אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסכמה בין האוצר לחברה לישראל: כיל תממן 80% משיקום ים המלח צילום: גיא אסיאג

הסכמה בין האוצר לחברה לישראל: כיל תממן 80% משיקום ים המלח

בתום 7 חודשי דיונים הגיעו האוצר וכיל להסכם בנוגע למימון פרוייקט קציר המלח. כיל תשלם יותר מ-3 מיליארד שקל כחלק מההסכמות, ובנוסף יוכפל שיעור התמלוגים שתשלם - ל-10%. שטייניץ: "תיקנו עיוות של שנים"; אדם טבע ודין: "המדינה מוותרת על מיליונים"

28.12.2011, 07:08 | ליאור בן דוד

בתום משא ומתן ארוך, שנמשך כ-7 חודשים, בין משרד האוצר לבין חברת האם של מפעלי ים המלח, הודיע הלילה יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין, לשר האוצר, יובל שטייניץ, כי הוא מקבל את הצעתו לגבי מימון הקציר והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה. ההסכם יובא לאישור הממשלה, לאחר אישורו בדירקטוריון חברת כיל. להלן עיקרי ההסכם:

• מפעלי ים המלח ישלמו במזומן 3,040 מיליון שקל מעלות קציר המלח, המהווים כ-80 אחוז ועוד -10% נוספים, כ-337 מיליון שקל הינם הערך המהוון של דיווידנד בסך 30 מיליון דולר שמשכה המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות מהמפעלים, ונלקחו בחשבון בעת המשא ומתן.

• המדינה תשלם את יתרת עלות הפרוייקט, סך של 760 מיליון שקל.

• ביצוע הפרויקט ייעשה על ידי מפעלי ים המלח ועל אחריותה, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הכלכלי. חריגה מעלות הפרויקט, העומד על כ- 3.8 מיליארד שקל (מהוון), שאינה נובעת משינויים של מוסדות התכנון, תמומן במלואה על ידי מפעלי ים המלח.

• התמלוגים שמשלמת החברה יוכפלו משיעור של 5% כיום לשיעור של 10% מעל כמות אשלג של 3 מיליון טונות לשנה, החל משנת 2010 בהתאם לתביעת המדינה במסגרת הליך הבוררות וכן מעל כמות של 1.5 מיליון טונות לשנה החל משנת 2012, המהווה הסכמה וולונטרית של החברה לפתיחת הסכמת השרים משנת 1995. משמעות הסכמה זו היא תוספת משמעותית מוערכת של כ- 175 מיליון שקל לשנה וכ- 1,772 מיליון שקל עד תום תקופת הזיכיון (מהוון) - בשנת 2030.

• תביעת המדינה לקבלת 291 מיליון דולר, בגין מחלוקת על אופן חישוב תמלוגים משנת 2000 שהוגשה במסגרת הבוררות, תמשיך להתנהל.

• הממשלה אינה מתערבת בהליכי התכנון של הפרויקט, ולא ניתן אישור להקמת בריכה 6.

• עם זאת ולאור החשיבות הלאומית של הפרויקט מנחה הממשלה את גורמי התכנון לעשות כל מאמץ על מנת לבצע עבודתן במהירות האפשרית.

לאור האמור, הממשלה תצהיר כי אינה רואה צורך בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח.

שטייניץ בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".

יחד עם זאת, יתכן כי לא מדובר בסוף הסיפור. ארגון 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון, פנו למבקר המדינה בבקשה לבחון את חוקיותו של ההסכם. בפנייתם טוענים הארגונים כי כי המשא ומתן כולו נעשה תוך העדר שקיפות, ללא מעורבות הציבור, ללא פרוטוקולים המפרטים את עמדת המדינה, וללא מתן אמדן להפסד הציבור מויתור על הקמת ועדה לשינוי המדיניות הפיסקאלית. בנוסף, מביעים הארגונים התנגדות לזירוז הליכי התכנון מתחייבת של פרויקטים להם השפעה סביבתית ניכרת על האזור.

בדיון הבוקר בוועדת הכלכלה ציין היו"ר, ח"כ כרמל שאמה הכהן, לטובה את מפעלי ים המלח שהלכו להידברות ולא למלחמות. יחד עם זאת הוא לא חושב שדי בהסכם וסבור כי יש לאגן את ההסכם בחקיקה על מנת שלא יפתח מחדש.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מסר: "אדרוש בממשלה שתהיה הבהרה שההסכם אינו סוף פסוק כי המתווה הנוכחי עלול לגרום להרחבת השאיבה והרס חלקו הצפוני של ים המלח. הדיון לתמלוגים בהתאם לכמות השאיבה יימשך".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין" התייחס להסכם עם כיל ומסר כי: "לא רק שהמשא ומתן עם כיל נעשה במחשכים מבלי שהציבור ידע מה מתרחש בו ומדוע מדינת ישראל מוותרת לכיל על מיליונים, גם ההסכם עצמו מעולם לא נחשף לציבור. החלטתו של שר האוצר שלא להקים ועדה ציבורית שקופה לבחינת שיעור המס שיש להטיל על המפעלים, מעידה על כניעה למפעלים וויתור על מאות מיליוני שקלים המגיעים לציבור הישראלי. האוצר מנסה לסמן ניצחון ציבורי בעוד שלמרבה הצער מדובר בהסכם עלוב. שהרי 10% תמלוגים הינו גובה התמלוגים הקבוע על פי חוק, אשר ממילא מפעלי ים המלח מחויבים לשלם. בנוסף, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה קובעת מפורשות שאין לכרוך בין גובה התמלוגים לבין מימון הקציר ועל כן הסכם שכורך בין הדברים ומשאיר את גובה התמלוגים על אחוז אפסי, הוא מנוגד לכל כלל של שלטון תקין ורומס את האינטרס הציבורי. אנו עדים לתופעה מסוכנת של ניסיון להונות את הציבור באמצעות מראית עין של הגנה על ים המלח ועל האינטרס הציבורי. בפועל, ההסכם ממשיך לאפשר למפעלים ליהנות מאחוז תמלוגים אפסי עבור ניצול ים המלח לצרכיהם התעשייתיים".

 

בהמשך הבוקר תעלה לקריאה ראשונה בוועדה הצעת חוק של ח"כ משה (מוץ) מטלון, המציעה להקים מכספי התמלוגים הנוספים קרן לשיקום ופיתוח אזור ים המלח.  במהלך הדיון שינה ח"כ מטלון את הצעת החוק השנייה שלו, למימון הגנות ים המלח, כך שהמפעלים יממנו 100% מעלות הקציר ולא רק 90%. הצעה זו אושרה לקריאה ראשונה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות