אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שירותי הבריאות לתלמידים עלולים להיפגע מהשבוע הבא צילום: עמית מגל

שירותי הבריאות לתלמידים עלולים להיפגע מהשבוע הבא

ב־1 בינואר צפוי בלגן בבתי הספר שמצפון לקו אשקלון. האחיות הודיעו שהן לא מוכנות לעבוד תחת קבלן אלא רק תחת משרד הבריאות. זהות הקבלן שאמור לתת את השירות עוד לא ידועה, אף שתוצאות המכרז תוכננו להתפרסם לפני שבוע

25.12.2011, 08:32 | מיקי פלד

התלמידים מקו אשקלון וצפונה עלולים לגלות ב־1 בינואר כי האחיות לא הגיעו לבתי הספר. הסיבה: כ־300 אחיות מתנגדות לשמש עובדות קבלן במכרז לאספקת שירותי בריאות לתלמידי בתי הספר. מלבד זאת, משרד הבריאות טרם הודיע על הזוכים במכרז אף שתכנן לעשות זאת כבר ב־18 בדצמבר. גם אם האחיות יגיעו בסופו של דבר לבתי הספר באותו יום, עלול לשרור בלאגן כה גדול במתן השירותים, מאחר שייקח זמן רב עד שהחברות שיזכו במכרז יוכלו לתפעל את השירות ביעילות.

ב־1 בינואר משרד הבריאות יקבל לידיו את האחריות על מחוזות הדרום ואשקלון; גופים נוספים - נטלי, ביקור רופא או המלכ"ר האגודה לבריאות הציבור - אמורים לספק את השירות בשאר הארץ (נטלי לא מתמודדת בירושלים ויהודה ושומרון משיקולי כדאיות כלכלית).

לדברי אנשי משרד הבריאות, ועדת המכרזים עדיין דנה בנושא ובכל מקרה עד סוף השנה תהיה הכרעה. כאן עולה השאלה האם בכלל ניתן יהיה "להעביר את המקל" בצורה חלקה לזוכות במכרז, כאשר נותר פחות משבוע. לדוגמה, לחברת נטלי שהחליפה את האגודה לבריאות הציבור במכרז האחיות לבתי הספר בסוף 2009, לקח כמה חודשים עד שהצליחה להשתלט על הנעשה. במשרד הבריאות אומרים שיהיה בסדר, ובנטלי, ספקית השירותים הנוכחית, אומרים שכבר הכינו חוברות למחליפים.

גם אם זהות הזוכים היתה ידועה, הסתדרות האחיות כבר הודיעה בנובמבר כי שום אחות לא תחתום על חוזה עבודה אצל החברה הקבלנית, תהיה מי שתהיה. "אחיות בריאות התלמיד קיבלו החלטה ברורה שבכל מקום שבו הן נדרשות לחתום על עבודה מול קבלן ולא מול המדינה עצמה, הן פשוט לא יחתמו על חוזה ולא יגיעו לבתי הספר", כך אמרה בסוף השבוע ל"כלכליסט" יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן. הסיבה לכך היא ההתנגדות הגורפת של הסתדרות האחיות למהלך ההפרטה, שלטענתן פגע דרמטית בשירותים שמקבלים התלמידים. במילים אחרות: אם המדינה לא תלאים בחזרה את השירות, האחיות פשוט ישבתו.

אין עבודת מטה

 

הסיפור מאחורי המכרז יכול ללמד לא מעט על הליכי ההפרטה של השירותים הציבוריים בישראל. האחיות בבתי הספר נמצאות בעיקר בכיתות א'־ט' ואחראיות על מתן חיסונים, מעקב גדילה, מתן טיפול במקרה של פציעת תלמיד, ייעוץ בריאותי להורים ועוד. עד 2007 האחיות אמנם הועסקו על ידי האגודה לבריאות הציבור, אך תחת אחריות משרד הבריאות; כלומר הן הוגדרו כעובדות כוח אדם שמקבלות את ההנחיות וההוראות ממשרד הבריאות, אבל את תלוש השכר הן קיבלו מהאגודה. ב־2006 החליט משרד האוצר להפריט לחלוטין את השירות ובאפריל 2007 חתמה המדינה על חוזה עם האגודה לבריאות הציבור, ששימשה קבלן חיצוני, בעלות של 64 מיליון שקל לשנה.

ההחלטה על ההפרטה היא דוגמה נוספת ל"ייבוש תקציבי" של שירותים שונים הנמצאים תחת אחריות המדינה. קיצוץ התקציב המופנה לשירות, במקרה הזה אחיות בתי הספר, גורם לתלונות על איכותו ונותן רוח גבית להפרטה. כך, בעוד שב־2001 עמד התקציב לשירותי בריאות לתלמיד על 79 מיליון שקל, ב־2006 התקציב עמד על 60 מיליון שקל בלבד, וזאת אף שמספר התלמידים גדל באותה עת ב־10%. במקביל קטן מספר תקני האחיות וכתוצאה מכך חלה הידרדרות ביחס שבין מספר האחיות למספר התלמידים: אם ב־2002 על כל 1,700 תלמידים הוצבה אחות אחת, הרי שב־2005 גדל מספרם ל־2,480, עלייה של 46%.

ביקורת של מבקר המדינה מינואר 2010 העלתה כי אף שההפרטה היתה צעד משמעותי — הן מבחינת בריאות התלמידים והן מבחינה כספית, לא נעשתה במשרדי הבריאות והאוצר עבודת מטה מתאימה. "למעשה, השיקול היחידי שנשקל היה החיסכון הכספי הצפוי", כתב המבקר. אין פלא שהפרטת שירותי אחיות בתי הספר נחשבת לאחד הכישלונות הגדולים — שזכו לביקורת הן ממבקר המדינה והן מבג"ץ. העובדה שלא נעשתה עבודת מטה גרמה לכך שבמקום חיסכון של 7 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה, כפי שהעריך אז משרד האוצר, העלות דווקא גדלה ב־20 מיליון שקל, בין השאר בגלל הצורך לחתום על הסכמים עם מד"א לאספקת שירותי עזרה ראשונה.

אבל זה רק בצד הכסף. כבר בשנת הלימודים הראשונה להפרטה (2007–2008), התגלו בביקורת של משרד הבריאות ליקויים קשים בפעילות של האגודה — החל מאי־מתן חיסונים, עבור לליקויים במעקב אחר בריאות התלמידים ומחסור בתשתיות רפואיות וכלה באחסון לקוי של תרכיבי חיסון — והיד עוד נטויה.

בעקבות הביקורת פרסם משרד הבריאות מכרז נוסף, הפעם תוך שימת לב להערות מבקר המדינה, ובספטמבר 2009 עבר השירות לידי החברה הקבלנית נטלי, הפעם תמורת 80 מיליון שקל בשנה, המשולמים בהתאם לקצב העמידה של החברה ביעדים שונים.

אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות, צילום: עמית מגל אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות | צילום: עמית מגל אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות, צילום: עמית מגל

הסאגה לא הסתיימה כאן ובעקבות עתירה של ההסתדרות הרפואית לבג"ץ התחייב משרד הבריאות לקיים מכרז נוסף, זה הנוכחי. התקציב ל־2012 עומד על כ־88 מיליון שקל בשנה, כאשר כ־17 מיליון שקל נוספים מיועדים לתפעול מחוזות הדרום ואשקלון. כך מגיעה העלות הארצית לכ־105 מיליון שקל בשנה. הצמיחה התקציבית נועדה כדי להגדיל את מספר תקני האחיות, העומד כיום על כ־360 בכל הארץ, ואת שעות העבודה.

אז למה הפרטה?

 

אז מדוע בכל זאת ממשיכים בהפרטה? מטעמי חיסכון? לאו דווקא. ערן הכהן, רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, הודה בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת ביולי האחרון כי "אין חיסכון בכסף. השירות היום יקר יותר למשרד הבריאות".

אם לא חיסכון תקציבי, אז אולי ההפרטה גורמת לשיפור באיכות השירות? יש לומר כי נטלי לא ספגה ביקורת חריפה כמו האגודה, אך ספק אם השירות שהיא נותנת טוב משמעותית מכפי שהמדינה נתנה, לפחות באופן כזה שיצדיק את הליך ההפרטה. לפי נתוני נטלי כפי שהוצגו לכנסת, שיעור החיסונים עומד על 90% מהילדים, וכי לראשונה מאז ההפרטה הושקה תוכנית חינוך לבריאות.

עם זאת, מבדיקה של ההסתדרות הרפואית עולה כי למרות הייבוש התקציבי, בשנה האחרונה שלפני ההפרטה עמד שיעור החיסונים על 95% מהתלמידים. נוסף על כך ניתנו 21,308 שעות של חינוך לבריאות, האחיות השתתפו ב־936 אסיפות הורים, 1,381 ישיבות צוות, 1,555 ביקורי בית, התקיימו 28,836 פגישות עם הורים וטופלו 149,507 פניות של תלמידים. כל זאת תמורת סכום נמוך יותר ממה שמשלמת המדינה כיום.

באותה ישיבה שבה דיבר הכהן, אמר את דברו גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו: "העמדה המקצועית, הדעה המקצועית, החשיבה המקצועית והכיוון המקצועי של משרד הבריאות הן שהמדינה צריכה לבצע את השירות בעצמה". בישיבה אחרת של הוועדה בנובמבר השנה אמר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן דברים דומים ורמז כי אם משרד הבריאות יצליח להוכיח כי הוא נותן שירותים טובים בדרום ובאשקלון, אז הוא מקווה שהדבר יאפשר לו בעתיד להלאים בחזרה את השירות בשאר חלקי הארץ. את המהלך הזה המשרד יצטרך לעשות עם מחסור חמור באחיות, שמורגש בכל הארץ ובעיקר בדרום.

השירות לא השתפר

 

אם ההפרטה אינה גורמת לחיסכון בכסף ולא משפרת את השירות אז מדוע ממשיכים איתה? במשרד האוצר אמרו ל"כלכליסט" כי אחת הסיבות לכך היא ניגוד עניינים שבו שרוי משרד הבריאות, כמי שהוא גם הבעלים וגם הרגולטור. ניגוד עניינים שכזה מתקיים לדוגמה בבתי החולים הממשלתיים. גם אם הדבר נכון, לא ברור מדוע המכרז חייב להתבצע מול חברות פרטיות, ולא לדוגמה מול קופות החולים או אפילו בתי חולים.

ממשרד הבריאות נמסר כי "ועדת המכרזים עדיין דנה בנושא. כשתתקבל החלטה, נודיע לציבור. עמדת משרד הבריאות היא להחזיר את השירות למדינה ואנו עושים זאת בצורה מדורגת".

מהאוצר נמסר כי "במסווה של דאגה לתלמידים, ישנם גורמים הפועלים מזה שנים לשיבוש השירות וזאת כדי לקלוט את האחיות חזרה כעובדות מדינה. לאחר עבודת מטה מקיפה שבוצעה על ידי משרדי הבריאות והאוצר, הוחלט לשנות ולשפר את מבנה המכרז לאספקת שירותי בריאות התלמיד באופן שישדרג משמעותית את השירות הניתן לתלמידים".

מנטלי נמסר כי "החברה סיימה את שנת הלימודים הקודמת עם היקף חיסונים של יותר מ־92% מתלמידי ישראל, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע בחמש השנים האחרונות. בחודשים שחלפו מתחילת שנת הלימודים הנוכחית מציגה נטלי אחוזי ביצוע גבוהים בכל רחבי הארץ".

תגיות