למה שחיסכון הפנסיה לא יניב תועלת חברתית?

מנהלי קרנות הפנסיה בישראל, המחפשים חברות להשקיע בהן את כספי הציבור, רואים לנגד עיניהם רק דבר אחד - רווחיות החברות. המשקיע הפנסיוני הישראלי לא בודק כיצד החברות הללו נוהגות בעובדיהן, האם הן משלמות את חובותיהן, האם הן מזהמות את הסביבה או אולי עוסקות בתחומים בלתי אתיים. בזמן שאותו מנהל מתמקד רק בשורה התחתונה, השקעות פיננסיות בעלות אחריות חברתית תופסות תאוצה בארה"ב ובאירופה. 3 טריליון דולר מנוהלים כך בארה"ב ו־5 טריליון יורו מנוהלים כך באירופה על ידי קרנות שהחליטו להשקיע אך ורק במטרות חברתיות. מסקרים שנערכו עולה כי כל דולר שמיני בארה"ב מושקע תוך התחשבות בגורמים חברתיים, סביבתיים או אתיים ואילו באיחוד האירופי מדובר בכל יורו עשירי.

קרנות פנסיה הפכו במידה רבה לקטר הצמיחה של שוק ההשקעות החברתי, והן אלו שהעלו את המודעות לשוק ומשכו אליו שחקנים נוספים. הדוגמה הבולטת ביותר היא קרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה - הקרן הגדולה במדינה והרביעית בגודלה בעולם בהיקף הנכסים שתחת ניהולה - יותר מ־530 מיליארד דולר. הקרן מטילה וטו על כל השקעה הכרוכה באפשרות לסיוע בהתנהגות לא אתית, הפרת כללי אנושיות בסיסיים, הפרת זכויות האדם, שחיתות או השפעה שלילית על הסביבה.

הקרן הנורבגית אמנם נקראת קרן פנסיה, אך היא פועלת על פי מודל שונה מהמקובל בקרנות אחרות. הכספים המוזרמים אל הקרן מקורם בכספי התמלוגים שנורבגיה מקבלת ממכירת נפט ולא מהפרשות של אזרחים לקרן, כפי שמקובל בקרנות דומות. בשל גודל הקרן והמודעות החברתית הגדולה בנורבגיה, מנסה המדינה להשתמש בכוח ההשפעה שלה כדי להביא לתמורות חיוביות בחברות שבהן היא משקיעה ובעולם כולו.

עקרונות מנחים: שמירה על זכויות עובדים ויחסי עבודה תקינים

במרץ 2010 ארבעה ועדי עובדים גדולים בנורבגיה פנו לוועדת האתיקה של הקרן בדרישה להיפטר ממניות תאגיד הכרייה המקסיקני גרופו מקסיקו בטענה שהוא פוגע בזכויות עובדיו ואף גורם נזקים לסביבה. בנוסף, דרשו למכור את המניות של החברה־הבת סאות'רן קופר.

גם בשבדיה החליטו קרנות פנסיה לנקוט גישה חברתית, וארבע הקרנות הגדולות במדינה התאחדו כדי להקים ועדת אתיקה משותפת. הוועדה אחראית לברירת חברות להשקעה, ובתוך כך היא מנהלת דיאלוג עם חברות זרות שצריכות לבצע התאמות כדי להיות ראויות להשקעה. חברות שלא מוכנות לבצע את השינויים הדרושים פשוט לא רואות את הכסף השבדי. בגרמניה ניכר תהליך של מעבר קרנות הפנסיה למודל של SRI - Socially Responsible Investing. כ־60% מקרנות הפנסיה המוניציפליות והמקצועיות כבר מיישמות עקרונות של השקעה תוך אחריות חברתית. וגם בקנדה, ארגונים חברתיים הפעילו לחצים כבדים על קרן הביטוח הפנסיוני הלאומי כדי לאלץ אותה להביא בחשבון היבטים אתיים וסביבתיים בהשקעת כספי ציבור.

הממשלות מצדן מעודדות את התהליך ובשנת 2000 ארה"ב, בריטניה ובעקבותיהן מדינות אחרות באירופה חוקקו חוק המחייב את קרנות הפנסיה לחשוף את שיעור ההשקעות החברתיות שלהן. בשנת 2005 האו"ם עשה ניסיון לקבוע סטנדרט אחיד לקרנות "חברתיות" וגיבש שישה עקרונות מנחים שעיקרם הוא החובה להתחשב בהשלכות הסביבתיות והחברתיות של פעילות החברות שבהן הן משקיעות, ולא רק בהתאם לביצועיהן הכלכליים.

שיטת העבודה: חלק מהחברות נכנסות ל"רשימה השחורה"

מנהלי השקעות הפועלים בתחום זה מדגישים כי לא מדובר בפעילות פילנתרופית אלא בהשקעה פיננסית לכל דבר. במקביל לשיקולי התשואה המשקיע מבקש למקסם את התועלת החברתית בהשקעתו.

ישנם שלושה תחומים עיקריים כיום של השקעות חברתיות: זכויות אדם - סירוב להשקיע בחברות שמנצלות קטינים, לא מקיימות את זכויות העובדים ומסכנות את שלום הציבור; אתיקה - סירוב להשקיע בחברות המייצרות, מוכרות או מפיצות טבק ומוצריו, אלכוהול, נשק, משחקי הימורים ומוצרי פורנו; איכות הסביבה - השקעה בחברות הפועלות בתחום אנרגיה מתחדשת, שמירה על אוצרות טבע ומניעת שינויי אקלים. התחום האחרון לרוב אינו מניב תשואות גבוהות למשקיעים, אך מאחר שהוא יוצר תדמית חיובית לקרן העוסקת בו הוא התחום הפופולרי ביותר להשקעה.

שיטת העבודה המרכזית של הקרנות היא ברירת חברות שעומדות בקריטריונים ויצירת מעין "רשימה שחורה". כך למשל בשנת 2010 הקרן הנורבגית החליטה להחרים את החברה הישראלית אפריקה ישראל ואת החברה־הבת שלה דניה סיבוס, מפני ששתיהן מעורבות בבנייה בשטחים, עובדה הנראית לה כפסולה. שנה לפני כן הוחרמה חברת אלביט מערכות שציודה שימש את מקימי גדר ההפרדה.

במקביל מאותרות החברות שבהן ניתן להביא לשינויים חיוביים באמצעות לחץ של משקיעים. למשל, חברות כמו דיסני, גאפ, מקדונלד'ס, נייקי וולמארט נדרשו לחשוף את מלוא רשימת הספקים והקבלנים שלהן כדי לפעול לשיפור תנאי העסקתם. חברות כמו אלקוא, קטרפילר, ג'נרל אלקטריק וג'ונסון אנד ג'ונסון מופיעות ברשימת החברות שיש להשפיע עליהן להימנע מהעסקת קטינים. מחברות פפסיקו וקוקה־קולה מצפים למצוא פתרון יעיל ובינלאומי למיחזור בקבוקים.