ניתוח "כלכליסט": ההסכם בין האוצר לכיל - הקרב על הכסף עובר לוועדת התכנון

ההסכם שהושג אתמול לפנות בוקר בין משרד האוצר לבין כיל, בעלת השליטה במפעלי ים המלח, לגבי מימון פרויקט קציר המלח והעלאת התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה, מסמן ניצחון לשני הצדדים.

מבחינת אנשי האוצר, ההסכם שלפי הודעת בורסה של כי"ל אושר אמש על ידי הנהלת החברה, הוא למעשה הישג שעליו הם רק היו יכולים לחלום בתחילת המו"מ, עת דובר על השתתפות של 50%–60% בלבד מצד החברה במימון הפרויקט. יתרה מזאת, בהסכמת המפעלים הוסרה התחייבות המדינה הנובעת ממכתב השרים משנת 1995, התחייבות שנחשפה ב"כלכליסט" בספטמבר אשתקד. התחייבות זו הגבילה את העלאת התמלוגים עד 2010 לפחות, תמורת הוויתור על הזכות לחייב את המפעלים לסלול כביש על חשבונם.

כמו כן, האוצר סירב לדרישת החברה להאריך באופן אוטומטי את תוקף הזיכיון להפקת המינרלים מים המלח, שאמור לפוג ב־2030, ולכרוך את הקמת תשתיות קציר המלח בהקמת בריכת אידוי מלח נוספת.

מפעלי ים המלח הבטיחו מצדם יציבות ושקט תעשייתי בזירת הדרישות הכספיות מהמדינה, למעט נושא החזר התמלוגים שנידון עדיין בבוררות. כמו כן, נמנעו מפעלי ים המלח מהקמת ועדת ששינסקי 2, שעלולה היתה להביא למיסוי כבד על רווחי היתר של המפעלים.

עם זאת, ישנן לפחות ארבע סוגיות שנותרו לא פתורות, וסביר להניח שבחודשים הקרובים יימשכו המגעים בעניינן:

1. הזירה התיירותית: הממשלה לא תקים קרן ייעודית

משרד האוצר הבהיר אתמול כי לא תוקם קרן ייעודית לפיתוח אזור התיירות בים המלח, כפי שדורש שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. לשיטתו של מיסז'ניקוב, על המדינה להקים קרן שכזו שתקבל את תשלומי התמלוגים מהמפעלים, ותשתמש בהם לשיקום ופיתוח האזור. לדבריו, ההיגיון בהצעה נובע מיחסי הגומלין הייחודיים בין המלונות לבין מפעלי ים המלח. המלונות, שישה במספר, שוכנים על גדת בריכות האידוי של המפעלים בחלקו הדרומי של הים. שקיעת המלח בקרקעית הבריכות מעלה את מפלס המים ב־20 ס"מ מדי שנה ומעמידה את המלונות בסכנת הצפה. זו נמנעת כיום על ידי סוללות עפר זמניות שמוגבהות מעת לעת.

ב־2006 עתרה התאחדות המלונות לבג"ץ בטענה שהמדינה לא פועלת בעניין ההצפה העתידית, שאמורה להתרחש ב־2017. בחודש מאי, בתום תהליכים ארוכים, החליטו שרי התיירות והגנת הסביבה - ואחריהם ראש הממשלה - לבחור בקציר המלח מקרקעית בריכות האידוי כחלופה הנכונה למניעת ההצפה. החלטה זו היוותה את יריית הפתיחה לקרב על חלוקת מימון הפרויקט בין המדינה למפעלים.

בהסכם שנחתם אתמול הסביר האוצר את התנגדותו להקמת הקרן הייעודית, והודיע כי היא אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המיסוי של ישראל, שאינה מייעדת מסים למטרה מסוימת. במסיבת העיתונאים שערך אתמול תקף מיסז'ניקוב את התנהלות האוצר, ואמר כי "שר האוצר הכשיל פעם נוספת את הניסיון לייצר מקומות תעסוקה חדשים ולהביא יזמים".

השורה התחתונה: זהו בעיקר מאבק כוחות בין שרי הממשלה, שלא תהיה לו השפעה אמיתית על המפעלים.

2. הזירה התכנונית: הממשלה לא תתערב

במסיבת העיתונאים אתמול הבהירו שר האוצר יובל שטייניץ והחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, כי אף שביקשו מהוועדה לתשתיות לאומיות לזרז ככל הניתן את האישורים הכרוכים בהליך הקציר - אין בכוונתם להתערב בהליכי התכנון. למעשה, לממשלה גם אין כל סמכות להתערב, וזאת משום שתהליכי התכנון בישראל הם בלתי תלויים.

הליכי התכנון בפרויקט קציר המלח אמורים להימשך כשנתיים. במפעלים חוששים כי ללא התערבות הממשלה, הליכים אלה יתעכבו בוועדה בשל לחץ מצד המשרד להגנת הסביבה ומצד גופים ירוקים. אלה ידרשו להקים את התשתיות הנחוצות לפרויקט בתוואי ידידותי לסביבה, דבר שגם עלול לייקר את העלויות. על פי הערכת המפעלים, גם אם הליך התכנון לא יתעכב, הפרויקט כולו יבוצע בלוח זמנים לחוץ ואמור להסתיים ממש לפני שהמלונות יוצפו ב־2017. כך, עיכובים בוועדות התכנון עלולים להפוך לקריטיים.

המפעלים מעוניינים לכלול בהליך התכנוני את תשתיות הקציר יחד עם תשתיות הקמת תחנת שאיבה חדשה בדרום האגן הצפוני של הים. זאת שכן נקודת השאיבה הנוכחית תהפוך תוך שנים ספורות לבלתי פעילה בשל נסיגת הים.

השורה התחתונה: זהו נושא בעל חשיבות עליונה למפעלים, שכן כל עיכוב בפרויקט צפוי לגרור גם גידול בעלויות שיושת ברובו עליהם.

3. הזירה הסביבתית: שאיבת יתר שפוגעת בים המלח

עם החתימה על ההסכם הודיע השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי מתווה התמלוגים שנקבע עלול להביא לפגיעה בלתי מבוקרת בסביבה, וכי ימשיך להיאבק כדי לשנות את המתווה שהושג. לדבריו, כיוון ששיעור התמלוגים אינו עולה ככל שכמות ייצור האשלג והמינרלים האחרים גדלה, יש למפעלים תמריץ לייצר כמה שיותר - גם על חשבון שאיבת יתר מהאגן הצפוני, שמובילה לייבוש הים. במסיבת העיתונאים שערך אתמול אמר ארדן, כי "ההסדר שהושג רע לציבור, רע לסביבה ורע לתיירות. אף אחד לא קשר בין הגדלת השאיבה והיקף הפעילות לנזק האדיר לחלקו הצפוני של הים".

השורה התחתונה: נקודה קריטית למשרד להגנת הסביבה, אך סביר להניח שהשר ארדן לא יצליח להשפיע באופן מהותי על ההסכם.

4. הזירה המשפטית: שאלת התמלוגים החסרים

בימים אלו ממשיך להתנהל הליך בוררות בין משרד האוצר לבין מפעלי ים המלח בנוגע לחובות על תשלומי חסר של תמלוגים ב־2000–2008. על פי כתב התביעה שהגישה המדינה נגד כיל במרץ השנה, סכום זה מוערך ב־265 מיליון דולר. המחלוקת נסובה סביב השאלה, האם המפעלים צריכים לשלם תמלוגים רק על מוצרי הבסיס שהם מפיקים מאוצרות הטבע של המדינה או גם על מוצרי המשך, שבהם נעשה שימוש בחומרים הבסיסיים.

אופן חישוב התמלוגים לא נידון במסגרת ההסכם, וייפתר בבוררות. פסיקת הבוררות עשויה להביא לשינוי בשיטת חישוב התמלוגים, שתביא להגדלת הרווח למדינה. הבורר שמייצג את המדינה בנושא הוא עו"ד אלקס הרטמן, והבורר מצד כיל הוא עו"ד רם כספי. שניהם בחרו את השופטת בדימוס טובה שטרסברג־כהן כבוררת ניטרלית שאמורה להכריע בעניין. הבוררות אמורה להתחיל בתחילת 2012.

השורה התחתונה: כיל דוחה את תביעת המדינה, כך שפסק הבוררות שיינתן לבסוף עלול לגרום לחברה נזק של מאות מיליוני דולרים.