מאה אלף נשים

אמי זיכרונה לברכה היתה המורה זהבה מג'סי כהן. הצעירה שעלתה לישראל בחוסר כל אחרי מלחמת העולם השנייה נאבקה בעברית כדי לקבל תעודת הוראה, והיתה למורה למתמטיקה בשכונה הכי קשה בחולון. כשהבחינה בילד חבול התייצבה במלוא קומתה - 152 ס"מ - מול האב הבריון המכה ואיימה עליו שתביא לביתו "את כל המשטרה". עד היום אנשים מספרים לי בהתרגשות איך המורה זהבה לא ויתרה עליהם, נגד כל הסיכויים.

המורה זהבה היתה חובטת באחוריו של כל מי שהיה מנסה לשלוח אותה לאחורי האוטובוס. כך היו מגיבות בטבעיות עוד נשים רבות מהדור שחולל את הנס הישראלי - מורות, אחיות ורופאות, עובדות בתעשייה ובחקלאות. הן לא היו מכבסות את ה"השפלה" ל"הדרה", ולא פוחדות מעימות עם בריונים עלובי נפש. גם לא מעימות פיזי.

טניה רוזנבליט, הצעירה שהעזה להתעמת עם חרדים באוטובוס מאשדוד לירושלים, זכתה לכותרות ראשיות. שר התחבורה הזמין אותה לצילום חגיגי. כבוד גדול. אני מוכן להצטרף לתשואות, אבל המסקנה עצובה: הכתרים לגיבורה החדשה מעידים שדרוש אומץ לב מיוחד לפעולה הטבעית של בחירת מושב באוטובוס.

יש חרדים ויש חרדים. בטח לא כולם חשוכים. קל לכעוס על החשוכים שמשפילים נשים. נוח להזדעזע, בכל פעם מחדש, מרבנים שמנפקים פסקי הלכה סוטים, עלבון ליהדות. האמת - אנחנו אשמים. אנחנו מאפשרים לקבוצות קטנות ונחושות של נבלים ברשות התורה להשליט טרור על נשים. במשך שנים רבות לא היה לנו אכפת כי הם השפילו את נשותיהם ובנותיהם. בשנים האחרונות, הביטחון העצמי שלהם גבר, והם מנסים לפגוע גם בנשים אחרות.

בדמוקרטיה, כידוע, הרוב צריך להתחשב בצרכים ובשאיפות של המיעוט. במשך שנים, הדמוקרטיה הישראלית התבלבלה ואפשרה לסוג חשוך של גברים חרדים להתעלל בנשים ובבנות בשם העיקרון המתיר למיעוט לחיות לפי דרכו ואמונתו. עכשיו, הרוב הישראלי - חילונים, מסורתיים ודתיים - נאלץ להילחם על זכויות היסוד שלו מול הכיבוש האלים, הזוחל מהר, של קיצוני הקיצונים במיעוט החרדי.

נשים התארגנו פה ושם נגד הניסיונות להשתיק את שירתן או למחוק אותן מהמרחב הציבורי, אבל עד כה לא קמה תנועה חזקה וגדולה של נשים להילחם בכל הכוח נגד הטרור. האדישות הזו מסוכנת יותר מהפחד. גברים חרדים מהסוג החשוך עלולים להסיק ממנה שהם יכולים להמשיך בשלהם באין מפריע.

"הדרת נשים" הולידה את מחול הקלישאות הצפוי, מראש הממשלה המזהה־ראשון ועד הנשיא המצקצק כצפיחית בדבש. מי שמאמינה שהגינויים הבנאליים האלה יעשו משהו - שתקום. באוטובוס. הדמוקרטיה הישראלית היא בדרך כלל שיעור במתמטיקה. אם מאה אלף נשים יצעדו למאה שערים, החרדים החשוכים ייחרדו ויסתפקו בהטלת טרור אצלם בבית. אם מאה אלף נשים יעלו על כל האוטובוסים של קווי המהדרין, החרדים החשוכים יבינו שלא כדאי להם להתעסק איתן בקווים האחרים.

התקווה הצנועה הזו, שמאה אלף נשים יובילו את המאבק נגד החרדים החשוכים, לא פוטרת את הגברים הישראלים. רוצים שבת זוגכם או בתכם תשב איפה שבא לה ותשיר כשמתחשק לה? רוצים שהיא לא תחויב להתעטף ברעלה בעוד כמה שנים? רוצים שהיא תוכל לנהוג במכונית? להצביע בבחירות? הצטרפו לתנועה. אפשר להיות אישה־של־כבוד ב"מאה אלף נשים".

לכתבה באנגלית לחץ כאן