אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם דולפינים חושבים על פרישה צילום: אביעד שיינין

האם דולפינים חושבים על פרישה

ממצאים מהשנים האחרונות משנים את התמונה, ומגלים שיש עוד בעלי חיים חוץ מבני האדם שמתכננים קדימה

15.12.2011, 11:17 | אורן הוברמן

עד לאחרונה מדענים העריכו שהיכולת לחשוב על העתיד ייחודית לבני אדם. אבל ממצאים מהשנים האחרונות משנים את התמונה, ומגלים שיש עוד בעלי חיים שמתכננים קדימה. דוגמה אחת תועדה באחרונה ביפן, שם צולמו עורבים שפיתחו שיטה ייחודית לפיצוח אגוזים: הם זורקים אותם מעל מעברי חצייה, מחכים שגלגלי מכונית יפצחו אותם, ואז מחכים לאור האדום ברמזור כדי לרדת לכביש ולאסוף בנחת את השלל. "זה לא נוח לייחס לבעלי חיים מודעות. זה עלול לסבך אותנו בבעיות אתיות די רציניות", אומר פרופ' ישראל רוזנבוים, שחוקר בעלי כנף באוניברסיטה העברית כבר יותר מ־30 שנה. "אבל במקרה הספציפי של עורבים, לי אין בכלל ספק שיש להם יכולת תכנון מורכבת ולטווח ארוך יחסית, הרבה מעבר למה שאפשר להסביר באינסטינקטים".

רוזנבוים מספר על זן עורבים בשם קיק האגוזים, שיכול להחביא 30 אלף זרעים במקומות שונים ולשלוף 80% מהם כעבור חצי שנה. "הם עושים את זה באמצעות אוסף עשיר ומורכב של סימנים שהם משאירים בשטח, מזרדים שבורים ועד אבנים קטנות ליד העצים", הוא מספר. "אם 'חשיבה על עתיד' היא רצון, שמוביל לרעיונות מקוריים, שמובילים לתוכנית ולהוצאתם לפועל, אז עורבים יודעים לעשות את זה", אומר רוזנבוים.

מקרה אחר, שהתרחש במכון ללימודי יונקים ימיים במיסיסיפי, מציב רף חדש לתכנון עתידי אצל בעלי חיים. במכון מופעלת בריכה גדולה שמשמשת בית לעשרות דולפינים. כדי לחסוך בעלויות תחזוקה, הדולפינים אומנו לנקות את הבריכה בעצמם. בכל פעם שנופלת חתיכת פסולת למים, הדולפינים מחזיקים בה עד שאחד המאמנים מגיע לשטח, ואז מביאים לו את הפסולת ומקבלים תמורתה מנת דגים כפרס.

דולפינה בשם קלי מצאה פרצה בשיטה. כשנפלה חתיכת נייר גדולה לתוך המים היא אספה אותה בזריזות והטמינה אותה תחת אחת האבנים הגדולות בתחתית הבריכה. כשמאמן הגיע לאזור היא צללה מתחת למים, קרעה חתיכה קטנה מהנייר והעניקה אותו למאמן תמורת דגים. כך עשתה שוב ושוב, בכל פעם למאמן אחר, עד שהנייר נגמר. הסיפור זכה לפרסום נרחב בבי.בי.סי וב"גרדיאן" הבריטי. "ההתנהגות הזאת מלמדת שלדולפינים יש לא רק יכולת לתכנן לעתיד, אלא גם יכולת לדחות סיפוקים", אמר אחד החוקרים במכון.

וזה לא נגמר כאן. באחד הימים קלי תפסה שחף שנפל לבריכה. היא חיכתה שהמאמן יהיה בסביבה ונתנה לו את גופת השחף, בתמורה לכמות כפולה של דגים - כיאה לגודל הפסולת. למרבה המזל, במכון למדו להשאיר את המצלמות דלוקות. התברר שהשחף נתן לקלי רעיון. בכל פעם שהיא קיבלה דגים היא שמרה כמה מהם מתחת לסלע, וכשאף אחד לא היה בסביבה היא שלפה משם כמה דגים מתים והציפה אותם על פני המים כדי לפתות שחפים ואז להלום בהם בזנבה. לעתים קרובות היא הצליחה. בתוך תקופה קצרה המאמנים החלו לקבל ממנה שחפים פעם בשבוע, ואחרי כמה חודשים כל הדולפינים בבריכה עשו את אותו הדבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות