"לא תהיה טלוויזיה, לא ייצאו עיתונים, הרדיו ישתוק"

ועד הפעולה של עיתוני ישראל נלחם נגד סגירתו האפשרית של ערוץ 10. אחרי כנס החירום של העיתונאים שנערך לפני כמה שבועות, הוועד יוזם שביתת מחאה של כל כלי התקשורת בישראל ביום שלישי הקרוב, ה-20 בדצמבר.

חשוב לציין כי מדובר בגוף המורכב ממספר עיתונאים אשר התארגן ספונטנית בהמשך להתארגנות הספונטנית של כנס החירום. לצורך העניין נפתח עמוד בפייסבוק בשם "שביתה כללית של עיתונאי/ות ישראל".

בהודעה שנשלחה נכתב: "לא תהיה טלוויזיה, לא יצאו עיתונים, הרדיו ישתוק. אנחנו נתחיל בשביתת אזהרה של יום אחד. אם היא לא תעזור, נפתח בשביתה כללית. עד שתבוטל הגזרה הרעה הזאת. עד שהפוליטיקאים ישובו אל חדריהם, ויניחו לתקשורת לפעול בחופש מוחלט. עד שנדע כי ערוץ 10, על אלפי המשפחות המתפרנסות ממנו, לא נזרקות לרחוב. עכשיו סולידריות. עכשיו שביתה".

ערוץ 10 לקראת סגירה? בוטלו כל הפקות הבוקר החברה עצרה את העבודות להכשרת אולפנים לחדשות 10 בנווה אילן. לדברי בכיר בערוץ 10: "לפי מה שמסתמן, אנחנו נפסיק את שידורינו בסוף ינואר ולכן זה כסף שהולך לפח" שלי פריצקר, 9 תגובותלכתבה המלאה

הוועד קורא לכל העיתונאים והמפיקים, הבמאים והעורכים, הצלמים והכתבים, המפיצים ופועלי הדפוס להצטרף. "מאות מאיתנו נכחו במעמד זה. אחד אחרי השני עלו נציגים בכירים של כלי תקשורת שונים ודיברו מדם ליבם אל האולם המלא להתפקע", נכתב בהקשר לכנס החירום שנערך. "כל דובר ניתח מעט שונה את המצב, אבל בסופו של דבר, נוצרה כותרת אחת לכל הנאומים: סולידריות. הפשע הגדול של התקשורת, אמרנו, היה בהתעלמות ממצוקה של עמיתים ושל כלי תקשורת מתחרים. לא עוד, הבטיחו הנואמים לקול מחיאות הכפיים הסוערות, לא עוד".

לדברי יוזמי השביתה עתה, כאשר הפוליטיקאים סוגרים את ערוץ 10, הגיע זמן פירעון שטר ההתחייבות. "חברי ועדת הכלכלה נענו בצהלה לצו המשמעת הקואליציונית שהוטלה עליהם. בקשת דחיית מועד פירעון החוב לרשות השנייה - נדחתה. המשמעות היא סגירת הערוץ, המשמעות היא עולם תקשורת מוחלש, מפוחד, מאוים, מוקטן. המשמעות היא חזרה לעריצות של טלוויזיה חד ערוצית. המשמעות היא שליחת אלפיים מפרנסים אל לשכת האבטלה. המשמעות היא הורדת שכר חריפה של העיתונאים בשאר אמצעי התקשורת.

"קולנו ישמע באמת רק כאשר נשתוק"

"אין שום אמת בטענה כי אלה כללי המשחק בעולם העסקים הפרטי. הטלוויזיה בישראל לא פועלת בתנאי שוק חופשי. היא כפופה לרגולציה, לתקנות ולתעריפי הפעלה דמיוניים שנקבעים על ידי הממשלה. אלמלא תביעת הנשך של השלטון, שגובה את הכסף לעצמו, הערוץ לא היה מפסיד כל כך הרבה כסף. מי שהשקיע את הטלוויזיה בבוץ כלכלי הוא השלטון עצמו.

"כל זה לא מעניין את ביריוני הכנסת, אבירי סתימת הפיות. התקשורת, הם עולזים, סוף-סוף תלמד את הלקח שלה. זה עומד להתרחש. עשר שנים אחרי שנולד, ערוץ טלוויזיה שלם עומד להיעלם מהמסך. אלא אם נקום ונעשה מעשה. נאמר עד כאן. נבהיר, בקול צלול לגמרי, מהו קו הגבול. וקולנו ישמע באמת רק כאשר נשתוק".