אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לא כל זיהום מזיק, צריך לאזן בין תועלת בריאותית לעלות" צילום: עמית מגל

"לא כל זיהום מזיק, צריך לאזן בין תועלת בריאותית לעלות"

חברות האנרגיה והתשתיות טוענות שהחקיקה הסביבתית בישראל מחמירה מדי ופוגעת בתעשייה. במשרד להגנת הסביבה לא מתרגשים: "הרגולטור לא חייב להסכים עם המפוקחים"

27.12.2011, 12:19 | ליאור בן דוד

מחקר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.

המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.

חקיקה בהסכמה או בכפייה

הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הוועדה, אולם ועדת התקינה לא התכנסה כבר מ־2001.

הקישון המזוהם, צילום: גיל גוטמן הקישון המזוהם | צילום: גיל גוטמן הקישון המזוהם, צילום: גיל גוטמן

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי ועדת התקינה לא הוכיחה את עצמה. "התפיסה שלפיה הרגולטור צריך להגיע להסכמה עם בעלי העניין והגופים המפוקחים כדי לקדם תקינה חדשה או חקיקה חדשה, הנה מיושנת ובלתי רלבנטית. התניה זו מהווה למעשה הפקעה של סמכויות הרגולטור, שהוא הגוף שנדרש לתת דין וחשבון לציבור".

פרופ' מינגלגרין מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לא מסכים שהמלצות הוועדה שברשותו מיושנות. "עדיף להגיע להסכמות עם התעשייה מאשר להילחם בה", אמר מינגלגרין ל"כלכליסט". "ההסכמה מראש טובה גם לסביבה וגם לגופים הירוקים. כך צריך לקבל החלטות סביבתיות. התעשייה לא שמה מקלות בגלגלי התקינה, אבל מעוניינת בהגדרות מדויקות של התקנות ולא בהחלטות אקראיות של פקידים למיניהם".

שיקום הקרקעות כדוגמה

עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים בישראל והמכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הסביר את הבעיתיות שקיימת לדעתו בהיעדר בדיקת עלות־תועלת באמצעות הצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות. מדובר בהצעת חוק פרטית שקידם ארגון אדם טבע ודין ואושרה בקריאה ראשונה באוגוסט האחרון. הצעת החוק קובעת הוראות המתנות את קידומם של הליכי תכנון על קרקעות החשודות כמזוהמות, בביצוע סקרי קרקע ואף בשיקום הקרקע. "ההערכות של המשרד להגנת הסביבה מביאות בחשבון רק כמה עולה נטו לנקות את הקרקע ולא עלויות סקרים, עלויות של ניקוי המים ועלויות אדמיניסטרטיביות שכרוכות בעיכוב העבודות", טוען נייגר.

נייגר מתרעם גם על חוק אוויר נקי, שנחקק ב־2008 ומציב מגבלות נוקשות על מפעלים מזהמי אוויר. "אפשר להחליט שרוצים אפס זיהום אוויר אבל אין בזה צורך, כי רמה מסוימת של זיהום לא גורמת נזק בריאותי. צריך להגיע לתקן אופטימלי שבו משיגים מקסימום תועלת בריאותית במינימום עלות. בישראל אף אחד לא עשה את החשבון הזה".

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי הצעות החוק שמעלה המשרד בשנים האחרונות כוללות חישובי עלות־תועלת המבוצעים על פי הנחיות בינלאומיות. "בעת קידום חקיקה חדשה, המשרד גם מקיים תהליכי התייעצות נרחבים עם בעלי העניין כדי לשמוע את העמדות השונות ולהבין את השלכות החקיקה המוצעת".

במשרד מביאים כדוגמה את תהליך החקיקה של החוק להסדרת הטיפול באריזות, שאושר בינואר האחרון ומטיל על היבואנים ועל היצרנים את חובת מיחזור האריזות של המוצרים שהם מוכרים. לטענת המשרד, במהלך גיבוש החוק התקיימו עשרות דיונים עם בעלי עניין מהתעשייה, מהארגונים הירוקים ומהשלטון המקומי, ובוצע ניתוח כלכלי של משמעות החוק, העלויות והתועלות של יישומו.

אולם, התעשיינים אינם מרוצים מהתנהלות המשרד. "ברור לכל שחקיקה כזאת נחוצה ומביאה לאיכות חיים טובה יותר לכולנו בסופו של יום", אמר ל"כלכליסט" יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. "אך חקיקה סביבתית מחמירה מביאה למצב שבו נחקקים חוקים שאינם ישימים, וזו שערורייה. חקיקה סביבתית המנותקת מהמציאות מובילה להליך הרסני של סגירת מפעלי תעשייה בישראל".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
סילוף ובלבול
איזה קשקוש. תראו לי מפעל אחד שנסגר בגלל תקינה סביבתית מחמירה.... התעשיה מעדיפה לשבת על הגדר ולהילחם בכל הצעת חוק במקום לחשוב כיצד חקיקה סביבתית מתקדמת יכולה לקדם אותה מבחינת חדשות ותחרותיות בעולם. חוק אוויר נקי למשל לא מדבר על אפס זיהום כי אם על הליך מתן היתרים שבסופו של יום מחייב ישום של טכנולוגיות מתקדמות להפחתת הזיהום. ולא כמו שעו"ד נייגר המכובד טוען באופן פופוליסטי.
סלף אינטרסט , מרכז  |  28.12.11
1.
מדיניות אפס סובלנות - השר ארדן, לא הפקידים
החל מ 2009 מצהיר השר להגנת הסביבה על מדיניות אגרסיבית, אלימה ופוגענית של "אפס סובלנות". הפקידים מתיישרים לפי הקו שהתווה השר הממונה ונוקטים בטקטיקות של טרור שילטוני, כסת"ח ורייטינג. כל זאת כדי לשרוד במקום העבודה. את ליבת הפעילות של המשרד מובילים היום עורכי/ות דין, לא מהנדסים ולא אנשי מדע או טכנולוגיה. המשמעות וההשלכות ברורות .
שמעון בוגן , חיפה  |  27.12.11