בניגוד לעמדת הרשות: לבית המשפט סמכות להפסקת מסחר במניה

החלטה עקרונית הגיעה היום (א') מכיוון בית המשפט המחוזי בנצרת העוסק בתיק של חברת רבינטקס: לבית המשפט יש סמכות עקרונית להורות על הפסקת מסחר זמנית במניה של חברה ציבורית, ולמעשה להתערב בסמכויות הבורסה. זאת בניגוד לעמדת הבורסה לניירות ערך, בתמיכת עמדת הרשות לניירות ערך, אשר טענה כי הסמכות להשעות את המסחר, כמו גם לחדש אותו, נתונה באופן בלעדי לבורסה ובית המשפט לא צריך לחדור לטריטוריה הזו.

הרקע לדברים הוא בקשה של נאמן חברת רבינטקס לקבל צו של בית המשפט המורה על השהיית המסחר של המניה בבורסה, לנוכח חשש שהמשך המסחר עלול להביא למצב בו משקיע ירכוש מניות שעתידות להימחק במסגרת הסדר נושים.

רבינטקס העוסקת במיגון לתעשייה הבטחונית נכנסה יחד עם חברת האם שלה, אינספייר, להקפאת הליכים באמצע חודש יולי האחרון. לפני למעלה מ-10 ימים אושר הסדר הנושים של אינספייר במסגרתו חברת מיטב רכשה את השלד הבורסאי שלה תמורת 4.2 מיליון שקל.

צו הקפאת ההליכים של חברת רבינטקס עומד לפוג ב-12 בינואר, ונקבע כי אם עד אז לא יושג הסדר נושים החברה תיכנס לפירוק. מסחר של המניה בבורסה הושעה בתחילת אוקטובר, על ידי הבורסה, בשל עיכוב בהגשת דו"חות כספיים ונאמן החברה רו"ח חן ברדיצ'ב ביקש משופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני, להורות שלא לחדש את המסחר עד לאישור הסדר נושים.

הבורסה בתמיכת הרשות לני"ע ביקשה לבטל את ההחלטה מסיבה עקרונית, וטענה כי הסמכות להשעות או להחזיר מניה למסחר נתונה בידיה באופן בלעדי, ולא בידי בית המשפט. "הבורסה היא גוף דו מהותי שמפעיל גם סמכויות שלטוניות, והיא חשופה לביקורת שיפוטית", קבע השופט, "הגם שבתי המשפט נוהגים להפעיל את הביקורת בצורה זהירה ומתונה, תוך התחשבות בשיקול דעתה המקצועי".

השופט מדגיש כי אין הוא חולק על הסמכות של הבורסה להפסיק זמנית את המסחר אך הוא קובע כי לעיתים ישנם אירועים המצדיקים התערבות של בית המשפט. אחד המקרים האלה הוא מקרה בו נדרשת החלטה דחופה ומיידית "תוך חדירה מסויימת למתחם הפעולה השוטף של הבורסה", קובע השופט.

בתי המשפט כמעט ולא עסקו בנושא התערבות בסמכות הבורסה, ומכאן גם החשיבות של הדיון העקרוני שעושה השופט עיילבוני. הוא אמנם קובע כי בית המשפט יכול להתערב בפעילות בבורסה, אך קובע סף גבוה להתערבות וכי בית המשפט יתערב "כאשר צפוי נזק מיידי, ברמת הסתברות גבוהה, וראוי שבית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו במשורה ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן".

מהניתוח של השופט במקרה של חדלות פרעון הרי שכל המידע זורם דווקא אל בית המשפט ולכן הוא יכול לראות את התמונה המלאה באשר לשיקולים הרלוונטיים לאותה חברה, בעוד שהמידע המועבר לבורסה הוא מטבע הדברים מצוצמצם יותר.

השופט מסביר בדיוק מה החשש שלו: שחברה שנמצאת בחדלות פרעון ממשיכה להיסחר בבורסה, גם לאחר הסדר נושים, למרות שלאותן מניות אין ערך כלכלי והדבר גורם נזק למשקיעים. עיילבוני אף מביא דוגמא - חברת תכוף, שהסדר הנושים שלה הפך את מניותיה לבלתי סחירות ולמרות זאת המסחר נמשך יומיים לאחר אישור ההסדר. המשקיעים שרכשו מניות באותם יומיים ביקשו לחייב את הנאמנה רו"ח עליזה שרון בהפסד, לאחר שנמנעה מלהודיע לבורסה ולרשות לני"ע על הצורך המיידי בהפסקת המסחר. מרו"ח שרון לא נמסרה תגובה.