אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זמן התפוח: איך תיראה תעשיית ההייטק הישראלית בשנה הבאה? איור: רחלי שלו

זמן התפוח: איך תיראה תעשיית ההייטק הישראלית בשנה הבאה?

פתיחת מרכז הפיתוח של אפל תהיה האירוע המכונן של 2012, שצפויה להיות גם היא עמוסה באקזיטים. אבל ההייטק הישראלי יתמודד עם כמה אתגרים לא פשוטים, כמו יישום חוק האנג'לים. "כלכליסט" מציג את התחזיות לשנה החדשה

28.12.2011, 17:38 | אסף גלעד ומאיר אורבך

המוח הישראלי: אנחנו נשארים במפה

הכניסה של אפל לישראל, שנחשפה ב"כלכליסט", היא לא פחות מאירוע מכונן בתולדות התעשייה המקומית. מדובר גם בגרנד פינאלה לשנה מוצלחת במיוחד, שבמסגרתה הוקמו כאן מרכזי פיתוח של ענקיות טכנולוגיה עולמיות כמו אקמאי, סיילספורס, ליימלייט, קלרנה ואפילו תאגיד ההימורים סיזרס, שרכש את יצרנית משחק ההימורים בפייסבוק פלייטיקה.

עו"ד יונתן אלטמן, ראש מחלקת ההייטק במשרד עמית פולק מטלון, מונה 165 חברות רב־לאומיות שמפעילות בישראל מרכזי מו"פ. "נוסף על כך,

, כמו ענקית התרופות נוברטיס או תאגיד דופונט".

מטה אפל בקליפורניה. בקרוב אצלנו, צילום: בלומברג מטה אפל בקליפורניה. בקרוב אצלנו | צילום: בלומברג מטה אפל בקליפורניה. בקרוב אצלנו, צילום: בלומברג

עו"ד דן שמגר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין אומר כי "אפל היא שם דבר בתעשייה, ובחירתה להקים מרכז מו"פ בישראל תהפוך במידה רבה למודל לחיקוי גם עבור חברות אחרות. ברור שלא רבות מסוגלות לחקות את אפל, אבל עובדה שגוגל, מיקרוסופט ואינטל כבר התרגלו לפעילות המקומית שלהן".

בשנים האחרונות הועלו חששות מכוחן העולה של הודו וסין, ומהמעבר של מרכזי פיתוח אליהן. לדברי עו"ד שמגר, "אין ספק שהיתרון היחסי של השוק הישראלי הוא במו"פ ולא בהכרח בשיווק ומכירות. אף שרכישה היא פעילות מורכבת ומסוכנת לחברה, בארץ התופעה היא די חיובית. התועלת של מרכזי פיתוח של חברות זרות לשוק המקומי נמדדת לאורך שנים".

עו"ד יונתן אלטמן. "חברות שהפעילו כאן מערכי שיווק ומכירות מעוניינות להשקיע גם בטכנולוגיה" עו"ד יונתן אלטמן. "חברות שהפעילו כאן מערכי שיווק ומכירות מעוניינות להשקיע גם בטכנולוגיה" עו"ד יונתן אלטמן. "חברות שהפעילו כאן מערכי שיווק ומכירות מעוניינות להשקיע גם בטכנולוגיה"

הנחיתה של אפל שוב מוכיחה כי ענף האלקטרוניקה הישראלי נחשב לאטרקטיבי עבור ענקיות טכנולוגיה, לא כל שכן עבור המשקיעים. לפי PwC, ברבעון השלישי של השנה הושקעו בסך הכל 6.5 מיליון דולר בשתי חברות בתחום, לעומת שבע חברות שגייסו 54 מיליון דולר ברבעון הקודם. מדובר בסכום פעוט עבור חברות זוללות מזומנים, אשר זקוקות לעשרות מיליוני דולרים מדי שנה. בקצב הזה, אין ספק כי קצב האקזיטים בתחום המוליכים למחצה, שהביא לישראל את האקזיטים הגדולים ביותר שלו - כרומטיס, גלילאו, DSPC, וגם בעת האחרונה פרוביג'נט ווינטגרה - עשוי להיחלש משמעותית.

משכורות: המתכנתים עוברים למובייל

השכר בתעשיית ההייטק המקומית מכיר רק כיוון אחד - למעלה. מדי שנה נרשמת עלייה של 7%–10% והמקור העיקרי לעליית השכר הוא המחסור הקבוע שיש לעובדים מיומנים בתעשייה הזו. בוגרי האקדמיה והיחידות הצבאיות השונות שיוצאים מדי שנה לשוק אינם מסוגלים למלא את הביקוש בחברות, אבל החשש מהמיתון ומהמשבר העמוק באירופה הביאו חברות רבות לחשיבה נוספת על 2012.

 

אם ב־2011 המחסור בעובדי תוכנה, ובעיקר במפתחי אינטרנט לסוגיהם, היה הגדול ביותר, הרי שב־2012 הצפי הוא להמשך ביקוש לעובדי תוכנה לצד ביקוש גדול לא פחות לעובדים בתעשיית המובייל והענן. הביקוש לעובדי מובייל גרם למתכנתים רבים לעבור לפתח אפליקציות במקום תוכנות ארגוניות. הביקוש לעובדי ענן הוא תוצאה ישירה של הפריחה הגדולה שיש בתחום בישראל: "ישראל הפכה להיות כיום מעצמה של חברות בתחום הענן ואני רואה שם ביקוש מאוד גבוה לעובדים", אומרת פול צוקר מחברת נישה.

צוקר ואורית נאור מחברת ההשמה CPS מסכימות שהביקוש בתחומי המובייל והענן יימשך בשנה הקרובה ואף יגבר ויגרום להמשך עליות השכר בתחום. "המצב באירופה והחששות ממיתון בשנה הבאה הם הגורמים היחידים שיכולים להשפיע על חברות להקטין ביקושים לעובדים. כשאני מדברת עם החברות הגדולות אני רואה שם חששות ראשונים. הן כבר לא ממהרות להצהיר על גיוסים מסיביים של עובדים ב־2012 והן מחכות לראות איך מתפתחת השנה", אומרת צוקר.

כבר כיום ישנה בריחה של חברות רבות לעבר מדינות שבהן אפשר לגייס עובדים בשפע וברמת מחיר נמוכה בהרבה, כמו הודו, מזרח אירופה או סין. למרות הפחד של חברות רבות להעביר פעילות פיתוח מעבר לים, לרבות מהן אין ברירה: היכולת שלהן להתמודד עם עלויות השכר והביקוש המקומי לעובדים מכריחה אותן לצאת החוצה ולמעשה להוציא את מרבית החברה מישראל. "כיום אני רואה את עיקר הבריחה בתחומים שבהם כבר אין לנו יתרון, כמו QA", אומרת צוקר.

מקור: CPS מקור: CPS מקור: CPS

גורם נוסף שעשוי לדחוף את השכר מעלה הוא כניסתה הקרובה של אפל לישראל. זו עשויה להיות יריית פתיחה למאבק דמוי עמק הסיליקון בישראל: חברות ההייטק האמריקאיות רודפות אחרי כל כישרון וכל האמצעים כשרים לכך - רכישת חברות לצורך גיוס העובדים, משכורות עתק, תנאי עבודה מפתים ומה לא. לפייסבוק אין עדיין פעילות משמעותית בישראל וזה עשוי להשתנות לאחר ההנפקה הצפויה שלה ואולי גם טוויטר תגיע אלינו, אחרי שרק לאחרונה רכשה את החברה של הישראלי אורי אלון. ייתכן מאוד שזירת המאבק על העובדים תגיע גם אלינו.

 

אקזיטים: התעשייה תעלה על גל טוב

משבר כלכלי או לא, השנה היוצאת היתה אחת השנים הטובות ביותר בהייטק הישראלי אי פעם, אם סופרים את כמות הכסף שהוחזרה למשקיעים בו. מכירת הסטארט־אפ קוטנדו בשבוע שעבר תמורת 268 מיליון דולר, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", העלתה את הסכום שבו נמכרו כלל הסטארט־אפים הישראליים ב-2011 אל מעבר לרף ה־5 מיליארד דולר. נכון להיום נמכרו 58 חברות הייטק בהיקף כולל של 5.12 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר IVC.

רובי סולימן. "שנת 2012 תתאפיין בהיקפים גדולים של אקזיטים", צילום: עמית שעל רובי סולימן. "שנת 2012 תתאפיין בהיקפים גדולים של אקזיטים" | צילום: עמית שעל רובי סולימן. "שנת 2012 תתאפיין בהיקפים גדולים של אקזיטים", צילום: עמית שעל

 

בכך הופכת שנת 2011 לשנת ה"בציר" הטובה ביותר להייטק הישראלי אחרי שנת 2006. לשם השוואה, בשנת 2006, שבה נמכרו חברות הייטק ישראליות בעסקאות ענק, כגון מכירת מרקורי ל־HP ב־4.5 מיליארד דולר, הסתכם בציר האקזיטים ב־10.1 מיליארד דולר. אך 2006 היתה ייחודית ולא השתוותה לשנים שבאו לפניה או אחריה.

