דו"ח טכנולוגי: איך יודעים שהטאליבן מנצח

אם סלולרים אינם שרים, המוות פה מולך

לאפגניסטן אין הרבה יותר מדי תרומות למין האנושי בשנים האחרונות, אבל חייבים להודות: כל מעצמה שניסתה להכנס אליה, נדפקה עד העצם. הראשון לנסות את מזלו היה אלכסנדר מוקדון, והוא גילה שהמקומיים נותנים פייט יותר מוצלח מהאימפריה הפרסית כולה. וזה היה לפני שהמציאו את אבק השריפה. אחר כך הגיעו הבריטים, שמבחינתם אפגניסטן היתה אזור החיץ בין האימפריה הרוסית ובין הודו, וגילו שזה רעיון רע במיוחד לנסות לשלוט במקום – לא לפני שהם ניהלו מספר מלחמות כושלות שם. אחר כך הגיע תורה של רוסיה הסובייטית, שמעולם לא סבלה ממעצורים כלשהם, וגם היא הצליחה להפסיד שם – ברגע השפל שלה, דווח שגדוד שלם התאסלם כדי לצאת מהלחימה. עכשיו תורם של האמריקאים.

כמובן, יכול להיות שמהלכה של ההיסטוריה ישתנה ושמי שנראה כרגע כאנדרדוג דווקא יצא כמנצח, אבל הייתי מאמין בזה יותר אם לארה"ב היה נסיון מוצלח כלשהו בלוחמת גרילה מאז הפיליפינים בשנות החמישים. אין כזה, ואנחנו מקבלים עכשיו סממן מובהק לשליטה של הטאליבן בשטח – ועוד יותר מכך, בתודעתם של האפגנים.

לגסטאפו הנאצי יצא שם מעורר אימה, בצדק מוחלט – אבל מחקרים שנעשו אחרי המלחמה גילו שבעוד שמי שנפל לידיו של הגסטאפו לא יצא מזה טוב כמעט אף פעם, היכולת שלו להגיע לכל חלקי האוכלוסיה היתה מוגבלת. מספר הקצינים שלו היה זעום ומספר המלשינים היה קטן – אבל הוא הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא נמצא בכל מקום ושכל אחד יכול להיות אחד מאנשיו.

יכולת הפעולה של הטאליבן בשטח גם היא מוגבלת – מספר האנשים שלהם קטן ביחס – אבל הם הצליחו לשכנע את האוכלוסיה שהם בכל מקום. בקאבול, מוכרי הסלולרים עושים כסף טוב ממכירת רינגטונים של הטאליבן. לא בגלל שהמקומיים בהכרח אוהבים את הרינגטונים האלה, אלא משום שהם משוכנעים שאם פטרול של הטאליבן יעצור אותם, והרינגטון של הסלולר שלהם לא יהיה אחד הרינגטונים המורשים שלו, הם יירצחו.

הרינגטונים מהווים חלק אינטגרלי כל כך מאסטרטגיית צריבת התודעה של הטאליבן, שהם מחזיקים אולפן של 40 זמרים שמוציאים מדי פעם שיר או רינגטון חדש. כמה אנשים נרצחו על ידי הטאליבן בגלל הרינגטון הלא נכון? אין לדעת. האם בכלל נרצחו אנשים בשל הסיבה הזו? זה לא חשוב. חשובה רק העובדה שהטאליבן הצליחו לטעת בקרב האוכלוסיה את התחושה שהם יכולים להרוג אותך בגלל רינגטון.

זו, כמובן, גם הדגמה לסוג הדיקטטורה האיסלמו-פשיסטית שתקום באפגניסטן אחרי שהאמריקאים וכוחות נאט"ו יסוגו משם, אבל המלחמה הזו מוכיחה את חוסר התוחלת בנסיון לכפות חירות על אוכלוסיה שלא רוצה בה.

המכתב שמארק הרד ניסה להסתיר

מארק הרד, שהתפוטר לפני כשנה וחצי מתפקידו כמנכ"ל HP לאחר שהסתבך בפרשיית הטרדה מינית, שיקר לחבר המנהלים של החברה והגיע להסכם עם העובדת שהטריד מבלי לעדכן את חבר המנהלים, נכשל במאבקו למנוע את פרסום הפרטים המביכים בפרשה.

הרד, שמאז אומץ על ידי לארי אליסון והפך לנשיא באורקל, ניהל מאבק משפטי כושל כנגד חשיפת מכתב התלונה של ג'ודי פישר, לשעבר עובדת קבלן של HP ומי שסבלה מהטרדות מיניות מצידו. בסוף השבוע נחשף המכתב, והתמונה לא נעימה בלשון המעטה.

על פי מכתב התלונה, לאחר שניהל הרד שיחה עסקית עם פישר, הוא הזמין אותה לעלות לחדרו במלון, מה שהלחיץ את פישר עד כדי כך שהיא התקשרה לחונך שלה ב-Alcoholics Anonymous (פישר, יש לציין, לא השתמשה באלכוהול ב-20 השנים קודם לכן) כדי לקבל ממנו עצה. מגובה בעצתו, היא עלתה לחדר של הרד, שם הוא ביקש ממנה להשאר למשך הלילה. פישר סירבה בתוקף. למחרת, הרד הזמין אותה שוב לארוחה, הודה שהוא לא ניהל את העסק כראוי, אבל הדגיש שוב ושוב כמה הוא נאהב על ידי נשים ושפישר היא "בת מזל."

פישר לא חשבה כך, מטבע הדברים. צריך לזכור את יחסי הכוחות: מנכ"ל של חברת ענק שמכניסה מיליארדים מול עובדת קבלן שמרוויחה 30,000 דולר בשנה. ואז, לפתע, פישר קיבלה הודעה שאירוע של HP שבו היתה אמורה להשתתף בוטל. אלא שהיא למדה לאחר מכן שהוא לא בוטל, רק ההשתתפות שלה בוטלה.

כך זה נמשך שנה וחצי, והרד ניסה לקנות את פישר ולהציע לה חוזה של 100,000 דולרים – מכספי HP, כמובן – אם תסכים לשכב איתו. בשלב מסוים, הוא תפס אותה ונשק לה בכוח, עד שהשתחררה ממנו. מאוחר יותר, פישר פוטרה – ובשלב הזה היא פנתה לעורך דין. בסופו של דבר, השניים הגיעו לפשרה – שהסתרתה הביאה להדחתו של הרד מ-HP – ופישר כתבה מכתב, שבעליל היה חלק מההסכם, שבו היא חוזרת בה מההאשמות.

ועכשיו הכל נחשף, ונראה אם מארק הרד יוכל להמשיך בתפקיד ציבורי אחר כך.

שומו שמיים! צנזורה בגוגל+!

הפנאפל וכתב הטכנולוגיה הגרוע ביקום הנודע, מ.ג'י סיגלר, יילל לאחרונה שגוגל+ צינזר את תמונת המשתמש שלו, כי הוא מפנה שם אצבע משולשת אל הצופה. בגוגל אישרו את הטענה ואמרו שהם מצנזרים תמונות פרופיל ש"מכילות תוכן פוגעני", והפנו את סיגלר לסעיף בחוזה השימוש של גוגל+ שאוסר על שימוש בתוכן כזה.

נו. אם אצבע משולשת היא משהו שגוגל לא יכולה לעמוד בו, סימן שהיא עברה את רמת הפוריטניות של החברה הנערצת על ידי סיגלר, אפל – החברה שדרשה ממגזינים אירופאיים לצנזר פטמות ואסרה על מכירת ספרים, מילונים בכלל זה, שמכילים את המילה האנגלית fuck. השאלה המתבקשת היא מה ההגדרה של גוגל לתוכן פוגעני – ישראלי שיעשה את התנועה שמשמעה בישראל "חכה שניה" באיטליה מסתכן באלימות, כי שם יש לה משמעות שונה לגמרי.

יכולת היללה המוגברת של סיגלר – הוא כתב טכנולוגיה, אחרי הכל – הפכו את הסיפור שלו לסיפור גלובלי. טום אנדרסון, אחד המייסדים של מייספייס, תהה בגוגל+ מה לעזאזל רוצה סיגלר: לכל טרשת חברתית, ממייספייס והלאה, יש מדיניות של איסור על תמונות פוגעניות.

נסיון עושק נכשל

 

ורייזון, ספקית הסלולר הגדולה בארצות הברית, ניסתה לגנוב מהלקוחות שלו עוד קצת כסף, ונתפסה. ורייזון ניסתה להטיל "תשלום נוחיות" על תשלום חשבונות ברשת או באמצעות הטלפון של שני דולרים.

תשלום ברשת הוא פחות או יותר צורת התשלום הנוחה ביותר לארגונים: אתה לא צריך להטריח אף עובד שלהם, אתה רק ממלא טופס ושולח אותו. עצם הרעיון של גביית תשלום על המהלך הזה עורר זעם ציבורי ניכר, ובמהירות הרגולטור -  במקרה הזה ה-FCC - כבר פנה לוורייזון כדי לקבל הסברים על סוג הסמים שמעשנים הבכירים שלה ואיפה אפשר לקנות אותם.

הזעם והחקירה עשו את שלהם, ו-ורייזון נסוגה בה מכוונתה. לחץ ציבורי עובד. עכשיו, אם רק היינו מתייחסים בהתאם לפרסומות של אורנג', שמציעה לך תכניות תשלום שבהן היא מתחייבת ש"לא יהיו הפתעות בחשבון" באותו האופן, היינו במקום הרבה יותר טוב. כמובן, זה גם מצריך רגולטור שיודע לעשות את העבודה.

קצרצרים

מסתבר שלא רק כותב הטור הזה חושב שגרופון היא מזימת פונזי: קודם להשקתה של התועבה, פנתה אליה הרשות לניירות ערך בארה"ב ודרשה הסברים על מודל ההכנסות ה, אה, חדשני שלה, ודרשה ממנה למסמך את ההצהרות המרוצות מעצמן שלה בהוכחות נוספות. בתגובה למסמכים הללו, שהשאלה העיקרית סביבם צריכה להיות למה הם מתפרסמים עכשיו ולא קודם להנפקה, איבדה מניית גרופון שני אחוזים מערכה המנופח.

חבר הקונגרס הרפובליקני רון פול, שכרגע מוביל בסקרים כמנצח בפריימריז שייערכו מחרתיים באיווה, יצא בהתקפה חריפה על חוק SOPA, והגדיר אותו כנסיון להשתלטות על הרשת. התמיכה בחוק מתערערת בימים האחרונים, ולזכותו של פול ייאמר שהוא לא מהסס לתקוף גם חוקים שמגיעים מהמפלגה שלו – כמו SOPA. לפול יש עניין מובהק כאן: הקמפיין שלו מבוסס בעיקרו על הרשת, והפעילים שלו פעילים מאד בתחום.

סמסונג מתפרצת למקום שבו מלאכים חוששים לפסוע, ולפני כחודשיים השיקה לעולם את הטאבלטפון הראשון. זה הסמסונג גלקסי נוט, שהוא שחנבון עם מסך בגודל 5.3 אינצ'ים וחרט שאמור לסייע למשתמש להפוך אותו לטאבלט. החרט הוא אכזבה אישית – חשבתי שנפטרנו מהמגושם שבכלי העזר האלה עם דעיכתה של פאלם – אבל עד כה נמכרו לחנויות מיליון יחידות של הגרוטאה, בינתיים רק באסיה.

בשנים האחרונות, נפוצה האופנה של החזקת טלפון סלולרי בלבד ו-ויתור על הטלפון הקווי. ובכן, הגרוטאה של אלכסנדר גרהאם בל עדיין מסוגלת לעשות דברים שהסלולר לא יכול – למשל, לארגן לך שליח מזון בשיקאגו. שורה של מסעדות בעיר הרוחות מסרבות כעת לבצע משלוחים כשההזמנה מגיעה מטלפון סלולרי, משום שביותר מדי מקרים, השליחים שהגיעו עם המזון נשדדו. אחד מבעלי המסעדות אמר שהוא לא מוכן לקחת רצח על המצפון שלו. המשטרה הפיצה שורה של מספרי סלולר שהיו מעורבים בשוד, אבל בעלי המסעדות לא מסתפקים בזה.

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"