים, האוצר יכול ליצור ממנו מהפכה

בעוד כחצי שנה ייכנס לתוקפו החוק החדש לאכיפת עבירות מעסיק בתחום זכויות העובד. במשרד התמ"ת לא נרדמים מרוב התרגשות, בארגונים החברתיים חוששים שהוא לא מספיק תקיף, אך השאלה היא האם האוצר יביא את התקציב ליישום החוק

14.12.2011, 08:05 | מיקי פלד

"בשורה אדירה לעובדים", "אכיפה אמיתית של חוקי העבודה" ו"הוצאה מעוני של 100 אלף איש" - בביטויים אלו השתמשו השבוע בכירי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) לאחר אישורו הסופי של החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה בכנסת. "לא יכולתי להירדם מרוב התרגשות" אמר היועץ המשפטי של התמ"ת, עו"ד מיכאל אטלן. האם מאחורי ההתרגשות עומד שינוי אמיתי? "כלכליסט" ניתח את הסעיפים העיקריים ב"בשורה של חוקי העבודה", ומצא חוק טוב שמשפר את מצב העובדים החלשים. לבשורה אמיתית ודרמטית הוא יהפוך רק אם יהיה תקציב ממשלתי בצדו להגברת הפיקוח על דיני העבודה.

כדי למגר עבירות כמו תשלום שכר הנמוך ממינימום, אי־תשלום על שעות נוספות או פיטורי אשה בהיריון צריך להגדיל משמעותית את מספר הפקחים האמונים על אכיפת חוקי העבודה בתמ"ת. במשרד מדווחים על 100 פקחים הפועלים כיום, אלא שמספרם האמיתי נמוך יותר היות שכמה עשרות מהם מועסקים בחצי משרה. ישראל צריכה היום מספר כפול של לפחות 200 פקחים כדי לעמוד בתקן ה־OECD של פקח אחד לכל 10,000 שכירים.

הכדור נמצא במשרד האוצר, שיצטרך להכניס את היד לכיס תקציב המדינה לשם כך. טרם נקבעה עלות המהלך היות ולא סוכם על מספר הפקחים הנדרש. כיום מתנהל משא ומתן על הוספת פקחים בין התמ"ת לאוצר, והנושא אף הוזכר בפגישות בין האוצר להסתדרות על רקע איומי השביתה במשק. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית על הצורך בהוספה של לפחות עשרות פקחים, אך לא הסכימו על מספר מדויק. החוק שאושר ביום שני השבוע ייכנס לתוקפו בעוד כחצי שנה, בקיץ 2012, רק אז ניתן יהיה לראות אם באוצר החליטו להצמיד לו את השיניים הראויות.

 

קנסות מהירים למעסיקים

הסעיף שיחסוך את זמן ההמתנה לבית המשפט ויחזק את פקחי התמ"ת

החוק החדש מנהיג לראשונה משטר של כלים מינהליים לאכיפת חוקי העבודה, בנוסף לכלים הפליליים שהיו לפקחי התמ"ת עד כה. כך ניתן יהיה להטיל על מעסיקים שהפרו את חוקי העבודה עיצום כספי של 2,500 עד 35 אלף שקל לעבירה, תלוי בחומרתה. כך, אומרים בתמ"ת, אפשר יהיה לשמור את הכלי הפלילי להפרות חוק בוטות ומעסיקים שלהם אין היסטוריה של הפרות ייקנסו ויוזהרו.

כיום מעסיק שהפר את חוקי העבודה חשוף לקנס שיכול להגיע גם ליותר מ־100 אלף שקל, אך ההמתנה לבית המשפט והתארכות הדיונים נמשכות לפעמים שנים, מה שפוגע באפקטיביות האכיפה.

החוק הופך את הקנסות לכלי נגיש ומהיר יותר. המעסיק יוכל לטעון טיעוני הגנה מול פקיד בתמ"ת, והוא יחליט האם לקנוס ובאיזה סכום. בתמ"ת מקווים גם כי הקנסות המינהליים יפנו יותר משאבים מיחידת הפיקוח לאכיפה הפלילית של ההפרות החמורות יותר.