מי שציין בתחילת 2011 כי השנה תהיה משופעת באקזיטים הוא רובי סולימן, שותף בפירמת PwC ישראל, שמביע אופטימיות דומה גם לגבי השנה הבאה. "שנת 2012 תתאפיין בהיקפים גדולים של אקזיטים", הוא אומר ל"כלכליסט". "אנחנו רואים את הגל הזה ממשיך כשאנו פותחים את העיתון בכל בוקר, והוא ימשיך איתנו אל תוך השנה הבאה. עם זאת, אני מתקשה לראות כיצד אנחנו עוברים את הנתון המדהים של שנת 2011".

למרות חגיגת המיזוגים והרכישות, תחום ההנפקות ראה קצת פחות הצלחה השנה, כאשר המצב הכלכלי בארה"ב, האווירה הכללית בשוק ההון והורדת דירוג האשראי במדינה הורידו את תיאבון המשקיעים להנפקות. רק חברה ישראלית אחת ראתה אור בנאסד"ק, אימפרבה של שלמה קרמר, שהנפיקה בהצלחה רבה והכפילה מאז את שווייה.

סולימן אופטימי לגבי 2012: "כיום כבר מתארגנות להנפקה שלוש עד חמש חברות. 2011 היתה שחונה בהיבט הזה, אבל בשנה הקרובה נראה את החברות בשלות יותר להנפקה בנאסד"ק. יש כיום מסה קריטית של חברות מצליחות בשוק הבינ"ל עם מכירות של יותר מ־50 מיליון דולר בשנה. עכשיו הן מוכנות להיות ציבוריות, והנפקה תאפשר להן לגדול ולבצע רכישות". סולימן אופטימי לגבי שוק ההנפקות בארה"ב: "הפרסומים על הרווחיות של פייסבוק והנפקתה הצפויה, העלייה בהתחלות הבנייה בארה"ב - כל אלה אינדיקטורים חיוביים. השוק עובד בגלים, וכנראה הגיע הזמן לגל טוב".

מקור: IVC. הנתונים מתייחסים לסטארט-אפים ישראלים מקור: IVC. הנתונים מתייחסים לסטארט-אפים ישראלים מקור: IVC. הנתונים מתייחסים לסטארט-אפים ישראלים

 

השקעות בסיד: חושבים בקטן

כשנגמר הכסף בחשבון, נדמה שכל הכנסה, ולו הקטנה ביותר, היא סיבה לחגיגה. זו הסיבה שגם בשנה היוצאת, כל קרן קטנה שגייסה מיליוני דולרים בודדים קיבלה סיקור תקשורתי שפעם היה נחלתן של קרנות ענק בנות מאות מיליוני דולרים. המודל של קרנות קטנות, המשקיעות סכומים שבעבר נחשבו נמוכים, תפס תאוצה ב־2011 ויהפוך למודל השקעה מרכזי ב־2012, בעיקר בשל סגירת הברז של גופי ההשקעה הגדולים. בשנה החולפת כבר דיברו על כמה השקעות כאלה, שהסכום של כולן יכול היה לספק קרן בינונית אחת.  

כך למשל קרן אינימטי, שקרובה להשלמת גיוס של 40 מיליון דולר לחברות בתחום המדיה הדיגיטלית; קרן גלילות, שגייסה 20 מיליון דולר לחברות בתחום לוחמת הסייבר; קרן סייהוק, שגייסה 10 מיליון דולר לחברות בתחום הפרסום הדיגיטלי; קרן לול שמגייסת 10 מיליון דולר; ואפילו המשקיע הצבעוני ג'ף פולבר שמגייס קרן קטנה במיוחד, שגודלה לא צפוי לעלות על 3 מיליון דולר. אם נזכור שברבעון השלישי של השנה מספר החברות הצעירות שגייסו הון מקרנות הון סיכון עמד על שלוש בלבד (בהשוואה ל־10 חברות ברבעון שלפניו, לפי סקר המאני טרי של PwC ישראל), צריך להודות על כל שקל שמגיע.

מקור: PWC ישראל. צילום: עמית שעל מקור: PWC ישראל. צילום: עמית שעל מקור: PWC ישראל. צילום: עמית שעל

מודל ההשקעה החדש דווקא מעורר אופטימיות אצל גורמים בתעשייה. "המודל של קרנות ההון סיכון בנות 250 מיליון דולר עם דמי ניהול של 2.5% עבר מהעולם", אומר עו"ד יונתן אלטמן, שותף מנהל וראש מחלקת ההייטק, המיזוגים והרכישות במשרד עמית פולק מטלון. "בשביל להשקיע בחברות 'סיד' בשלב הצעיר של קיומן, לא צריך יותר מדי כסף. גם השווי הנמוך, לעתים אפילו בעשרות אחוזים, של חברות סטארט־אפ ישראליות ביחס לחברות בעמק הסיליקון, הופך את השוק לאטרקטיבי וזול יחסית".

אלטמן לא מתרגש מנבואות הזעם על עתיד ההייטק הישראלי: "המשקיעים הזרים כבר כאן, עם אנג'לים מעולם ההייטק והתעשייה, קרנות הון סיכון זרות וקרנות פרייבט אקוויטי שיודעות לקחת חברה בוגרת ולהצמיח אותה הלאה", הוא אומר. "השילוב של הערך הנמוך של החברות בארץ, יחד עם יזמים ומשקיעים מפוכחים ומכווני מטרה, הופך את העת הזו למצוינת להשקעה בסטארט־אפים בשלב המוקדם ביותר".

 

חוק האנג'לים: ההשקעות של המלאכים מתעכבות
עו"ד אילת טורם. "הטבת מס משמעותית", צילום: אייל פרידמן עו"ד אילת טורם. "הטבת מס משמעותית" | צילום: אייל פרידמן עו"ד אילת טורם. "הטבת מס משמעותית", צילום: אייל פרידמן

למרות העובדה שחוק האנג'לים חוקק בשנת 2010 ונכנס לתוקף השנה, סביר להניח שלפחות עד המחצית השנייה של 2012 הוא יישאר ללא שימוש. מטרתו של החוק, שיזמה קהילת ההייטק, היתה להעשיר את פורטפוליו המשקיעים בטכנולוגיה גם באזרחים משלמי מסים מן השורה. אף שתוקפו רק עד 2015, הליכים בירוקרטיים שונים מנעו את מימושו בשנה האחרונה, והחוק שיכול להפיח רוח חיים בתחום ההשקעות בסטארט־אפים צעירים טרם זכה אפילו למימוש אחד.

 

כדי לסייע לחברות צעירות בשלב גיוס הכספים הראשוני, יזם משרד האוצר את חוק האנג'לים המגדיר כי כל אזרח ישראלי יוכל להשקיע בחברה צעירה שעונה להגדרות המדען הראשי כחברת מחקר ופיתוח, ובתמורה לקבל על השקעתו מעמד של הוצאה מוכרת במס הכנסה. החוק מקנה למשקיע כמה הטבות מס משמעותיות, ובהן הקלה האומרת שההשקעה מוכרת בניכוי מס מכל הכנסה שהיא, כמו קבלת דיבידנדים או משכורת.

אלא שכדי לממש את כל ההטבות, על המשקיע לעמוד בדרישות שבשוק מוגדרות ככמעט בלתי אפשריות: החברה נדרשת לעמוד במשך שלוש שנים בדרישות שונות, כמו התביעה כי 75% מהוצאותיה יוקדשו למו"פ. בנוסף, עליה להחזיק בקניין הרוחני שמפותח בארץ, וכן אסור שהכנסותיה יהיו מעבר ל־50% מהוצאות המו"פ בשנת ההשקעה ובשנה שלאחריה.

"במשך 2011 לא היה אפשר לממש את ההטבה בחוק, כיוון שרשות המסים טרם פרסמה חוזר הנחיות עד לפני כחודש, למעשה", אומרת עו"ד אילת טורם ממשרד עמית פולק מטלון, שמשמשת כחברה בוועדת האנג'לים של איגוד תעשיות ההייטק. "מי שמעוניין יכול כבר היום לבקש את הטבת המס, אלא שאיש לא באמת מבין את הפרוצדורה עד תומה ואת זה אנחנו מנסים לבחון בימים אלה".

האכזבה הגדולה של המשקיעים באה מהעובדה שתנאי החוק מגבילים מדי ופונים לקומץ חברות. "מרבית החברות שקמות כיום מתקשות לשמור את עיקר ההוצאות שלהן על מו"פ", אומרת טורם. "בחברות אינטרנט, למשל, מערך השיווק והמכירות צומח לעתים בקצב גבוה יותר בתוך זמן קצר, על חשבון מערך המו"פ. לבסוף יוצא שהחוק אינו תקף עבור סוג זה של חברות, אלא בעיקר עבור חברות שצומחות בקצב אטי יותר כגון חברות ביוטק או קלינטקץ. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בהטבת מס משמעותית מאוד, ולכן העניין בחוק עשוי לגבור כבר בשנה הקרובה".

אפל תגיע, אבל לא רק. מצפים ל-2012 בהייטק הישראלי, איור: רחלי שלו אפל תגיע, אבל לא רק. מצפים ל-2012 בהייטק הישראלי | איור: רחלי שלו אפל תגיע, אבל לא רק. מצפים ל-2012 בהייטק הישראלי, איור: רחלי שלו

 

מדעי החיים: הכסף סוף סוף יגיע

לראשונה זה שנים תמצא עצמה תעשיית מדעי החיים הישראלית במצב חדש ולא מוכר - אך מבטיח מאוד. 2011 נחתמה באקזיט קטן ולא משמעותי של FineTech, המייצרת חומרי גלם לתעשייה הרפואית, בכ־27 מיליון דולר. במהלך השנה קדם לו רק האקזיט של קדנט ב־190 מיליון דולר, אך מעבר לכך - שממה.

 

אולם התקווה לשנה הבאה נובעת ממהלכים שבוצעו מאחורי הקלעים וב־2012 יחלו לשאת פרי, כמו הגיוס של קרן ההון סיכון הממשלתית האמריקאית אורבימד, שגייסה 250 מיליון דולר. הסכום, האגדי במונחי תעשיית מדעי החיים, כולל 150 מיליון דולר שיופנו לתעשיית התרופות ואולי יסמנו את הדרך לעוד חברת תרופות גדולה בישראל.

 

בנוסף, כלל ממשיכה במאמציה לסגור קרן גדולה נוספת, ולאור הצלחות הקרן בעבר יש לצפות לעוד השקעות מוצלחות ממנה בעתיד. קרן ההון סיכון פונטיפקס, שאחד ממייסדיה הוא אלי הורביץ שנפטר לאחרונה, השלימה אף היא גיוס של 95 מיליון דולר והיד עוד נטויה. קרן פיטנגו אמורה להשלים ב־2012 גיוס של קרן גדולה אשר נתחים נכבדים ממנה מיועדים לתעשייה זו, וקרן ההון סיכון ויטהלייף מקווה אף היא להתחיל ואולי לסיים גיוס של קרן גדולה להשקעות במכשור רפואי במהלך 2012.

בשנה הקרובה סוף סוף יגיע הכסף לתעשייה, כך שחברות ראויות יוכלו למצוא מימון ואפילו השקעות של עשרות מיליוני דולרים, להתקדם, ואף לקבל אישורים לשלבי ניסוי מתקדמים בתעשייה. אך זוהי גם נקודת מבחן לתחום מדעי החיים: בנקודה זו יהיה על התעשייה להוכיח האם המחסור בכסף היה הבעיה האמיתית של התחום, או שפשוט חסרות בו חברות חדשניות מספיק שבשלות לעשות את קפיצת הדרך, לעבור את שלב הניסויים ולהפוך לחברות אמיתיות.

 

 

בתמונה: ראובן קרופניק, מנכ"ל חברת כלל ביוטכנולוגיה בתמונה: ראובן קרופניק, מנכ"ל חברת כלל ביוטכנולוגיה בתמונה: ראובן קרופניק, מנכ"ל חברת כלל ביוטכנולוגיה

 

המדען הראשי: שנה גורלית ל"שר ההייטק"

 

השנה הבאה תהיה שנת המבחן הגדולה של המדען הראשי, המכהן למעשה כשר ההייטק של מדינת ישראל. למרות ואולי בזכות מעמדו הרם, המדען הראשי בישראל מעולם לא היה נתון תחת ויכוח על מהות קיומו כמו שהיה בשנת 2011 - כנראה בשל מינויו לתפקיד של אבי חסון.

 

חסון, בעל הניסיון הרב בתעשיית ההון סיכון, החליף בתחילת השנה את אלי אופר, שהחזיק בתפקיד במשך שבע שנים תמימות - תקופה ארוכה יותר מכל אחד מקודמיו. היתרון שהביא עמו הסתיר מאחוריו חסרונות בדמות חוסר ברקע אקדמי והיכרות רופפת עם התעשייה המסורתית, שגרמו להרמת גבות אצל גורמים רבים בתעשייה.

 

לאחר כשנה בתפקיד נראה כי הצדק היה עם כולם. מלעיזיו של אבי חסון יכולים להגיד שכמו כל קודמיו, גם הוא נאלץ לבקש תוספות תקציב, שנכון לרגע סגירת הגיליון עדיין לא אושרו. המצדדים בו טוענים שחייבים לזכור שתקציב המדען הראשי נסגר מראש בתקציב הדו־שנתי, אבל חסון ביצע כמה מהלכים שאכן מראים על רצונו בשינוי. תוכנית החממות, שעברה מתיחת פנים משמעותית מאז מינויו, ומכרז חדש שלה יוצא עכשיו לדרך, היא רק דוגמה ראשונה לצעדים אלו.

2012 ואולי אף השנה שאחריה יהיו שנות המבחן הגדולות של אבי חסון. ב־2012 עדיין יהיה המדען הראשי נתון תחת סד התקציב הדו־שנתי, ולכן יהיה חובה עליו להתחיל בהערכות מקיפות לקראת 2013; אז יוכל להילחם לא רק על בניית תקציב חדש, אלא על שינוי אופן עבודת המדען הראשי מן היסוד. רבים בתעשייה מאמינים ששינוי כזה, אם ייעשה בעצה אחת עם כל הגורמים בשוק, יכול להביא למפנה חשוב בתפקיד המדען. החשש של כולם הוא שהתוצאה של השינוי תהיה בעיקר קיצוץ התקציב ולא יותר מזה. 2012 תהיה השנה שבה יהיה עליו להתחיל להוכיח את עצמו.

 

המדען הראשי אבי חסון. שנת המבחן הגדולה, צילום: עמית שעל המדען הראשי אבי חסון. שנת המבחן הגדולה | צילום: עמית שעל המדען הראשי אבי חסון. שנת המבחן הגדולה, צילום: עמית שעל

 

תוכנית האוצר: מאבדים את היתרון היחסי

בשנה הבאה עלולה לגווע סופית תוכנית "יתרון יחסי", שנולדה כיוזמה יפה של משרד האוצר, לחבר בין המוסדיים לקרנות ההון סיכון הישראליות. לאורך שנים התלוננו בכירי תעשיית ההון סיכון המקומית על חוסר המעורבות של המשקיעים המוסדיים הגדולים בהשקעות בקרנות שלהן. המוסדיים, מצדם, לא ראו ברכה גדולה במעט ההשקעות שכן ביצעו, ולכן רבים מהם נמנעו מהשקעות המשך.

 

תוכנית "יתרון יחסי" מ־2010, שהגה מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, היתה אמורה להוות גלגל הצלה לתעשייה שספגה פגיעה קשה במשבר של 2008. באותה שנה קשה צמצמו מוסדיים באמריקה ובאירופה באופן משמעותי את השקעותיהם בהון סיכון בכלל ובהון סיכון ישראלי בפרט. משקיעים רבים שישראל עמדה בראש סדרי העדיפויות שלהם העדיפו למקד השקעות בקרנות אשר נמצאות בסביבה המוכרת להם ובכך, למעשה, גזרו גזר דין מוות על קרנות רבות.

התוכנית של משרד האוצר הבטיחה רשת ביטחון ל־25% מהשקעות המוסדיים הישראלים, ובכך ניסתה להפיח רוח חיים בחברות שנפגעו. אבל למרות התחייבויות של 450 מיליון שקל של מוסדיים ישראלים להשקעה בתעשייה זו, בפועל מומש רק סכום זעום של כמה עשרות מיליוני שקלים להשקעה בקרנות.

תעשיית ההון סיכון המקומית מתגלה כאן במערומיה. אמנם ממשלת ישראל התחייבה ל־25% מהכסף, אך נראה שאת שאר הכסף רבות מהן פשוט לא מצליחות להשיג. קרנות מפוארות שהיו בעבר בלב התעשייה פירקו עצמן והחלו לצאת לדרך חדשה - אוורגרין, תמיר פישמן ועוד, ואחרות עדיין תקועות באמצע הדרך.

עו"ד דן שמגר. "הקרנות בארץ לא סומכות על המוסדיים הישראליים" עו"ד דן שמגר. "הקרנות בארץ לא סומכות על המוסדיים הישראליים" עו"ד דן שמגר. "הקרנות בארץ לא סומכות על המוסדיים הישראליים"

לדברי עו"ד דן שמגר, שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין, גם ב־2012 המצב לא ישתפר: הקרנות בישראל עדיין לא מאמינות שהן יכולות לסמוך על המשקיעים המוסדיים הישראלים, ולכן הן מתכוונות לפנות אליהם רק לפני סיום הגיוס ולא כבסיס.

בינתיים, עדיין לא נראה כי בשנה הבאה שני הצדדים, הקרנות והמשקיעים המוסדיים, יחליטו לשכוח את ההיסטוריה ולמצוא לעצמם את הדרך שבה הבסיס לקרנות הישראליות החדשות יהיה משקיעים מוסדיים ישראלים. אם זה יהיה המצב, 2012 תהפוך לשנה שבה התוכנית גוועה, עם סיכוי גדול מאוד שכלל לא תגיע אל שולחן התקציב לקראת 2013 - כי למה למוסדיים להתחייב לסכומי השקעה אם כלל אין קופצים?

קלינטק: תקווה ירוקה קטנה

אף על פי שהתחום מתקשה להתרומם, ישנו פתח של תקווה ששנת 2012 תהיה דווקא שנה טובה לתעשיית הקלינטק הישראלית.

השנתיים האחרונות היו קשות במיוחד לתחום האנרגיה החליפית, תחליפי הדלקים, המים והמיחזור. אם בעבר היה טרנדי להיות ירוק, נדמה שבשנים האחרונות הפסיקו קרנות ההון סיכון את ההשקעות שלהן בתחום, כשהדוגמה הבולטת לכך היא קרן פיטנגו שבעבר השקיעה במספר לא מבוטל של חברות כגון אלה, וחדלה. קרן ההון סיכון Terra מנסה כבר שנתיים לגייס 100 מיליון דולר להשקעות קלינטק בישראל, ללא הצלחה.

לפי נתוני המאני טרי של פירמת רואי החשבון PwC, סך ההשקעות בענף הקלינטק בישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 עמד על 5% מכלל השקעות הטכנולוגיה. במונחים של כסף הנתון עומד על 47 מיליון דולר, סכום פעוט ביחס לסך ההשקעות בטכנולוגיה שעמד על 904 מיליון דולר. בעולם המצב טוב יותר, אך אינו מזהיר: בארה"ב, למשל, סך ההשקעות בקלינטק מכלל עוגת ההשקעות עומד על 15%, או על 3 מיליארד דולר.

"שנת 2011 לא הביאה את פריצת הדרך המקווה בהשקעות במגזר הקלינטק", אומר איתן גלזר, שותף הקלינטק של PwC ישראל. "אמנם היתה עלייה בסך ההשקעות לעומת 2010, אבל מכיוון שהיא נובעת בעיקר מהשקעה אחת גדולה בסך 37 מיליון דולר בסולאראדג', העוסקת באנרגיה סולארית, אין היא מסמלת עליית מדרגה. גם אחוז ההשקעה בקלינטק, שעומד על פחות מ־10% מסך המגזרים, הנו נמוך משמעותית מיעד סביר לטווח ארוך - רק אחוז שיעמוד על בין 10% ל־15% יבטיח שתצמח תעשייה מקומית אמיתית".

מקור: PwC ישראל מקור: PwC ישראל מקור: PwC ישראל

לדברי גלזר, צמיחה של תעשייה כזו חשובה מאין כמוה, מאחר שבלעדיה עדיין אין למשקיעים ביטחון להשקיע בענף הקלינטק הישראלי. "גם המשברים הפיננסיים ושינוי סדר העדיפויות בממשלות בעולם, שדחק מעט את ההשקעה באנרגיות מתחדשות מסדר היום, לא הוסיפו אופטימיות לענף".

למרות זאת, גלזר מציין כמה גורמים שעשויים לשנות לטובה את התמונה בשנת 2012, ובהן השקת תוכנית תחליפי הדלקים הממשלתית, שתזרים לשוק 80 מיליון שקל בשנה הקרובה ועוד 40 מיליון שקל נוספים מדי שנה, למשך שמונה שנים נוספות. גלזר מציין גם את הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה בעולם, עם הצורך בהפחתת הזיהום וגיוון מקורות האנרגיה, בפתרונות לחיסכון אנרגטי ובפתרונות לאחסון אנרגיה. "אלה תחומים שבניגוד לעבר, גופי השקעה בעולם פתוחים יותר להשקעה בהם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
ל-5 ברגע שתהיה יזם תקים מצידי מיקרוסופט משלך
כל עוד אתה לא יזם (מצליח), אין לך הזכות לבקר את אלה שעבדו קשה, הקיזו דם ובקושי היו בבית, על שהם קוטפים את פירות עמלם. נמאס כבר מכל זבי החוטם שמטיפים לנוקיה ישראלית כשהם בעצמם לא העיזו להקים אפילו דוכן פלאפל שכונתי.
עמנואל , ירושלים  |  04.01.12
18.
לחברות השמה יש אינטרס להעלות את שכר העובדים כי הן מקבלות עמלה לפי שכר
אז בכל כתבה שמראינים אנשי השמה הם טוענים שהשכר עולה. השכר לא עולה כבר כמה שנים! אפילו יורד. קודם כל, בלי להתפטר ולחפש מקום חדש אין העלאות בכלל. (ואני מדברת מהתרשמות מהשכר שלי של חברים שלי, ושל הקולגות שלי) וגם אם עוברים עבודה, השכר המוצע נמוך מפעם, ועל כל משרה עושים איזה 5 ראיונות (ראש צוות, משאבי אנוש, תרגיל, ראש קבוצה, סמנכ"ל, מיני פרוייקט הביתה ...) על משרות אם, בשום שכר, אין על מה לדבר. זה שלכל מראיין פוץ יש אישה בבית שמגדלת את הילדים, זה לא גורם להם לחשוב שגם את בתור אישה צריכה להוציא את הילדים מהגן (כי ברור שהבעל שלך לא יעשה את זה, כי לו בכלל אין סיכוי למצוא עבודה, עם דרישה כל כך משונה, כמו לקחת חלק בגידול הילדים שלו). אז שלא יעבדו עליכם...
גל  |  01.01.12
17.
ל-10
קודם כל יוספוס הצדיק את אלה שמוכרים ולוקחים את הכסף עכשיו (וגם אני מצדיק אותם). רוב חברות הסטרטאפ מוקמות בשביל להתעשר. יש כמה שמוקמות ע"י אנשים שכבר התעשרו, ואז המטרה היא לרוב עניין (אקשן..) נקודה שנייה: לא צריך 5 מיליון דולר בשביל לחיות חיים נוחים. מספיק 2 מיליון דולר, שיניבו לך (בהנחה של תשואה נטו 4%) 80,000 דולר לשנה, או בעברית: 300,000 ש"ח נטו לשנה = 25,000 ש"ח נטו לחודש, לכל החיים מספיק לחיים מצוינים. ולי באופן אישי מספיק גם מיליון דולר אחד..
29.12.11
16.
אני מתחייב
אני מתחייב שכל חברה שאקים אשתדל להשאיר בארץ וליצור ממנה חברת ענק* * מותנה באקזיט מוצלח של המיזם הראשון שלי, שיכניס לי לפחות 10 מליון דולר - נטו! מחזק את דבריו של 5. אנשים שמרווחים כ-20 אלף נקי בקושי סוגרים את החודש. מה הפלא שברגע שיש צ'אנס לעצמאות כלכלית אותו אדם לוקח אותו? הכל מתחבר לריכוזיות וחוסר שיויון. אם לא ישדדו אותי בסופר, יהיה אפשר להסתדר בלי רכב ואני לא אעשה 50 יום מילואים בשנה אולי לא יהיה כזה דחוף למכור אני מציע לכם להסתכל על כמה יזמים "סדרתיים". עשו אקזיט אחד, הסתדרו ועכשיו מנסים\מצליחים להקים חברות ענק (דב מורן, החברה של ICQ של צ'ק פוינט והרשימה עוד ארוכה).
יזמקו  |  29.12.11
15.
מספר 4, אתה צודק, גמני חשבתי שאני אלמד וישר איקלט באיזו חברת היי טק
אז חשבתי - בינתיים 5 פאקינג שנים עברו מזל שלפלאפל יש ביקוש יציב לאורך השנים משכורת מינימום אבל עבודה יציבה ובטוחה נכתב ע"י מהנדס תוכנה ממוצע 84 אוניברסיטת בר אילן שסיים לפני חמש שנים ועובד בפלאפל 4 טעמים בתל אביב
מהנדס בר אילן בפלאפל  |  29.12.11
לכל התגובות