אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשיפת "כלכליסט": נס גדול היה פה: כך אישרה אלשיך את שכרו של נאמן אגרקסקו צילום: עמית שעל

חשיפת "כלכליסט": נס גדול היה פה: כך אישרה אלשיך את שכרו של נאמן אגרקסקו

בהחלטתה לאשר את שכרו של עו"ד שלמה נס חרגה לכאורה השופטת מהקו הנוקשה שאפיין אותה בבקשות קודמות, שאותן דחתה

28.12.2011, 08:35 | ענת רואה

שלשום חשף "כלכליסט" כי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, אישרה את בקשת עו"ד שלמה נס לקבל 1.94 מיליון שקל בגין חודשיים עבודה בלבד כנאמן חברת אגרקסקו. בכך הפך עו"ד נס למרוויח העיקרי מקריסת חברת היצוא החקלאי, אשר הותירה אחריה חובות עצומים לנושים ומאות מעובדיה פוטרו.

כעת חושפת בדיקת "כלכליסט" כי בקשת השכר של נס כללה חישוב של שכר הטרחה באופן חריג, כשבקשות דומות של עורכי דין אחרים בעבר נדחו על ידי אלשיך. במקרה של נס, אלשיך אישרה את תשלום השכר וגם כונס הנכסים הרשמי, שנוהג להקשות מאוד על בעלי תפקיד ובודק כל שקל שהם מבקשים לקבל, אישר את דרישת השכר כפי שהוגשה.

שלשום גם חשף "כלכליסט" כי לאחר שאושר שכרו פנה נס לאלשיך בבקשה נוספת, לאשר בנוסף שכר של 466 אלף שקל למשרד עורכי הדין נשיץ־ברנדס, אשר נשכר על ידו לסייע לו. השופטת אלשיך אישרה גם את בקשת השכר הזו והפכה אותה לעובדה מוגמרת בהחלטה של מילה אחת: "כמבוקש". במסגרת ההחלטה הקצרה קיבלה אלשיך בין השאר את בקשתו של נס להגדיל את השכר שיקבל נשיץ־ברנדס ב־25% עקב "מאמץ מיוחד", כך שבסך הכל יקבל 588 אלף שקל. באותו זמן ממש, רוב הנושים של אגרקסקו, שהותירה חובות של 117 מיליון יורו, לא יקבלו אגורה שחוקה.

הזיגזג של אלשיך

אתמול (ג') חלה התפתחות משמעותית בפרשה. "כלכליסט" פנה לקבלת תגובה מאלשיך על נסיבות אישור התוספת המיוחדת לנשיץ־ברנדס, ונמסר כי אלשיך קיבלה בינתיים "החלטה מתוקנת" במסגרתה ביטלה את אישור התוספת המיוחדת למשרד, כך ששכרו הוגבל ל־466 אלף שקל. בהחלטה כתבה אלשיך כי "נפלה שגגה" בהחלטתה הקודמת וכי "במלוא הכבוד הראוי אין בדין מוסד של תוספת מאמץ מיוחד ליועצים חיצוניים ולא ניתן לאשר תוספת כזו". אלשיך הוסיפה וכתבה בהחלטה כי נתנה אישור מראש "להעסקת יועצים חיצוניים". אולם, כאשר ביקש "כלכליסט" לקבל לידיו עותק מהבקשה שהוגשה להעסיקם כאמור נמסר מדוברות בתי המשפט כי "הבקשה וההחלטה בבקשה נמצאים תחת חיסיון", כך שלא ניתן לעיין בהם.

חשוב להדגיש כי בבקשה שהגיש נס לאישור השכר לא נאמר שהתבקש מראש אישור להעסקת משרד נשיץ־ברנדס. בדיוק להפך: נס מפרט באריכות את הנסיבות שבגינן החליט להעסיק את המשרד. גם בתגובת כונס הנכסים הרשמי לבקשה אין רמז לכך שזו אושרה מראש.

התנהלות זו של אלשיך מצטרפת לשורה של קביעות חריגות שניתנו על ידה ביחס לבקשות שכר הטרחה שהוגשו על ידי נס. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי החלטותיה בנוגע לאופן חישוב שכר הטרחה שעליו התבסס נס בחלק מבקשתו אינו תואם לכאורה החלטות קודמות של אלשיך בתיקים שבהם דחתה בקשות של בעלי תפקידים דומים.

 

נס מעדיף מימוש

עו"ד נס ביקש לפסוק את שכרו בהתבסס על תקנות הקובעות את אופן חישוב שכרם של נאמנים, כונסים או מפרקים המטפלים בחברות בקריסה. התקנות מתייחסות לשלוש אפשרויות חלופיות לפסיקת השכר: שכר ניהול, שכר מימוש או שכר חלוקה. נס ביקש בעיקר לקבל "שכר מימוש", המזכה אותו ב־1% מכל הכספים שאותם השיג באמצעות מימוש נכסיה של אגרקסקו, ולגבי חלק מהסכומים ביקש "שכר ניהול" המזכה אותו רק ב־0.2% מהכספים שבקופה. חשוב לציין כי השכר שביקש - וקיבל - נס בשלב זה מתייחס רק לתקופה שבה ניהל את אגרקסקו כ"עסק חי", טרם מכירתה לקבוצת גדעון ביקל באוקטובר האחרון (על המכירה עצמה טרם הוגשה בקשת שכר). מכיוון שכך, לכאורה, הרי שדרך המלך היתה לבקש שכר ניהול ולא שכר מימוש. אלא שמצב כזה היה עשוי לצמצם את שכרו לכמעט רבע מהסכום שקיבל בסופו של דבר, רק כ־530 אלף שקל.

בנוהל שפרסם הכונס הרשמי ואשר כולל הנחיות לבדיקת שכר שמבקשים בעלי תפקיד, נכתב כי במקרה שבו בעל תפקיד מבקש במקביל שכר מימוש ושכר ניהול, כפי שביקש נס, הרי ש"יש לבחון היטב את סיווג התקבולים בידי בעל התפקיד ולבדוק נכונותו". לפחות ככל שעולה מההחלטה שמסרה אלשיך ומתגובת כונס הנכסים הרשמי לכתבה זו, לא נבדק כי אכן שכר מימוש הוא דרך החישוב הנכונה בנסיבות המקרה, כך שהשאלה נותרה פתוחה.

במקרה של בקשת השכר שהגיש נס, קשה מאוד לבדוק את נכונות סיווג התקבולים, שכן הוא כלל לא הגיש פירוט מדויק שלהם, אלא הגיש תזרים מזומנים של אגרקסקו לחודשים יולי ואוגוסט, וציין את הסכום הכולל שממנו נגזר שכר המימוש (114 מיליון שקל) ושכר הניהול (41 מיליון שקל). מעיון בתיק בית המשפט עולה כי השופטת אלשיך לא ביקשה לקבל פירוט נוסף כלשהו כאשר אישרה את בקשת השכר.

עו"ד שלמה נס, צילום: עמית שעל עו"ד שלמה נס | צילום: עמית שעל עו"ד שלמה נס, צילום: עמית שעל

 

הבנק קיזז, נס לא

בדיקת "כלכליסט" מלמדת כי אחד הסכומים שכלל נס בתחשיב שממנו נגזר "שכר המימוש" היה סכום בסך 14.5 מיליון שקל שהם "קיזוז על ידי בנקים זרים". המשמעות היא כי בנקים זרים שאגרקסקו היתה חייבת להם כספים ולחשבונותיהם נכנסו אחרי ההקפאה הפקדות שביצעו לקוחות אגרקסקו בחו"ל - הודיעו שהם מקזזים את הסכומים למול החוב כלפיהם וסירבו להעביר את הכסף לישראל, לקופת הנאמן. בגין סכומים אלו גבה נס כ־168 אלף שקל כשכר טרחה (1% מהסכום + מע"מ).

