עו"ד תל צור: "מזכירה היא 'איש פנים'? לא יקום ולא יהיה"

"הדלפות מישיבות דירקטוריון הן אמצעי לחיסול חשבונות בין הדירקטורים", כך אמר עו"ד מורן מאירי, לשעבר חבר ברשות ניירות ערך. הדברים נאמרו בכנס השנתי בנושא מידע פנים תחת הכותרת "עיונים מעשיים ברגולציה של שוק ההון" בשיתוף הבורסה לני"ע, רשות ני"ע והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

בפאנל הראשון תחת הכותרת "איש פנים - פנים רבות לו", הביע עו"ד עזר צפריר, המשנה ליועמ"ש רשות ני"ע עמדה שתומכת בלהשאיר גבולות הפתוחים בהגדרה של מיהו איש פנים ולבחון את יישום ההגדרה לכל מקרה ומקרה, ולא לקבע את שיקול הדעת באמצעות רשימה סגורה של אנשים ותפקידים או מבחנים מצמצמים.

עו"ד נבות תל צור, מהסנגורים הבכירים בארץ לא הסכים לדברים: "יש בעייתיות בתפיסה ובהרחבה. אנחנו בתחום של עבירות כלכליות, של איסור פלילי. הנושא הזה לא טבעי. אם המחוקק לא היה קובע שזאת עבירה, לא בטוח שהאיש הפשוט מהרחוב היה חושב שזה אסור. דיברו פה על עבירה של פשע, של 5 שנות מאסר זאת האווירה הציבורית ושל ראש הרשות שמוביל מהלכים. אנחנו בתחום שהוא לא 'אובייס'. אני חולק על המשפט שלפיו דין יו"ר דירקטוריון כדין מזכירה. לא יקום ולא יהיה", אמר תל צור.

תל צור טען כי אין להחיל את המבחן המרכזי את מבחן הגישה למידע אלא את המבחן הארגוני, כלומר מבחן המעמד בחברה: "יש אנשים מובהקים, ולעומתם, כאלה שנייצר אותם לפי תפיסות שלא כתובות בחוק - ומזה אני רוצה להזהיר. הגבול הזה הוא לא בחוק. אין טעם לראות באדם כאיש פנים לאחר שהוא קיבל מידע כשהוא ישב עם אנשי פנים בחדר. זה אבסורד. זה לוגיקה ומידתיות".

לגבי נושא האכיפה המינהלית, טען תל צור כי על רשא הרשות אחריות כבדה: "יו"ר הרשות ינתב את התיקים, האם היא הולכת לאכיפה מנהלית, או שהיא הולכת לפלילית. ההחלטה לנתב לכאן או לכאן, היא החלטה מנהלית והיא תיבחן בעילות של החלטה מנהלית. היא צריכה להיות סבירה. השאלה מה מעמדו של איש בחברה, מזכירה שעושה כל היום קפה, פתאום אומרים לה שהיא איש פנים. שהיא שייכת למילייה הזה של אלה שיש להם רכב חברה. איש זוטר צריך לשלוח למסלול המנהלי ולא הפלילי".

"הדלפות מישיבות דירקטוריון היא אמצעי לחיסול חשבונות"

עו"ד מורן מאירי, ממשרד מטרי מאירי ושות', סיפר על המקרה שבו מונה מטעם חברת החשמל להיות בודק חיצוני לאירוע של דליפת מידע מדירקטוריון חברת החשמל: "מתקשר עיתונאי לחברת החשמל ושואל שאלות שברור מהן שיש לו מידע פנים, והוא מפרסם את הדברים. רשות ניירות ערך פנתה לחברה בדרישה לנסות ולאתר את המדליף מתוך הדוחות הכספיים.

"כשבדקתי את הסיפור התברר לי שב- 2005 קרה בדיוק אותו דבר, שמידע מהדוחות הכספיים דלף לעיתונות. התברר לי שיכול להיות שיש נהלים אבל אף אחד אין לו מושג עליהם. ב-2005 סוכם שיוצא חוזר רענון לכל מי שמעורב בהכנת הדוחות, שיוכנו רשימות של מי מעורב ושיוחתמו על הסכמי סודיות.

"נפגשנו עם 40 עובדים, בדקנו את היישום והגענו למספר מסקנות. האחת - שלחברי הדירקטוריון לא הייתה שום הבנה שהדלפות מתוך ישיבות הדירקטוריון יכולות לפגוע בטובת החברה ושהם עוברים על הדין. בנוסף, התרשמתי שזה אמצעי לחיסול חשבונות בדירקטוריון. 'ההוא אמר ככה אז אני אוציא את זה החוצה', אף אחד לא מודע לזה שהוא עובר על החוק.

"מה שאני מנסה לומר זה שיש דברים כל כך טרוויאליים שיכולים למנוע הסתבכות של אנשים. זאת הסיבה שבגללה החלטנו להחתים אנשים על הסכמה מראש לבדיקת פוליגרף וקיומו של קו חם למקרים שבו מישהו חושש שיש הדלפה של מידע. אם עובדים בהתאם לקריטריונים אפשר למנוע את כל ההסתבכויות של אנשי פנים מובהקים, פחות מבהקים, חיצוניים וכו'. צריך להרחיב את המודעות ולהטמיע את הנהלים, מי שיש לו מודעות ימנע משימוש במידע פנים".

הכנס הוקדש לזכרו של אבי דנון, המייסד והמנהל הראשון של מחלקת המודיעין של רשות ניירות ערך והמזכיר הכללי שלה. מרכזי הכנס הם פרופ' עמרי ידלין, ד"ר אייל סולגניק ועו"ד שוני אלבק. את הכנס הנחתה מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ני"ע עו"ד יעל אלמוג והוא התקיים בבורסה לני"ע בתל אביב.