מלחמת הלוויינים יוצאת לדרך: הסינים רוצים לנווט את העולם

דאגה בפנטגון: סין החלה להפעיל במהלך השבוע האחרון רשת ניווט לוויינית בשם Beidou (להבדיל מחברת האינטרנט הגדולה בסין, Baidu - ה.ע), שכוללת כבר יותר מ־100 אלף משתמשים במדינה.

Beidou תתחרה באופן ישיר מול רשת הלוויינים האמריקאית, GPS, שתוכננה במקור עבור משרד ההגנה של ארצות הברית ומופעלת כיום על ידי חיל האוויר האמריקאי. השליטה ברשת מספקת לארה"ב יתרון אסטרטגי עצום: בזמן מלחמה היא תוכל לשתק בלחיצת כפתור את היכולות הצבאיות של סין — ללא GPS, כוחות הצבא הסיניים לא יידעו להגיע ליעדם, וטילי שיוט יתקשו לפגוע במטרה.

מעבר לעצמאות שסין מקבלת בזכות רשת הלוויינים שלה, היא משפרת את יכולות השליטה שלה באוכלוסייה. הממשלה כבר דורשת רישיונות מיפוי משירותי ניווט, ואף הצליחה להרחיק כך שירותים מערביים מתחרים כגון Google Maps. אם הממשל ידרוש שכל מערכות הניווט ישתמשו בשירות הלוויינים הסיני, הוא יוכל לעקוב אחרי כל האזרחים.

הממשל הסיני החל לעבוד על הרשת כבר ב־2000, ומתכוון לשפר את יעילותה במהלך השנים הקרובות על ידי שיגור לוויינים נוספים. כיום מפעילה סין עשרה לווייני ניווט. לשם השוואה, על פי ההערכות, ארה"ב מפעילה כ־25–30 לווייני GPS. במהלך 2012 מתכננת סין לשגר עוד שישה לוויינים. לפי ראש משרד הלוויינים בממשל הסיני, רן צ'נגחי, הרשת תכלול 30 לוויינים ב־2020 ותהווה אלטרנטיבה מלאה ל־GPS האמריקאי, עם רמת דיוק גבוהה יותר לשירותים מסחריים.

מבחינת הסינים, מדובר בהישג לאומי ובמהלך שהוא חלק מהמאמצים להיכנס לתחום החלל ולהקטין את התלות שלה בממשלות ובטכנולוגיות מערביות. ב־2012 תשגר סין 100 לוויינים, מתוכם מספר רב של לווייני תקשורת ולוויינים צבאיים.

הטכנולוגיה הסינית היא עדיין ברובה חקיינית ומבוססת על פיתוחים מערביים, אבל זה לא עוצר את היזמים המקומיים, שיוצרים גרסאות מקומיות לטכנולוגיות ניטור רשת, רשתות חברתיות, מערכות הפעלה סלולריות, טאבלטים, טלפונים חכמים ועוד. הממשלה מעודדת את החקיינות ואימוץ הטכנולוגיה. בין השאר, היא החלה לפעול ליצירת ערוצי טלוויזיה רשמיים שמשדרים בתלת־ממד או מיועדים לטלוויזיות חכמות ודוחפת בכוח את המאמצים להקמת רשת סלולר מהירה במדינה. במקביל, חברות סיניות שבדירקטוריון שלהן נמצאים נציגי הממשל מגיעות לבורסת נאסד"ק או מנסות לחדור לשווקים האמריקאיים.

למרות הניסיונות של כמה מדינות להקים רשתות לווייני ניווט משלהן, ה־GPS האמריקאי הוא עדיין השירות הנפוץ בעולם. נכון להיום, האמריקאים מסרבים לתת לשירותים מסחריים גישה לכל הלוויינים ברשת, מה שהיה מאפשר דיוק רב יותר.

במשך שנים אפשר הצבא האמריקאי למערכות מסחריות לספק דיוק בטווח של 100 מטר בלבד, עד שבשנת 2000 הורה צו של נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, על שינוי ל־20 מטר. גם הטווח הזה עדיין לא מתקרב לדיוק האופטימלי הנדרש לניווט בכבישי עיר צפופה, שירות הקיים בגרסה הצבאית של ה־GPS, המסוגלת להגיע לרזולוציה של מטרים בודדים.