אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2012 תהיה טובה לשוק האג"ח

2012 תהיה טובה לשוק האג"ח

המשבר הנוכחי מזכיר את 2008, אולם הצעדים שננקטו אז לא יהיו אפקטיביים כיום בשל הריביות הנמוכות והחובות העצומים של הממשלות, שמונעים הזרמת הון נוספת. עם זאת, המצב הנוכחי מייצר תנאים נוחים באג"ח הממשלתיות - שידחפו גם את האפיק הקונצרני המדורג

19.12.2011, 07:04 | זיו שמש ודרור גילאון

שנת 2011 מזכירה למשקיעים את 2008 הזכורה לשמצה. הדמיון בא לידי ביטוי בירידות החדות בשוק המניות, בתשואות הדו־ספרתיות באיגרות חוב קונצרניות רבות, בביצועים הטובים של האפיק הממשלתי ובפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות.

אף על פי שהירידות במניות ובאפיק הקונצרני אינן חדות השנה לעומת 2008, הציבור עדיין חושב שהמשבר הנוכחי מזכיר בעוצמתו את זה של 2008 - לפחות לפי היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות. עם זאת, ניתן לראות במגמה זו גם בשורה משמעותית, שכן אם 2011 מזכירה את 2008, ייתכן שגם 2012 תזכיר את 2009. אם כן, הרי שמדובר בחדשות מצוינות למניות ולאג"ח הקונצרניות, וכדאי למשקיעים להסתער על הסחורה בהקדם האפשרי. כמובן שרגע לפני שליפת הארנקים, כדאי לנסות לברר את נקודות הדמיון והשוני הכלכליות ולראות האם התרופות שניתנו אז יכולות לפעול שוב הפעם.

מבחינה כלכלית ישנן כמה נקודות דומות בין שני המשברים, ובכלל ניתן לומר שהמשבר הנוכחי הוא המשך ישיר של 2008. אז המדינות נחלצו לעזרת המערכת הפיננסית שאיימה לקרוס, והיום המדינות המחלצות בסכנת נפילה בעקבות חובות גדולים מדי, היעדר צמיחה ואבטלה גבוהה. בדומה לליהמן ברדרס ב־2008 גם יוון הפעם לא נלקחה מספיק ברצינות על ידי המשקיעים. קובעי המדיניות בחרו זמן רב מדי להאשים את "הספקולנטים" - במקום להבין שהבעיה מבנית ורחבה בהרבה.

במשבר הנוכחי למדו המשקיעים שגם השקעה "בטוחה" באג"ח של איטליה או ספרד יכולה להפוך למסוכנת, בדיוק כמו שלמדו המשקיעים ב־2008 שה־CDS לסוגיהם אינם באמת מכשירי AAA. התפשטות המשבר ב־2008 היתה דרך המערכת הפיננסית וכך גם הפעם. בנקים אירופיים ממדינות שונות מושקעים באג"ח של מדינות ה־PIIGS. המשקיעים חוששים שנפילת מדינה אחת תיצור כדור שלג שיוביל למפולת כוללת.

הפתרונות כבר לא יעילים

אף שקיימות נקודות דמיון רבות בין משבר של 2008 לזה של 2011, אפשרויות הפתרון היום מצומצמות בהרבה בשל כמה סיבות:

1. הורדת ריבית אגרסיבית: ב־2008 נקודת המוצא של הריבית במדינות עיקריות אפשרה ביצוע של הרחבות מוניטריות משמעותיות. לקראת 2012 המצב שונה לחלוטין, הריביות הנוכחיות במרבית המדינות כל כך נמוכות שהורדות נוספות הן מוגבלות ולא אפקטיביות.

2. הזרמת כסף: כחלק מפעילות משולבת להזרקת חמצן למערכת הפיננסית ובניסיון למנוע דפלציה, החלו הבנקים המרכזיים בהובלת הפד האמריקאי להדפיס ולהזרים כסף לשווקים על ידי רכישות של אג"ח. עד הרבעון האחרון של 2008 רכשו הבנקים המרכזיים אג"ח מדינה וחובות בעייתיים שהוחזקו במאזני הבנקים בסכום שיא של כ־2.5 טריליון דולר. לקראת 2012 הבעיה אינה בכמות הכסף: החברות האמריקאיות מחזיקות בכמות שיא של מזומנים, ומי שנמצאות במצוקה הן המדינות עצמן.

3. תוכנית פיסקאלית: מצבת החובות של מרבית המדינות ב־2008 אפשרה תמיכה במערכת הפיננסית הקורסת והצגת תוכניות חילוץ חסרות תקדים. הממשלות ברחבי העולם שפכו כטריליון דולר למערכת. זה אמנם לא היה הוגן מבחינת משלמי המסים שנאלצו לחלץ בכספם בנקאים שגרפו רווחים אדירים בתקופות הטובות, אך זה הציל את העולם משפל עמוק. הבעיה היום היא שהחובות האדירים שלקחו על עצמן המדינות כדי לחלץ את המערכת הפיננסית לא הצליחו לייצר צמיחה מספקת ובת־קיימא. בנוסף, תוכניות פיסקאליות נוספות ללא ממש אפשריות בשל עומסי חוב גדולים מדי של הממשלות באירופה וארה"ב.

אם כך, מה בכל זאת אנו צפויים לקבל ב־2012?

1. הרחבה ויישום תוכניות הצנע: ב־2008 האסטרטגיה המרכזית היתה לתמוך כמה שצריך ובמה שצריך כדי להמריץ את הכלכלה. היום האפשרויות מוגבלות והאירופים נוקטים תוכניות צנע כדי לצמצם הוצאות וחובות. תוכניות הצנע צפויות להמשיך להכביד על יכולת הצמיחה הגלובלית.

2. רכישת אג"ח על ידי הבנק המרכזי האירופי: כדי להרגיע את השווקים ולהוריד את התשואות הגבוהות באג"ח של מדינות ה־PIIGS, צפוי הבנק המרכזי האירופי להתחיל להדפיס יורו ולרכוש בשוק, בדומה לתוכניות ההרחבה הכמותית שהוציא אל הפועל הבנק הפדרלי בארה"ב. תוכנית זו, אם אכן תצא בסופו של דבר לפועל, יכולה להוות נקודת מפנה מבחינת הקצאת ההשקעות ב־2012. להערכתנו, תוכנית זאת תתרחש רק לאחר החמרה נוספת במשבר.

 

אין הרבה שפנים בכובע

אף שלקובעי המדיניות נשארו מעט מדי שפנים בכובע כדי ליצור את צורת ה־V המפורסמת של 2008–2009, שנת 2012 צפויה להיות רעה מבחינה כלכלית אך טובה לחלק הארי של השקעות הציבור. בעוד שהאפיק המנייתי, שמהווה חלק קטן מחסכונות הציבור, צפוי לסבול מתוכניות הצנע, החלק האג"חי, שאליו חשוף הציבור במשקל גבוה, דווקא צפוי ליהנות:

אג"ח ממשלתיות: האפיק ימשיך ליהנות מתנאי רקע נוחים כגון ריבית נמוכה שצפויה להמשיך ולרדת במהלך 2012, אינפלציה נמוכה, ביצועים כלכליים עודפים יחסית למרבית מדינות ה־OECD ואולי אף העלאת דירוג החוב. להערכתנו, בתחילת השנה צפויות האג"ח השקליות במח"מ בינוני להניב ביצועי יתר לעומת הצמודים וזאת בשל החולשה בעולם המפחיתה את לחצי האינפלציה, מדדי המחירים לצרכן שעונתית נמוכים ברבעון הראשון והרגיעה בשוק הנדל"ן המקומי. בהמשך השנה, ובמיוחד אם הבנק המרכזי האירופי יתחיל להדפיס יורו, האג"ח הצמודות יתפקדו טוב יותר, וזה גם יהיה הזמן לקצר את המח"מ בתיקי ההשקעות.

אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה: מדובר באפיק בעל משקל משמעותי בחסכונות הציבור. הכוונה היא בעיקר לאג"ח של בנקים וחברות יצרניות חזקות. אג"ח אלו צפויות ליהנות מהיציבות, הביטחון והמתאם הגבוה ביניהן לאפיק הממשלתי שצפוי להפגין ביצועים חיוביים.

אג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים ו-HY: להערכתנו, המשבר הנוכחי צפוי להיות ארוך אך מתון יותר מזה של 2008, ואין מדובר בבשורה טובה לסגמנט זה של האפיק הקונצרני. המשמעות היא תקופה ארוכה יותר של קושי בגיוס כספים לחברות קטנות ו/או ממונפות שירחיב את גל הסדרי החוב. למרות זאת ישנן גם חדשות טובות: מדובר בחלק קטן יחסית מחסכונות הציבור, ובנוסף, מרבית האג"ח חטפו בעוצמה במהלך 2011 - מה שמייצר הזדמנויות למומחים שמסוגלים לאתר מציאות.

השורה התחתונה: למרות תחושת הדז'ה וו, 2012 לא תזכיר את 2009, והאפיק המנייתי צפוי להמשיך לרדת. מנגד, התנאים הנוכחים מייצרים הזדמנות חשיפה לאפיק האג"חי.

זיו שמש הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות והפיננסים במורה מבטחים. דרור גילאון הוא סמנכ"ל ההשקעות בקרנות הנאמנות

תגיות