השיטות היצירתיות של בעלי השליטה לעקוף את תיקון 16
לצד בעלי השליטה שכבר יישרו קו עם הוראותיו של התיקון בחוק החברות - יש מי שלא מקבלים בהכנעה את הגזירות החדשות. הם מצאו פרצות ודרכים שונות להתחמק חלקית או לחלוטין מהשינויים המחויבים בחוק
מקרה לדוגמה: לפי התיקון, בעלי אלקו גרשון זלקינד אינו יכול לכהן כיו"ר אלקו החזקות בזמן שבניו מכהנים במשותף כמנכ"לי החברה. לכן הוא ייסד תפקיד חדש: "מנהל עסקים ראשי". תפקיד זה מעניק לו את אותם התנאים שמהם נהנה כיו"ר. קבלת אישור לתפקיד החדש ולמינוי המנכ"לים המשותפים מצריכה רק רוב רגיל של בעלי המניות.
האם זה עובד? בינתיים. אסיפת בעלי המניות אישרה את המינוי עד אמצע פברואר 2012 וללא זכאות למענק, עד שהזלקינדים יצליחו לגבש הסכם העסקה חדש.
2. הצבת אולטימטום: בעל שליטה מנצל את כל האמצעים שבאפשרותו כמינוף על בעלי מניות המיעוט, תוך יצירת מצב שבו פגיעה בסמכויותיו תגרור את החברה (וכך גם אותם) להוצאות נוספות - דבר שאמור לא למצוא חן בעיניהם.
מקרה לדוגמה: בעלי תדאה מרדכי גורפונג קיבל באוקטובר 2010 אישור מהאסיפה לכהן כיו"ר בתשלום וכמנכ"ל. לפני כחודש ביקש גורפונג מבעלי המניות להאריך את כהונתו כמנכ"ל כדי "לחסוך" את שכרו של מנכ"ל חיצוני. הוא הדגיש כי לפי הסכם העסקתו, שכרו כיו"ר וכמנכ"ל לא ישתנה גם אם יחדל לכהן כמנכ"ל.
האם זה עובד? כן. בעלי המניות נעתרו לבקשתו של גורפונג, הוא זכה לשמור על כפל הכהונה לשלוש השנים הקרובות, ובעלי המניות חסכו תשלום של 2 מיליון שקל בממוצע בשנה למנכ"ל חיצוני.
3. מאבדים שליטה: בעלי השליטה מוצאים דרך להוציא את עצמם מתוך הגדרתו החוקית של בעל שליטה ("היכולת לכוון את פעילות התאגיד"). הם עושים זאת מבלי לאבד שליטה בפועל, אך במידה מספקת כדי שלא יושפעו מתיקון 16.
מקרה לדוגמה: לפני כחודש נודע כי משפחת פרופר, מבעלי אסם, ביטלה את הסכם ההצבעה המשותף שלה עם נסטלה, ומעתה הן לא ייחשבו כ"מחזיקות יחד" בחברה. זה נעשה רגע לפני שהחברה היתה צריכה להביא את הסכם העסקתם של האחים פרופר לאישור האסיפה. התוצאה היא שהפרופרים כבר לא נחשבים חלק מבעלי השליטה בחברה, ונסטלה אינה נחשבת ל"נגועה" לפי החוק ואינה מנועה מלאשר את הסכמי השכר שלהם באסיפה.
האם זה עובד? כן. כל עוד הרגולטור לא מורה אחרת.
4. מצטופפים על כיסא אחד: במקום לבקש אישור מהאסיפה לכפל כהונה למשפחת בעל השליטה - דבר שיאפשר למשפחה להחזיק במקביל את תפקיד היו"ר והמנכ"ל - בוחר בעל השליטה להעסיק כמה בני משפחה באותו התפקיד.
מקרה לדוגמה: בעל השליטה בחברת פמס, דניאל בלום, כיהן עד כה כיו"ר, ובנו אבי בלום כיהן כמנכ"ל. האב ביקש את אישור האסיפה לעבור מכיסא היו"ר לתפקיד מנכ"ל משותף עם בנו, וכך להימנע מכפל כהונה הדורש רוב מיוחד. לשם הצבעה על מינוי מנכ"ל דו־ראשי נדרש רוב רגיל של בעלי המיעוט.
האם זה עובד? בלום זכה לפני כחודש לאמון בעלי המניות, שאישרו כי יחלוק את כס המנכ"ל עם בנו, כשהוא שומר על משכורתו. בנוסף, שודרג שכרו של בנו ב־35%.
5. אין אישור בארץ? אז משיגים בחו"ל: חוק החברות אינו חל על חברות־בנות המאוגדות בחו"ל. כך, כל עוד רשות ני"ע לא מורה אחרת, בעל השליטה או קרוביו המועסקים דרך חברה־בת זרה אינם זקוקים לאישור הסכמים מחדש דרך האסיפה.
מקרה לדוגמה: צביה לבייב־אלאזרוב, בתו של בעל השליטה באפריקה ישראל לב לבייב, עברה אשתקד לתפקיד בחברה־הבת אפי פיתוח (המאוגדת בקפריסין ונסחרת בלונדון), ואינה כפופה לתיקון.
האם זה עובד? בינתיים נראה כי זו ה"פרצה" העיקרית בתיקון 16, המאפשרת לבעלי השליטה להימנע מאישור שכרם באסיפה. רשות ני"ע לא מתערבת בחוק החברות הנהוג במדינות זרות. ייתכן שהרשות תתערב במקרה שבו חברות יהיו מאוגדות במדינות שבהן החקיקה פחות מתקדמת.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה