אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השווקים מאטים, זינגה רוצה להמריא צילום: MCT

השווקים מאטים, זינגה רוצה להמריא

מחנק האשראי והאווירה הקודרת בשווקים לא הפריעו לחברת המשחקים החברתיים לצאת להנפקה. מי הרוויח 25,000% מהמהלך, למה המניות ירדו ביום שאחרי, והאם זהו איתות נוסף לבועה?

18.12.2011, 11:36 | הראל עילם ושניר הנדלר

מחנק אשראי מתהווה בארה"ב, משבר החוב האירופי המאיים על הישרדותו של גוש היורו, וההאטה הפוקדת את הכלכלה הגלובלית מנעו השנה מחברות רבות להגשים את חלומן ולבצע הנפקה ראשונית לציבור בוול סטריט. את הוואקום בשוק ההנפקות ניצלו חברות האינטרנט, האחרונה שבהן היא זינגה, מפתחת משחקים לרשתות חברתיות, ובראשן פייסבוק.

בסוף השבוע נכנסה זינגה לבורסה בניו יורק תחת הטיקר ZNGA אחרי שמכרה 100 מיליון מניות תמורת 10 דולר למניה, וכך גייסה מיליארד דולר לפי שווי שוק של 7 מיליארד דולר. מדובר בגיוס הגדול של חברת טכנולוגיה בארצות הברית מאז הנפקת גוגל ב־2004, שבמסגרתה גייסה החברה 1.9 מיליארד דולר. המשותף לזינגה ולקודמותיה הוא צמיחה מהירה וחשיפה חסרת תקדים במדיה. גם המשקיעים המנוסים ביותר יתקשו לקלף מעליהם את תרומת יחסי הציבור הרועשים לשווי המניה ולבודד את שווי הפעילות עצמה של החברה.

"אנחנו מאיצים את התוכנית שלנו לחבר את העולם דרך משחקים. זה רק נהיה גדול יותר, ומה שאנחנו צריכים לעשות זה להתרכז במטרה שלנו ליצור את המשחקים שבהם אנחנו אוהבים לשחק" אמר מייסד החברה מארק פינקוס במעמד פתיחת המסחר בנאסד"ק. אך התלהבות המשקיעים מזינגה נשארה רק בשלב ההנפקה, וביום המסחר הראשון שלה - ביום שישי - מחיר מנייתה צנח בשיעור של כ־5%. האם זו צפירת הרגעה אחרי התלהבות יתר בהנפקה, או אות להתפוצצות של בועה?

הנפקת זינגה, צילום: רויטרס הנפקת זינגה | צילום: רויטרס הנפקת זינגה, צילום: רויטרס

 

מילא לרדת, אבל ביום הראשון?

 

הירידה במניות זינגה כבר ביומה הראשון למסחר הפתיעה את תעשיית הטכנולוגיה, שרגילה לראות ימי פתיחה חזקים במיוחד. לפי חברת המחקר רנסנס, למעלה מארבעים חברות טכנולוגיה הונפקו בשנה האחרונה, ובממוצע הן רשמו עלייה של 20% ביום הפתיחה שלהן. גם חברות טכנולוגיה שכשלו מאז הנפקתן עדיין רשמו עלייה ביום הראשון.

האנליסטים מודאגים שמצבה של זינגה יכול להקרין על כל תעשיית הטכנולוגיה והמדיה החברתית בפרט. פייסבוק, למשל, חייבת חלק משמעותי מהכנסותיה לחברות משחקים כמו זינגה. החברה בחרה להנפיק כ־14% מכל המניות שלה - יותר מרוב ההנפקות של חברות טכנולוגיה. ג'ון דואר, השותף הבכיר בקרן קליינר פרקינס, אמר כי הוא אינו מאמין שמדובר בסימן לבועה. "בעוד חמש־עשר שנים נסתכל על הרגע הזה ונבין שזאת רק היתה ההתחלה. אנחנו בפתח של זינוק כלכלי".

