המאבק של 2012: הרגולציה מול הלוביסטים

מדד הסחורות (CRB) ירד בשנה החולפת ב־8.3%, שנה ראשונה שהסתיימה במגמה שלילית מאז 2008. מקורות הירידות העיקריים היו משבר החובות באירופה וההאטה בסין, שהיתה אחראית גם השנה ליותר ממחצית מהביקוש לחומרי גלם בעולם. כדי להבין את התמונה במלואה, כדאי להזכיר כי מדד הסחורות של S&P המחזיק רכיב כפול כמעט (70%) מזה של ה־CRB באנרגיה, סיים את השנה החולפת עם עלייה של 2%.

הזדמנות לפוזיציה?

אז מה, בעצם, היה לנו בשנה החולפת, ומדוע ירד שוק הסחורות? תוכניות התמריצים השונות, ו"הצפת" הכלכלה העולמית בדולרים זולים, דווקא השפיעו באופן חיובי על הכלכלה בכלל ועל הסחורות בפרט, תוך כדי יצירת אינפלציה והפעלת לחץ שלילי על הדולר. עם זאת, היה זה משבר החובות שהבריח את המשקיעים לחיקו של הדולר, שהתחזק והניס אותם משוק הסחורות.

לגבי 2012 הדעות חלוקות: בגולדמן זאקס צופים כי הכלכלה הגלובלית תתחמק ממיתון והסחורות ירשמו תשואה חיובית של 15%. לעומת זאת, נוריאל רוביני העריך באוקטובר כי יש סבירות של 50% למיתון בארה"ב ואירופה בתוך שנה, וכלכלנים אחרים חזו כי הבנק המרכזי האמריקאי ייצא בתוכנית תמריצים שלישית. אם יתרחשו תנאים אלה, תיווצר הזדמנות להיכנס לפוזיציה בסחורות.

הרגולציה רופפת

סיכום שנה הוא זמן מצוין להתייחס גם למגמות מאקרו שהתרחשו בשוק. לעומת 1996, אז היוו הספקולנטים 12% מהמסחר בחוזים על מזון, ב־2011 קפץ חלקם ל־61%. מדד מחירי המזון של האו"ם נסק בתוך שנתיים ב־68.5% והגיע לשיא בפברואר האחרון (ומאז איבד כ־10%). קפיטליזם? גלובליזציה? בסופו של דבר, הנסיקה המהירה היא ככל הנראה תוצאה של רגולציה רופפת, שיצרה משבר מזון חריף במדינות העניות. בארה"ב ובעקבותיה בנציבות האירופית החלו לבחון את הגבלת הגופים הפיננסיים במסחר בסחורות. לעומתם הלוביסטים מנסים להדוף ולרכך את ההצעות, בתחום המהווה מקור הכנסה נאה לבנקים. נראה כי התוצאה הסופית תצטרך לאזן בין האינטרס הציבורי לשאר השיקולים.

הסינים מאמינים בזהב

הוויכוחים סביב מחירו הנוכחי של הזהב נמשכים. הזהב ירד בכ־20% מאז השיא שרשם באוגוסט, אך סיים את 2011 בתשואה חיובית של 10%. מצד אחד יש את המזהירים מהאינפלציה שתביא הדפסת הכסף, ותתמוך במחיר הזהב. אחרים מביאים את יפן כדוגמה למדינה שהדפיסה כסף והחלישה את המטבע שלה, אך ללא שנוצרה אינפלציה.

את הדילמה לגבי מחירו העתידי של הדולר, ניתן להציג דרך המקרה הבא. בשבוע שעבר התבשרנו שיפן וסין מקדמות את הסחר ביניהן תוך שימוש במטבעות המקומיים במקום בדולר. את התקבולים ביואן הסיני תשקיע יפן באג"ח סיניות. סין, שהגדילה במהלך השנה האחרונה את רכישות הזהב, היא שותפת הסחר הגדולה של יפן. מנגד, חשוב להבין שהסינים לא מאסו בדולר או שיש להם כוונה להחליש אותו, אלא מדובר בניהול סיכונים. בעוד שהכלכלות המפותחות כבר לא צומחות ואף מתכווצות, המינוף הגבוה שלהן הופך את נטל החוב למעיק ומסוכן יותר. החשש של הסינים הוא שיום אחד יאבד האמון בדולר, עלויות גיוס החוב יאמירו, הכלכלה תתמוטט. במקרה כזה הזהב עשוי לזנק.

לה ניניה מקפיצה את התירס

תופעת "לה ניניה" ידועה בגשמים העזים שהיא מביאה איתה לאסיה וביובש בדרום אמריקה. בעונת הגידול של 2008–2009 הפילה לה ניניה את יבול התירס בארגנטינה ובברזיל ב־18%. ב־2011, מאז תחילת דצמבר, ירדו בארגנטינה, דרום ברזיל ופרגוואי משקעים בכמות שהיא פחות ממחצית מהממוצע הרב־שנתי. בשנתיים האחרונות הכפיל את עצמו מחיר התירס על רקע ביקוש עולה ויחס מלאי לשימוש שהולך ויורד, אך מאז אוגוסט הספיק מחיר התירס ליפול ב־27% על רקע ציפיות ליבולי שיא.

היובש שעשוי לגרום לתחזיות אלה להתבדות, הביא בשבועיים האחרונים לזינוק של יותר מ־11% במחיר התירס. גורם נוסף לכך הוא המשך עליית הביקוש לבשר, כאשר לפי משרד החקלאות האמריקאי, תפוקת הבשר הגלובלית תגיע ל־248.6 מיליון טונות ב2012 - עלייה של 21% לעומת העשור הקודם. מלבד הבשר גם הביקוש לאתנול הולך וגדל, שכ־30% מהתירס האמריקאי משמשים להפקתו. המשך עליית הביקושים יגרום להקטנת המלאים. מסקר שערך בלומברג עולה כי 19 מתוך 25 סוחרים מצפים שמחיר התירס יעלה בשבוע הנוכחי.

לא חוששים מהאיראנים

הנפט הטקסני ירד השבוע ב־0.85%, ואילו מחיר הברנט ירד ב־0.54% - נתונים מפתיעים בהתחשב באיום האיראני לסגירת מיצרי הורמוז, המקשרים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי ומשמשים כנתיב נפט מרכזי, ובנתונים הכלכליים החיוביים שמגיעים מארה"ב. נראה כי דווקא החששות מההאטה בסין, שם התכווץ הייצור בדצמבר זה החודש השני ברציפות, והחששות ממשבר החוב האירופי, מקבלים משקל גבוה יותר אצל המשקיעים מאשר המתיחות הגיאו־פוליטית והשיפור בכלכלת ארה"ב.

פרשנים ואנשי מודיעין מעריכים כי סגירת מצרי הורמוז תביא לאיראן יותר נזק מתועלת, שכן יצוא הנפט מהווה 80% מסך היצוא של המדינה ומספק מחצית מהכנסות הממשלה. יתרה מכך, בעוד שסעודיה יכולה לייצא נפט דרך הים האדום, כל

היצוא והיבוא האיראני מתנקזים למעבר הורמוז. ג'ימי קרטר אמר ב־1977 שמשבר אנרגיה אקוויוולנטי מבחינה מורלית למלחמה. ולמרות ירידת מחיר הנפט יש מי שמתכונן: כמות מכליות הנפט שנשכרה במפרץ הפרסי בדצמבר זינקה מ־128 ל־140מכליות והגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2005.

הכותב הוא מנהל תחום גלובלי בכלל פיננסים