מה הקשר בין ימנים לצד ימין?

בלדד שלום, למה בפוליטיקה השמאל מזוהה עם נכונות לוויתורים מופלגים בענייני הארץ והימין מזוהה עם סירוב עיקש לוותר על משהו? מאיפה ההבחנות ל"ימין" ו"שמאל" הגיעו? מהידיים? אליאב

אין קשר לידיים. המנהג הזה, לקחת דבר מורכב כמו דעות של אנשים ולחלק אותו בצורה שרירותית לשני קטבים, עתיק ביותר, אך השמות "ימין" ו"שמאל" בהקשר פוליטי חדשים יחסית, ומקורם באסיפה שילדה את המהפכה הצרפתית.

השנה היא 1789. המצב בצרפת קשה. משבר כלכלי. אנשים רעבים. המלך מכנס ועידה שבה מיוצגים שלושת המעמדות של צרפת: כוהני הדת, האצולה, והמעמד השלישי - כלומר כל השאר. שני המעמדות הראשונים, שנמצאים בשלטון, אינם חפצים בשינוי. יש הרבה דיבורים, ומסקנות, ואולי אפילו לקחים, אבל איכשהו המעמד השלישי עדיין נדפק. ובתגובה קמה אסיפה לאומית של המעמד השלישי.

באסיפה הזו נאמני המלך והדת התגודדו מימין לנשיא ואלו שדאגו לפשוטי העם התגודדו משמאלו. נראה שלא היה פה תכנון מראש. מישהו פשוט בחר צד. הימנים התנגדו לעניין הצדדים, אך לשווא. המונח הגיע לעיתונות, ומשם אליך.

באיזשהו שלב, דרך אגב, המלך פשוט סגר להם את אולם האסיפה. במקום להתקפל וללכת הביתה, חברי האסיפה התיישבו במגרש הטניס המלכותי ונשבעו להמשיך ולקיים אסיפות עד שהמצב ישתנה, ולא דקה אחת קודם. המהפכה שנבעה מהנחישות שלהם היתה מרחץ דמים נורא כל כך שעד היום מלכים מפחדים להרים את הראש, שלא יקצצו אותו.

לימים, הרבה גופים פוליטיים חולקו לימין ולשמאל. באופן כללי, הימין מייצג את המעמד השליט, שמרוצה מהמצב הקיים, ולכן הוא שמרן ומסורתי; והשמאל הוא זה שדואג לפשוטי העם ולמנוצלים, ולכן לעתים קרובות הוא מהפכני. אך זו רק הכללה. אין חוקים אמיתיים.

הימין מייצג את המעמד השליט, שמרוצה מהמצב הקיים, ולכן הוא שמרן ומסורתי | צילום: יריב כץ

אצלנו לדוגמה, היפוך תפקידים. השמאל נתפס לאורך שנים כאליטיסטי, בעוד הימין זוכה באופן מסורתי לתמיכת פשוטי העם. אולי זה כי אצלנו הנושאים החברתיים תמיד נדחקו לשוליים מפני הביטחוניים. לשמאל, שחרת את השוויון על דגלו עוד ב־1789, לא היה זמן לדאוג לעניי עירו בזמן שיש כל כך הרבה עניים בעזה.

רבים מהחוקרים את מדעי המדינה טוענים שהחלוקה לימין ושמאל כבר לא משמעותית כי הנושאים נעשו מורכבים מדי. אני לא קונה את זה. הנושאים תמיד היו מורכבים. במציאות אין ימין ושמאל. יש אנשים, ולאנשים יש דעות. וגם נטייה לפשט דברים ולקטלג אותם לפי סטריאוטיפים וסטיגמות. נכון, זו בסך הכל הדרך שבה המח שלנו עובד, אבל זו גם דרך המלך לעיוות הצדק. אולי דווקא בפוליטיקה מן הראוי שניזהר קצת יותר ונתחיל לבחון את משרתי הציבור לפי מעשיהם, ולא לפי השתייכות דמיונית לאיברי גופו של נשיא האסיפה הלאומית בצרפת.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il