 

סמנכ"ל התפעול של זינגה, ג'ון שאפרט, התייחס בביטול לירידה של 5% ביום המסחר הראשון והגדיר אותה כ"שיהוק". אנליסטים אחרים, כגון פיטר פלווי ממורגן קיגן, התייחסו להנפקה כהצלחה ואמרו שגיוס של מיליארד דולר באקלים הכלכלי הנוכחי הוא "מרשים".

זינגה הכניסה 830 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2011. עם שווי שוק של 6.6 מיליארד דולר שמשתקף בהנפקה, ניתן לגזור שהחברה מוערכת לפי מכפיל הכנסות שנתי של בין פי 6 לפי 7. אנליסטים בתחום אומרים שהמכפיל הנכון צריך היה לעמוד על פי 4 בגלל חוסר היציבות של המודל הכלכלי של זינגה והירידה ברווחיות שלה.

האנליסט קווין פליין מבריני כבר מיהר לקבוע שכישלון ההנפקה מסמן את "פיצוץ הבועה" והוסיף כי "אנשים יותר סקפטיים היום". ג'פרי סיקה, מנהל חברת ההשקעות סיקה, אמר כי "זה מראה מה אנשים חושבים על חברות טכנולוגיה כעת. יש הרבה פחד בשוק".

מי עומד מאחורי החברה ומי יגזור קופון מההנפקה?

 

בראשות זינגה עומד מארק פינקוס (45), יהודי־אמריקאי, יזם סדרתי ובנקאי. את זינגה הקים פינקוס ב־2007 והיא נקראה על שם כלבת הבולדוג שלו, המככבת גם בלוגו החברה. פינקוס הוא גם בעל המניות הגדול בחברה עם נתח של 16%. אחריו נמצאת קרן ההון סיכון קליינר פרקינס, שמחזיקה ב־9% מהמניות ושנחשבת למעורבת במיוחד בזינגה, באמצעות השותף הבכיר בינג גורדון, חבר קרוב של פינקוס.

בשנים האחרונות זינגה מוצבה כחברה "חמה" במיוחד וכמעט כל חברות הטכנולוגיה הגדולות השקיעו בה, ביניהן סילבר לייק, שהחזיקה עד לאחרונה בסקייפ, ענקית התקשורת היפנית סופטבנק, קבוצת ההשקעות הרוסית DST, ואף גוגל, שחלק ממשחקיה של זינגה רצים היום על הרשת החברתית שלה, גוגל+.

ההנפקה בסוף השבוע הפכה את זינגה לאחת מחמש חברות המשחקים הגדולות בעולם בתחום האינטרנט. בדרך, כמה מהמשקיעים רשמו אחוזי רווח אדירים של למעלה מ־1,800%, במקרה של קרנות ההון סיכון יוניון, פאונדרי, אוולון ואינסטיטיונל. הסופר אנג'ל ומייסד לינקדאין, ריד הופמן, עשה רווח עצום. הוא מחזיק כיום ב־0.6% ממניות החברה, לאחר שהשקיע 165 אלף דולר בלבד בתחילת דרכה של החברה - אחוז רווח של למעלה מ־25 אלף.

אך לא כולם הרוויחו מההנפקה של ענקית המשחקים. בסבב גיוס הכספים האחרון, בתחילת השנה, זינגה גייסה 490 מיליון דולר לפי שווי שוק של 8.9 מיליארד דולר, 34% מעל השווי הנוכחי של החברה. כל החברות שהשתתפו בגיוס - ביניהן מורגן סטנלי וטי.רו פרייס - השקיעו מאות מיליוני דולרים, והפסידו. החברות קיוו שזינגה תנפיק את עצמה לפי שווי גבוה יותר של 20 מיליארד דולר.

מה המודל העסקי של החברה?