ההלכה הנהוגה על ידי אלשיך עצמה היא כי אין לאשר שכר באחוזים לבעל תפקיד מתוך כספי קיזוז שכלל לא הגיעו לקופת הנאמן. בדיקה שערך "כלכליסט" במאגר המשפטי נבו העלתה לדוגמה כי במקרה של עו"ד גלעד עידו קוצר, אשר ביקש ב־2007 מאלשיך לאשר לו שכר מימוש באחוזים מתוך קיזוז שביצעה רשות המסים לחוב כלפיה ־ נדחתה בקשתו על ידי אלשיך שכתבה כי פעולות קיזוז הן חלק מפעולות הליבה של בעל התפקיד ולא מזכות בשכר ספציפי.

אלשיך כתבה כי "יש לראות בפעולות אותן נוקט בעל התפקיד לביצוע קיזוזים של כספים המגיעים לחברה מנושיה מסכומים אותם חייבת החברה לאותם נושים, כחלק מפעולות הליבה בהן חב כל בעל תפקיד, ואשר בגינן הוא אינו זכאי לשכר טרחה ספציפי".

החשבון שנס מביא בחשבון

אלשיך. "אין מה להוסיף על החלטותיה הברורות והחד-משמעיות", צילום: עמית שעל אלשיך. "אין מה להוסיף על החלטותיה הברורות והחד-משמעיות" | צילום: עמית שעל אלשיך. "אין מה להוסיף על החלטותיה הברורות והחד-משמעיות", צילום: עמית שעל

עניין נוסף שאלשיך לא התייחסה אליו בהחלטתה לאשר את שכרו של עו"ד נס היא השאלה כמה כספים היו בקופת אגרקסקו בעת שנס נכנס לתפקידו: ביום חמישי, בשעות אחה"צ, ב־30 ביוני 2011. לשאלה זו יש משמעות משום שבעל תפקיד לא יכול לקבל שכר באחוזים מתוך כספים שכבר היו בקופת החברה, והדבר מובהר בתקנה 8 לתקנות השכר. נס כתב בבקשת השכר שלו כי הסכום הראשוני שהיה בקופה כשנכנס לתפקידו היה 1.7 מיליון יורו, והכוונה היא לכסף שהועבר ערב ההקפאה מחשבון אגרקסקו בחו"ל לחשבון נאמנות אצל נס. סכום זה לא נכלל בבקשת השכר.

ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", בחשבונותיה של אגרקסקו ערב הקריסה היו גם 540 אלף לירות שטרלינג, ולכאורה הם נכללו בניגוד לתקנות חישוב השכר. בנוסף, בסמוך מאוד להגשת בקשת הקפאת ההליכים הועבר לחשבון אגרקסקו 8.6 מיליון שקל כהחזר מע"מ מרשות המסים - והסכום נכלל בתחשיב השכר. נס טוען כי הסכום התקבל בחשבונו ב־1 ביולי, כלומר ביום שישי בבוקר שלאחר ההקפאה.

גורם ברשות המסים אמר ל"כלכליסט" כי הסכום הועבר ביום ההקפאה והעלה השערה שבתדפיס הבנק נראה תאריך ערך של יום עסקים לאחר מכן. אבל גם בהנחה שהתקבול ממע"מ התקבל פיזית אצל אגרקסקו יום למחרת הקפאת ההליכים, נראה כי אפשר וצריך היה לתהות האם ראוי שנס יקבל 1% ממנו כשכר מימוש בגין גביית חוב של החברה. הרי כבר בבקשה להקפאת הליכים כתבה אגרקסקו בצורה ברורה כי היא ממתינה לסכום כזה שצריך להיכנס לקופתה, ועו"ד נס אינו טוען כי הוא פעל לגבות את החוב מרשות המסים. מדוע אם כך, בייחוד לנוכח תוצאותיה העגומות של הקפאת ההליכים, נדרשים הנושים לשלם לנס אחוזים מתוך הכסף הזה?

התקבול האמור ממע"מ והסכום בלירות שטרלינג שהיו בחשבון אגרקסקו הגדילו את שכרו של נס בכ־125 אלף שקל נוספים. גם כאן, מעניין להשוות את התנהלותה של אלשיך להחלטותיה במקרים קודמים. כך למשל דחתה אלשיך ביולי 2011 בקשה של עו"ד משה גלר לפסוק לו 120 אלף שקל שכר טרחה, לאחר שהכונס הרשמי מצא כי הם התבססו על סכומים שכבר היו מצויים בחשבון החברה בבנק איגוד כשנכנס לתפקידו.

במקרה נוסף מיולי 2010 צמצמה אלשיך את שכרה של עו"ד לילי פויכטונגר שעבדה על תיק פשיטת רגל במשך שמונה שנים וביקשה 51 אלף שקל, לאחר שמצאה כי חלק מהסכום מבוסס על כספים שכבר היו בקופה. אלשיך ציינה כי השכר לפי התקנות עומד רק על 35 אלף שקל, וכשהנאמנת ביקשה לפסוק לה 30% תוספת מאמץ מיוחד כתבה אלשיך כי אומנם "הליך שנמשך 8 שנים הוא לא קצר, אך אין מדובר במשך זמן חריג במיוחד המצדיק תוספת מאמץ מיוחדת". אלשיך קבעה כי התוספת תעמוד על 15% בלבד.

תגובות: "השאלות הפרשניות ייבחנו בהמשך"

 

ממשרד שלמה נס נמסר בתגובה: "בקשת שכר הטרחה אושרה על ידי השופטת אלשיך, וזכתה לאישורם של כונס הנכסים הרשמי והבנקים, שהם הנושים הרלבנטיים שנושאים למעשה בתשלום כל שכר הטרחה. לפי התקנות, גביית חובות עבר מכל צד שלישי, כולל תשלומים ממע"מ שמתקבלים לאחר מועד ההקפאה נחשבים כשכר מימוש, בעוד הכנסות שוטפות נחשבות כשכר ניהול. לכן, התשלום ממע"מ נרשם כשכר מימוש. משרד נשיץ ברנדס הועסק בנישה מסוימת של טיפול בלקוחות בחו"ל. לאור לוחות הזמנים הקצרים, וההכרות שלהם עם הנושא כעורכי דין של אגרקסקו היה צורך חיוני בסיוע שלהם".

ממשרד המשפטים נמסר בשם הכונס הרשמי בתגובה לכתבה כי: " הכנ"ר לא התנגד לתשלום שכר ביניים בהתחשב בהסכמת הבנקים הנושים אשר נושאים כלכלית בשכר. שאלת סיווג שכר הטרחה כשכר ניהול או שכר מימוש תיבחן פרשנית על ידנו בעת עריכת התחשבנות כוללת בשלב מתקדם יותר של התיק. הכנ"ר בדק את סוגיית סיווג הפריטים מול בעלי התפקיד (עו"ד נס) וקיבל תשובות ולאחר הפעלת שיקול דעת, נמנע הכנ"ר במפורש בשלב זה מלנקוט עמדה בשאלת הסיווג.

לגבי הטענה כי לא היה מקום לגבות שכר מימוש בגין הסכום שקוזז על ידי הבנק בחו"ל - הכנ"ר לא נדרש לסוגיה בשלב זה הואיל ומדובר בשכר ביניים ובהמשך תערך התחשבנות כוללת. יחד עם זאת, בירור שערך הכנ"ר מול בעלי התפקיד העלה כי הכספים הנ"ל נגבו מלקוחות בחו"ל על ידי בעלי התפקיד, בעקבות גבייתם הועברו הכספים להפקדה בבנק בחו"ל ורק לאחר מכן קוזזו על ידי הבנק בחו"ל. אין מדובר במצב שלקוח בחו"ל קיזז ולא הייתה פעילות גבייה.

מדוברת בתי המשפט נמסר בתגובה: "אין מה להוסיף על החלטותיה הברורות והחד־משמעיות של סגנית הנשיאה, השופטת ורדה אלשיך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
מטרת הליך הפרוק
למי שלא הבין ואינו יודע. ההוצאה הראשונה בהלך של פרוק היא הוצאות המפרק ושכרו. הכל בא לאחר מכן. מכאן אפשר להבין שמטרתו הסמויה של הליך פרוק מודרני היא לפרנס את המפרק וצוותו. ובימים שצופים מיתון במשק טוב שיש לפחות מעסיק אחד שמרווי טוב ויוכל לאפשר לעצמו להעסיק עוד עובד או שניים בשכר סביר.
אנוש  |  29.12.11
לכל התגובות