אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2012 - השנה של גרמניה צילום: איי אף פי

2012 - השנה של גרמניה

בגרמניה חוגגים בימים אלו 10 שנים של שיטת האקדמיות שהפכו את הכדורגל המקומי לבריא יותר, מקומי יותר ומצליח יותר. איך הם עשו את זה?

25.12.2011, 09:55 | אוריאל דסקל

שנת 2012 אמורה להיות השנה שבה הכדורגל הגרמני יחזור להיות הדומיננטי ביותר באירופה. באיירן מינכן תארח את גמר ליגת האלופות והיא אחת הפייבוריטיות לזכייה בגביע, לברקוזן תנסה לעצור את ברצלונה בשמינית הגמר, בעונה הבאה כבר יהיו ארבע קבוצות גרמניות בטורניר היוקרתי של אופ"א והנבחרת של יואכים לב מגיעה ליורו 2012 כפייבוריטית לזכייה בגביע משמעותי, לראשונה מאז 1996. בנוסף, הכדורגל הגרמני פשוט לא מפסיק לייצר שחקנים ברמה הגבוהה ביותר.

תומאס מולר ומנואל נויאר בבאיירן מינכן הפכו לטובים ביותר באירופה בעמדותיהם, מסוט אוזיל מככב בריאל מדריד ובשבוע שעבר זכה מריו גצה, "כישרון המאה" מדורטמונד, בתואר "הגולדן בוי" - השחקן הצעיר הטוב ביותר באירופה.

והכישרונות ממשיכים לזרום: האחים התאומים סוון ולארס בנדר מדורטמונד ולברקוזן, מרקו רויס מבורוסיה מנשנגלדבאך, סמד יאסיל מלברקוזן ועוד ממלאים את סגלי קבוצות הבונדסליגה, אחת הליגות הטובות בעולם. מתוך 525 שחקנים בבונדסליגה, 275, כ־55%, הם שחקנים שהתחנכו בשיטת האקדמיות. זה בסביבות 15 שחקנים לקבוצה.

כל זה אינו מקרי אלא הפירות של תוכנית עשור גרמנית לשיפור הסטנדרטים של הכדורגלן הגרמני, השקעה של יותר מחצי מיליארד יורו באקדמיות מאז עונת 2001/2. תוכנית עשור שבימים אלה חוגגת עשור. "המספרים מראים שהחינוך לנוער בבונדסליגה מצליח", אומר ד"ר ריינהרד ראובול, נשיא ארגון הליגות המקצועניות של גרמניה (DFL).

יואכים לב. ירים את הגביע בקיץ הקרוב? , צילום: איי אף פי יואכים לב. ירים את הגביע בקיץ הקרוב? | צילום: איי אף פי יואכים לב. ירים את הגביע בקיץ הקרוב? , צילום: איי אף פי

מה זה המודל הגרמני?

 

לאחרונה דיבר אורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, על אימוץ "המודל הגרמני" לשיפור הכדורגל הישראלי. שיתוף פעולה בין ההתאחדות לכדורגל הישראלית והמקבילה הגרמנית עשוי לעזור — אבל מה היא בעצם התוכנית הגרמנית?

נתחיל במה שהוביל לכך שבגרמניה הבינו שצריך שינוי גדול. זה קרה אחרי טורניר יורו 2000 בבלגיה והולנד, אז הנבחרת הגרמנית לא הצליחה להעפיל לשלב הנוק־אאוט עם שער אחד וכיבוש אחד. מביך עבור אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר בעולם.

זה הוביל להקמת צוות חשיבה שעשה שנתיים בהשתלמויות, לימוד מודלים עולמיים והמרתם למודלים גרמניים מוצלחים. לפני עשור בדיוק הכדורגל הגרמני לקח את מה שהוא למד מהעולם והחליט לשנות את עצמו לחלוטין.

ההליך החל בחוק שהגדיר כי כל קבוצה שרוצה לקבל רישיון לשחק בליגות המקצועניות חייבת להשקיע בבניית אקדמיה לכדורגל. ההחלטה התקבלה על ידי ההתאחדות לכדורגל בשיתוף עם 36 המועדונים המקצועניים בגרמניה. "היתה חייבת להיות הסכמה לגבי זה", אומר כריסטיאן זייפרט, מנכ"ל ה־DFL. "בלי התמיכה של הקבוצות ההצלחה של הנבחרת הגרמנית לא היתה מגיעה. אבל יש לציין שהקבוצות נהנות יותר מהכל מכך שיש שפע של כישרונות עכשיו".

במקביל, ההתאחדות לכדורגל הגרמנית (DFB) היתה מאחורי השינוי הגדול. הוחלט להקים 121 מרכזי "פיתוח כישרונות" עבור ילדים בני 9 עד 17 שיעזרו בהיבטים הטכניים של המשחק. עלות הפעילות בכל מרכז, שבו ההתאחדות הציבה מאמנים עם רישיון, היא בסביבות 12.5 מיליון יורו לחמש שנים.

שחקני דורטמונד. קבוצות שמשקיעות יותר בנוער מקבלות יותר כסף מהרשויות, צילם: איי אף פי שחקני דורטמונד. קבוצות שמשקיעות יותר בנוער מקבלות יותר כסף מהרשויות | צילם: איי אף פי שחקני דורטמונד. קבוצות שמשקיעות יותר בנוער מקבלות יותר כסף מהרשויות, צילם: איי אף פי

שיטת הרישיונות

 

את רישיון המאמנים נזכיר מאוחר יותר, אבל בכל מקרה במרכזים הללו מתחילים לשחק מגיל תשע - והמטרה היא להקים מרכזים נוספים לילדים יותר צעירים. בנוסף, מערכת החינוך הגרמנית מתמקדת בשיעורי הספורט בתרגילים בסיסיים, בעיקר כדי לשפר את הקואורדינציה, כדי שילדים בגילאים 8–9 יוכלו להיות פעילים במספר ענפי ספורט. נחזור לכדורגל.

המשחקים במרכזי הפיתוח של ההתאחדות מתנהלים על מגרשים קטנים (4 על 4), והמאמנים מתרכזים בעיקר בפיתוח הטכני של השחקנים ופחות בכושר. בגיל 13 עוברים השחקנים למגרשים גדולים (11 על 11). במקביל לפיתוח האימון בשורשי הכדורגל הועברה רגולציה שמחייבת את כל 36 המועדונים המקצועניים בשתי הליגות הבכירות בגרמניה להקים אקדמיה, ולממן אותה בלפחות 3 מיליון יורו בשנה - כדי לזכות ברישיון משחק בליגות ההתאחדות. בגיל 14 מגיעים השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר לאקדמיות - שם הם עוברים הליך שהופך אותם למקצוענים.

נתמקד לרגע ברישיונות למועדונים. המטרה היא לחייב את כל המועדונים לעמוד בתנאים בסיסיים לאקדמיה. למשל, העסקת מספר מסוים של מאמנים שעברו קורס פרו (הקורס המתקדם ביותר של אופ"א) כמאמני נוער, השקעה מינימלית בבנייני האקדמיה, הפעלת מערכת חינוך מלאה (אחוזי ההצלחה בבגרות של ילדי אקדמיות גבוה בהרבה מהאחוז הארצי בגרמניה). לפי אנדראס רטינג, היו"ר האחראי על האקדמיות, "זה היה קשה לשכנע את המועדונים להסכים לכל התנאים - אבל אין ספק שבסופו של דבר זה עשה להם ולכדורגל הגרמני טוב. הכל קשור לסטנדרטיזציה של התנאים הבסיסיים של מחלקות הנוער בכל מועדון".

כל הקבוצות עומדות בתנאים ואז נכנסת לתמונה שיטת הבונוסים: קבוצות שמשדרגות את עצמן מבחינת מאמנים פול טיים עם רישיון פרו זוכות לבונוסים כספיים. קבוצות שהציונים של השחקנים שלהן טובים במיוחד גם זוכות לבונוסים וכך גם קבוצות שמשקיעות יותר בתשתיות כגון מחלקת רפואת ספורט ומשתפות פעולה עם בתי ספר מקומיים. זה מוביל ליותר ויותר השקעות במחלקות הנוער. ב־2003 השקיעו הקבוצות הגרמניות 47.85 מיליון יורו במחלקות הנוער. ב־2010 כבר השקיעו 87.5 מיליון דולר. ב־2011 סכום זה כבר חוצה את ה־90 מיליון יורו.

בזכות שיטת הבונוסים המועדונים עושים עבור מחלקות הנוער יותר מהנדרש. למשל, על פי הרישיונות יש צורך ב־306 מאמני נוער וילדים במחלקות הכדורגל - 54 עם תעודת פרו, 36 עם תעודה בסיסית של אופ"א ו־216 מאמנים בחצי משרה ועם תעודת אימון מקומית. במציאות יש כיום במחלקות הנוער של קבוצות הכדורגל המקצועיות בגרמניה יותר מ־433 מאמנים, 61 מאמנים הם בעלי תעודת פרו, 196 עם תעודה בסיסית ועוד עשרות מאמנים אחרים.

הבונוסים, אגב, מחולקים על ידי חברה שהוקמה על ידי ההתאחדות ומינהלת הליגה. שם החברה הוא Double Pass ומטרתה לוודא שהקבוצות עומדות בתנאים ולאמוד את כמות האקסטרה השקעה שלהן בנוער - מה שמזכה אותן בבונוסים, כאמור. החברה גם אמונה על שיפור ושדרוג המערכת כל הזמן. אין קפיאה על השמרים, והדרך להשתפר כל הזמן נסללת מחדש.

מסוט אוזיל וחבריו לנבחרת גרמניה. הנבחרת הגרמנית הפכה לאחת מהטכניות ביותר בעולם, צילום: איי אף פי מסוט אוזיל וחבריו לנבחרת גרמניה. הנבחרת הגרמנית הפכה לאחת מהטכניות ביותר בעולם | צילום: איי אף פי מסוט אוזיל וחבריו לנבחרת גרמניה. הנבחרת הגרמנית הפכה לאחת מהטכניות ביותר בעולם, צילום: איי אף פי

השתלמויות חובה

 

ד"ר מרק ורטהיים, האחראי הישראלי על פיתוח הקואורדינציה של הכדורגלן הגרמני ואחד המוחות הפעילים ביותר בכדורגל הגרמני, אומר שהרבה תלוי מאוד בהכשרת המאמנים. "קודם כל, בגרמניה הכשרת המאמנים שונה לחלוטין מאשר בישראל. יש הכשרת מאמני בוגרים והכשרת מאמני נוער - ואלו שתי הכשרות שונות". מאמן בגרמניה חייב לעבור 30 שעות השתלמות בשנה כדי לשמור על הרישיון שלו כמאמן. פעם בשנתיים הוא צריך לחדש את הרישיון. "המרצים בקורסי האימון בגרמניה הם ברמה מאוד גבוהה, ולכל תחום יש מומחה. יש מומחה למהירות, מומחה לכוח, מומחה לקואורדינציה, מומחה לפסיכיאטריה. המאמן הגרמני לא מקבל סתם תעודה - הוא מקבל כמות ידע אדירה. כאן בישראל רוב המאמנים לא עודכנו כבר יותר מחמש שנים בכל הידע שנצבר - והמהירות של צבירת הידע מדהימה. רק לפני שנתיים, למשל, דיברו בעיקר על איך מפתחים את השרירים של הכדורגלנים נכון, והיום מדברים בעיקר על פיתוח קואורדינציה כתנאי מקדים לכוכבי כדורגל".

וככה זה נראה

ברמת השטח זה נראה כמו בלברקוזן. האקדמיה של הקבוצה - "בית ספר העלית של הספורט" - נראית כמו קמפוס ספורט. ארבעה מגרשי כדורגל, מגרשי כדורגל פנימיים, חדר כושר ומקום לאכסן ולהפעיל 160 ילדים מגיל 7 עד גיל 19.

ב־2001 היו בלברקוזן שלושה מאמני נוער במשרה מלאה. כיום יש באקדמיה של לברקוזן 80 עובדים - רובם במשרה מלאה. וזה אומר שעל כל שני ילדים יש איש מקצוע אחד. ישנם בין חמישה לשמונה מאמנים במשרה מלאה ו־18 בחצי משרה. בנוסף ישנם עוד ארבעה מאמני שוערים, שלושה מאמני קואורדינציה, ארבעה רופאים ושני פיזיותרפיסטים. למועדון גם שישה סקאוטים שאמורים למצוא את הכישרונות הגדולים בגילאים הנמוכים: הם מתמקדים באזור לברקוזן - 80 קמ"ר – ובעקבות הסכם שחתמו עם קבוצות באזור לא מחתימים ילדים לא מהאזור. הסקאוטים נעזרים ביותר מ־20 מתנדבים מהקהילה שעוזרים למצוא את הכישרון הבא של האקדמיה.

על כל אלו תוסיפו מישהו שאחראי על חינוך הילדים ופסיכולוג. כמו כן גם עובדי רווחה למקרה הצורך ומורים בחצי משרה. אה, יש גם שני גננים ועוד ארבעה עובדים שאחראים לתחזוקה של האקדמיה.

בשירות האקדמיה שמונה מיניבוסים שלוקחים את הילדים מביתם. המיניבוסים עושים כמעט מיליון ק"מ בשנה.

האקדמיה היא בעצם עסק בינוני שאין בו ימי חופש. השחקנים הצעירים מתאמנים בה ארבע פעמים בשבוע והמבוגרים יותר בין חמישה לשישה אימונים בשבוע. לילדים דואגים למזון, חינוך (בין הקבוצות של המועדון עורכים תחרות איזו קבוצה קיבלה את הציונים הטובים ביותר במבחנים), בגדים נקיים ובכלל כל התנאים שהילדים היו מקבלים בביתם - ואפילו יותר טובים.

במקרה שילד לא מצליח להתקבל לקבוצה הבוגרת או למצוא קבוצה מקצוענית שתיקח אותו אליה, הוא מספיק מחונך כדי להתחיל בחיים "רגילים". המועדון עוזר גם לילדים למצוא עבודה בתעשיית הכדורגל. במועדון כיום עובדים 15 בוגרי האקדמיה בתפקידים משרדיים או כמאמני כושר. אפילו הדובר של הקבוצה היה שחקן האקדמיה. יורגן גלסדורף, מנהל האקדמיה, אומר: "רק מעט שחקנים מהאקדמיה יהפכו לכדורגלנים מקצוענים ולכן אנחנו לא מבטיחים שוב דבר - אבל כולם חייבים לקבל הזדמנות טובה להכין את עצמם לחיים אחרי הכדורגל".

כל המערכת הזאת מטרתה, בסופו של דבר, לייצר שחקנים עבור הקבוצה הבוגרת. והיא עושה את זה בצורה מרשימה. רנה אדלר, גונזלו קסטרו, בנדיקט פרננדז, קווין קמפל ועוד עלו מהנוער של לברקוזן לקבוצה הבוגרת ובאר הכישרונות עוד עמוקה. "המטרה של כל אקדמיה היא שבסופו של דבר יהיו לקבוצה הבוגרת שחקנים ברמה גבוהה שגדלו אצל הקבוצה", מסביר תומאס טוכל, מאמן מיינץ, שעצמו חונך כמאמן באקדמיה.

בגרמניה עוד עשרות אקדמיות כמו לברקוזן. בהופנהיים, שטוטגרט, ברמן, מינכן - ובכלל. השיטה עובדת, וב־2012 מקווים שאחרי עשר שנים של יישומה, הנבחרת הגרמנית בסוף תנצח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

22.
נראה שמגיב מספר 16 צריך לאכול את הכובע שלו...
מעולם לא ראיתי תגובה כל כך מתנשאת וכל כך טועה - כל השחקנים שציין לשלילה הפכו לכוכבי על, באיירן מינכן הגיעה תוך שנתיים פעמיים לגמר ליגת האלופות וזכתה בו פעם אחת, דורטמונד גם כן הגיעה לגמר ליגת האלופות, נבחרת גרמניה זכתה במונדיאל 2014, קלוזה מלך השערים של המונדיאל בכל הזמנים.
מאיר , ישראל  |  11.10.15
18.
תדובה ל1 ושאר הטיעונים הלא רלוונטיים
ומה יש לכם להגיד על השוואה להולנד, בלגיה, דנמרק, שבדיה, נורווגיה? מדינות עם אוכלוסיה באותו סדר גודל שלנו. איפה אנחנו ואיפה הם? הבעיה פה כמו בהרבה תחומים זה 1. חוסר מקצועיות ושיטת סמוך 2. אצלנו תכנון לטווח ארוך הכוונה היא לעוד חצי שנה, אצלם זה לעשר שנים 3. עסקנות, עסקנים ועסקאות מפוקפקות.
קרויף , הולנד עילית  |  25.12.11
לכל התגובות