אחריות מזמין השירות על תנאי עובדי קבלן

הכוונה טובה, הניסוח מעורפל מדי, הפרקטיקה תקבע אם זו מהפכה

החוק קובע עוד כי גם לנושאי משרה ודירקטורים בארגון שמזמין שירותים של עובדי קבלן דרך חברה חיצונית תהיה אחריות על אכיפת זכויות עובדים אלו. הביקורת העיקרית נגד החוק מתמקדת בסעיף זה. ארגונים חברתיים ומומחים לדיני עבודה טוענים כי במקרה שעובד קבלן ירצה לתבוע לא רק את חברת הקבלן, אלא גם את מזמין השירות, הוא עשוי להיתקל בקשיים. לפי נוסח החוק, מזמין השירות צריך לפעול באמצעים סבירים כדי לוודא שחברת הקבלנות ששכר את שירותיה לא הפרה את חוקי העבודה. כך, למשל, משרד עורכי דין שמזמין שירותי ניקיון דרך חברה חיצונית יימצא אחראי להפרת זכויות המנקים רק אם ידע על ההפרות ולא נקט פעולות סבירות כדי למנוע את הישנותן. החוק לא מפרט מהם אמצעים סבירים, ונראה כי שאלה זו תוכרע בשטח, בבתי הדין שיתמודדו עם תביעות עובדים.

נקודת חולשה נוספת של סעיף זה היא שהוא לא חל על כל עובדי הקבלן, אלא רק על עובדים בתחום הניקיון, האבטחה, השמירה וההסעדה. מחוץ למטריית ההגנה של החוק נשארו עובדי קבלן רבים, כמו עובדי המחשוב בבתי תוכנה המספקים שירותים לחברות אחרות, מורים ועובדים סוציאליים במגזר הציבורי. מקורבים לנושא הסבירו כי החוק צומצם במסגרת פשרה עם המעסיקים, אך הדגישו כי הענפים שעליהם חל החוק הם אלו שבהם נפוצות הפרות של חוקי העבודה. "כל ענף אחר שיצבור מוניטין גרוע כמו שיש לענפים הללו בשמירה על חוקי העבודה, יכול לצפות להצטרף לרשימה", אומר עו"ד אטלן.

מהפורום לאכיפת זכויות עובדים נמסר כי "הכנסה של אחריות מזמין השירות היא חיובית, אם כי יש בה דברים פחות טובים, כמו שהיא לא חלה על כל עובדי הקבלן. יש לנו חששות מחלק מהפטורים שיש למזמין השירות".

האוצר התנגד תחילה גם להחלת סעיף זה על המגזר הציבורי, המעסיק כמחצית ממאות אלפי עובדי הקבלן במשק. יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד), התעקש להחלת הסעיף גם במגזר הציבורי, הדיון בנושא נמשך כחצי שנה - ולבסוף האוצר הסכים.

סטודנטים מפגינים למען זכויות עובדי קבלן, צילום: נועם מושקוביץ סטודנטים מפגינים למען זכויות עובדי קבלן | צילום: נועם מושקוביץ' סטודנטים מפגינים למען זכויות עובדי קבלן, צילום: נועם מושקוביץ

 

בודק עבודה בכל ארגון

האיש שיבדוק את חוזי השירות, ועל הדרך יקטין את כדאיות עובדי הקבלן

החוק מוליד גם מקצוע חדש - בודק עבודה מוסמך. בעל תפקיד זה אמור להגן על מזמין השירות מחשיפה לאחריות על עבירה של הקבלן על חוקי העבודה. ארגונים שעובדים עם חברות עובדי קבלן ישכרו שירותי בקרה שתתווסף לעבודת פקחי התמ"ת בשמירה על חוקי העבודה בקרב עובדי הקבלן.

עלות ההעסקה של בודק העבודה צפויה לייקר את העסקת עובדי הקבלן, שכן היא תמנע אפשרות למכרזי הפסד, שבהם הקבלן מציע מחיר שנמוך מהעלויות שלו על חשבון פגיעה בזכויות העובדים. המהלך צפוי להוות תמריץ שלילי להעסקת עובדי קבלן בצורה כה נרחבת כפי שקורה היום במשק.

אכיפת חובת הפנסיה

ההוראה מ־2007 תקבל שיניים ומעסיק שלא יפריש לפנסיה ייקנס

כמעט ברגע האחרון נכנס לחוק גם סעיף המאפשר לפקחי התמ"ת לאכוף את צו ההרחבה הקובע מינימום של פנסיה חובה. מכיוון ומדובר בצו שמרחיב על כלל המשק הסכם שנחתם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים מ־2007, ולא בחוק, לא היתה אפשרות אכיפה לצו. מתוך כמיליון שכירים במשק, שעל פי הערכה לא היה להם חיסכון פנסיוני בעת חתימת ההסכם, נותרו כיום כ־400 אלף עובדים ללא פנסיה.

עד שהנושא לא הפך לחוק - התמ"ת לא יכול היה להעניש מעסיק שעובר על צו ההרחבה. מהלך זה גם הוא יתרום לייקור קבלני השירותים וימגר את תופעת עובדי הקבלן. הקנסות על הפרת חובת הפנסיה יגיעו עד 35 אלף שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות