הון אנושי: תזמורת בצורת

אירוע השיא של פסטיבל 75 שנים לפילהרמונית היה קונצרט מספר 7 עם המאסטרו זובין מהטה, כנר־העל פנחס צוקרמן, והפסנתרן המהולל דניאל טריפונוב. חגיגיות ופאר מיוחדים עטפו את האנגר 11, שבו התקיים גם המופע הראשון של הפילהרמונית.

דבורה לואיס, האחראית על יחסי ציבור של הפילהרמונית בעולם, התגאתה ואמרה שלמרות הדימוי העגום של ישראל בעולם, התזמורת זוכה להערכה רבה. הסכמתי איתה, ואמרתי שחבל שאת הכסף שמשקיעים בהסברה נותנים לפונקציונרים של איווט ליברמן, שרק גורמים נזק. במקום זה צריך לתת כסף לתזמורת, שבה המדינה כמעט ואינה תומכת. שלא לדבר על עיריית תל אביב, שמתהדרת בתזמורת ולא תורמת לה מאום.

זהר זיסאפל, עדינה ומאיר שמיר וחלי בן-נון

בתחילת הערב פגשתי את מוריס קאהן. שאלתי אם הוא החנה את היאכטה המפורסמת שלו במרינה כדי להגיע לאירוע. "על מה אתה מדבר?", שאל קאהן. "כבר 45 שנה שאני גר בארץ בבית רגיל. הגיע הזמן לנפץ את המיתוס שאני גר ביאכטה. נמאס לי מהסיפור הזה". אחר כך הוא סיפר שאפילו בקיץ הוא לא בילה על היאכטה שלו, אלא בשיטוטים ברוטשילד. "זה היה נפלא. אני מייחל להתעוררות הזאת כבר שנים רבות. הייתי נוכח בכל ההפגנות הגדולות, ואני מקווה שהן יימשכו גם בקיץ הבא".

אחר כך פגשתי את מיכאל שטראוס, שזעם על ההתקפות נגד החברה שלו. "אין לזה צורה", הוא אמר בלהט. "אנשים מפגינים מול הבית של המנכ"ל ואומרים לבת שלו שהיא זונה. זו תת־רמה. איבדו כאן פרופורציות. מי שעומד מאחורי מאבק הקוטג' הם המתחרים שלכם בתקשורת. מי שחושב שמדובר בהתעוררות עממית אותנטית טועה מאוד". איך יכול להיות שמוצרי החלב בארץ יקרים יותר מאשר בשאר העולם, שאלתי. שטראוס אמר, "הבעיה המרכזית היא עם המע"מ. אין בעולם מקום עם מע"מ כזה על מוצרי מזון. המאזנים שלנו פתוחים ואפשר לראות בדיוק כמה אנחנו מרוויחים. ואל תשכח שמדובר בעצם בחברה שהיא חצי בבעלותנו".

גד ואתי פרופר

אחר כך פגשתי את גד פרופר, מבעלי אסם, ששמח לבשר לי על סיום הסכסוך בינם לבין חצי חינם: "סכסוכים כאלה היו מאז ומעולם", הוא אמר בחיוך, ועבר לדון בהמצאה החשובה ביותר מאז המצאת הגלגל: הבייגלה השטוח. "מדובר ביצירת מופת", הוא אמר, וכיסח בכמה הערות אלגנטיות את המתחרים. נניח, אמרתי, אבל למה המחיר בשמיים? פרופר השיב: "אני מוכן ללכת איתך עוד צעד, ולהקטין את החור בבייגלה, אבל את המחיר אני לא מוריד. יש לנו ישיבות רבות בנושא".

רגע לפני שכולם נכנסו לאולם שוחחתי עם מאיר שמיר. שאלתי מתי הוא מתכוון כבר לקנות את תנובה. הוא אמר, "יש מהלכים, אבל אני לא רוצה לומר כלום, כדי לא לעשות כותרות בעיתון". אמרתי שבכל מקרה, אחרי שהוא יקנה את תנובה, אני ממליץ לו להוריד את מחיר החלב בקופסה, שהוא ממש שערורייתי. שמיר אמר, "אתה צודק, צריך להוריד עוד הרבה מחירים של הרבה מוצרים. ואולי זאת כותרת בשבילך".

הקונצרט עצמו, אגב, היה עוצר נשימה. כמי שאינו חובב מוזיקה קלאסית עליי להודות שזה היה אחד הערבים המוזיקליים המהנים ביותר בחיי; בייחוד הקונצ'רטו ברה מז'ור לכינור ולתזמורת של בטהובן, שצוקרמן הפליא לנגן.

את עו"ד דוד אפרתי פגשתי בהפסקה, בעודי ממתין בתור לשירותים, שהזכיר את התור למשרד הפנים במזרח ירושלים. אפרתי אמר: "כל הכבוד לנוחי דנקנר. ראית איך הוא יוצא גבר כשהוא מוכר את כלל כדי לשלם את האג"ח? הוא לא כמו תשובה, שנמצא עכשיו במצב של דיפולט בשוק ההון. לתשובה יש את הכסף לשלם אבל הוא בוחר להתנהל בצורה אחרת, ועל כך הוא ישלם. שוק ההון לא סולח. הוא עובר תהליך של שינוי מאז המחאה החברתית בקיץ. הציבור כבר לא פראייר". שאלתי אותו אם הוא חושב שיוסי מימן ישלם את האג"חים שלו. הוא אמר, "ליוסי מימן יש כסף. לא מדובר פה באילן בן־דב, שאין לו כלום".