זינגה יצרה משחקים מצליחים כמו פארמוויל, סיטיוויל ומלחמות המאפיה, כולם זמינים בחינם למשתמשי פייסבוק. המשחקים של זינגה ידועים כפשוטים, ממכרים, לא דורשים רכישה או חומרה מיוחדת ופונים לקהל שאיננו גיימרים בלבד. כיום יותר מ־200 מיליון איש משחקים במשחקי זינגה מדי חודש, ו־22% מהם עושים זאת מדי יום. הרווחים של זינגה מגיעים בעיקר ממודל מיקרו־תשלומים שמאפשר לגולשים לרכוש חפצים וירטואליים בתוך המשחק.

זינגה מודה שפחות מ־3% מכלל השחקנים רכשו במשחקיהם את פייסבוק קרדיטס, הכסף הוירטואלי שיכול לשמש לביצוע קניות במשחקי החברה וברחבי הרשת החברתית. בשוק חברות הכסף הווירטואלי מעריכים כי רק 1% מהשחקנים ברשת מבצעים רכישות בתוך משחקים מקוונים.

המייסד פינקוס מקווה שהחברה תוכל להכפיל את כמות השחקנים המבצעים רכישות במשחק, אבל לא ציין כיצד יעשה זאת או מתי. תיאורטית הדבר אפשרי - משחקי רשת כגון מייפל סטורי מדווחים על שיעורים של 20%-10% מהשחקנים שמבצעים רכישות. מייקל פכטר, אנליסט המתמחה בתעשיית המשחקים, אמר שזינגה תוכל להגדיל הכנסותיה בזכות הגידול הטבעי בפייסבוק ועל ידי אימוץ טכנולוגיות סלולר, שם שיעורי ההמרה גבוהים יותר.

השנה רשמה החברה עלייה של כ־100% בהכנסותיה לעומת שנה שעברה (307 מיליון דולר ברבעון השלישי לעומת 170 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד), אך במקביל דיווחה על ירידה חדה ברווח התפעולי (12.5 מיליון דולר ברבעון השלישי השנה, לעומת 27.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד).

הסיבה העיקרית לירידה ברווחיות זינגה היא העמלה הגבוהה בשיעור של 30% שהחלה לגבות פייסבוק מפלטפורמת התשלומים פייסבוק קרדיטס על כל עסקה שמבצעים משתמשי זינגה. אף שזינגה נחשבת לחברה רווחית ולמפתחת אפליקציות פייסבוק הגדולה בעולם, מצבה אינו יציב. היא נסמכת על קהל שחקנים שהראה שיעור נאמנות נמוך במיוחד.

פינקוס. תלוי בפייסבוק, צילום: MCT פינקוס. תלוי בפייסבוק | צילום: MCT פינקוס. תלוי בפייסבוק, צילום: MCT

מה התוכניות והסכנות שעומדות בפני זינגה?

עיקר הצמיחה של החברה נסמך על תחלופה מהירה במשחקיה - זינגה נאלצת לשחרר משחקים חדשים כל הזמן. המשחקים האחרונים של החברה (AdventureWorld ו־CastleVille), לא רשמו הצלחה מסחררת כמו הכותרים הקודמים שלה, ובראשם פראמוויל. בסך הכל, קצב הצמיחה שלה הואט משמעותית, ו־40% מהשחקנים שלה עדיין משחק בכותרים הישנים.

קצב התחלופה המהיר גם מכריח את זינגה להשקיע סכומי עתק בשיווק ובפרסום. 13.5% מהתקציב שלה הולך למטרות אלו. כל הזמן הזה, החברה כבולה ביחסי אהבה־שנאה עם פייסבוק, מנוע הצמיחה הגדול ביותר של זינגה והסכנה הגדולה ביותר שעומדת בפניה. אף שחלק ממשחקי זינגה זמינים גם דרך אפליקציות סלולר ורשתות חברתיות אחרות, 94% מהכנסותיה מגיעות ממשתמשי פייסבוק.

זינגה מודה שכל שינוי משמעותי בפייסבוק יכול לגרום לה לנזק כלכלי. כך, למשל, כאשר הרשת החברתית שינתה את שיטת שליחת ההודעות הפרסומיות, התעבורה של זינגה ירדה ב־50%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות