השבוע: חורף שחור

האביב הערבי שלח את שליט תוניסיה לגלות, את שליט מצרים לכלוב, את שליט לוב לעולם הבא ושליט סוריה, בשאר אל אסד, עדיין יושב על כיסאו, טובח בבני עמו ומאיים על יציבות הגבול הצפוני של ישראל. לאור שתיקתו של העולם אל מול הטבח של אלפי סורים אולי כדאי לישראל להגדיל את תקציב הביטחון.

אך באופן פרדוקסלי אותו אביב עמים שהפך אלים ומאיים על ביטחוננו, היה אחד ממעוררי סדר היום האזרחי החדש - זה שהרים ראש בקיץ 2011 והחרים את הקוטג', עבר להתגורר באוהלים בשדרות רוטשילד, וצעד בכיכרות במאות אלפיו. נדמה היה שהרוחות שנשבו מהשכנים עודדו את אלה המכונים מעמד בינוני, המשרתים במילואים, המשלמים מסים, הנושאים בנטל הכלכלי - בשתיקה בדרך כלל - להביע תרעומת אקטיבית.

השנה הזאת התאפיינה במודעות אזרחית או במיאוס ציבורי, תלוי איך התעוררתם בבוקר. ולא רק מזון וקורת גג, אלא גם נושאים שאינם חלק מסל מוצרי יסוד, כמו הדרת נשים, טיפסו לראש סדר העדיפויות של השיח הציבורי. התחושה הכללית, לא רק אצלנו, היא שהאזרחים עוד לא אמרו את המילה האחרונה. אפילו ברוסיה התקיימו הפגנות שטרם נראו כנגד פוטין. והמסר המסתמן: רודנות Out דמוקרטיה In, נדמה שרק ליברמן עדיין לא הבין.

על כל חסרונותיה, מדינת ישראל היא בסך הכל דמוקרטיה יציבה עם פרלמנט ביקורתי וראש ממשלה שעל פי פרסומים זרים בורך ב־180 איי־קיו. לשם השוואה איינשטיין ניחן ב־160 איי־קיו, פרט שולי שמכרסם במהימנות הפרסומים, אבל עשוי להוסיף שורה לפרודיה של ח"כ איתן כבל. משהו בנוסח: "אתה ראש ממשלתנו החכם מכולם אפילו את אלברט איינשטיין השארת קטן".

הפגנת החילונים בבית שמש. מחאה כנגד קיצוניים שמשליטים טרור על עיר שלמה | צילום: יריב כץ

אילו זה לא היה מסוכן הייתי מציעה לחגוג את מסיבת סיום השנה האזרחית בבית שמש. לא כדי לעצבן את להקת הפיג'מות, המכונים גם סיקריקים, שמשליטים טרור על עיר שלמה. מי שאחראי על העיר הזו ונתן את ידו להפיכתה לעיר תאומה של טהראן, ולו רק בשתיקתו אל מול הטרור החרדי - הוא ראש העיר, משה אבוטבול, איש ש"ס, לידיעת השר הממונה, אלי ישי. את המסיבה יש לערוך לכבוד נעמה הקטנה. ציבור גדול בישראל היה שמח להרעיף חיבה על הילדה החמודה, שצלקות של רוטווילרים אנושיים צרבו את נפשה הרכה.

עם כל התיעוב כנגד החרדים הקיצוניים, נזכרתי באדם שאיני מכירה, חרדי אחר. לפני שנים אחדות הייתי מאושפזת בבית חולים בחדר עם ארבע נשים, וגבר חרדי לבוש חליפה שחורה ובעל זקן עבות לא עזב לרגע את מיטת אשתו. בלילה הוא היה הגבר היחיד ששכב על מזרן לצדה, ולצד ארבע נשים זרות. שנה טובה.