דו"ח טכנולוגי: אפליקציית סירי לאנדרואיד? אז זהו, שלא

זאת לא סירי 

הטור הזה יורד בעקביות על הניהול הברוטלי של האפסטור של אפל, שמבלבלת דרך קבע בין פיקוח על האפליקציות לצנזורה שרירותית. מהצד השני, צריך לדבר גם על הסכנות של היעדר פיקוח.

בסוף השבוע העלה מישהו אפליקציה למרקט של אנדרואיד, שאותה הוא כינה "סירי, האפליקציה הרשמית". לא היה לה, כמובן, שום קשר לעוזרת הווירטואלית של האייפון 4S: היא פשוט שימשה כקיצור דרך לפונקציות החיפוש הקולי של גוגל.

האפליקציה, מטבע הדברים, לא היתה צריכה לעבור שום הליך של סינון, וכאלף איש הורידו אותה לפני שגוגל קלטה מה קורה, ומחקה את האפליקציה יחד עם החשבון של המפתח. כל אחד יכול להכריז על מה שהוא רוצה כ"רשמי" באנדרואיד, כמסתבר – ובמקרה של סירי, היתה גם בעיה מובהקת של הפרת זכויות יוצרים. כאילו שזה מה שהיה חסר לגוגל במאבק הבלתי פוסק של אפל כנגד אנדרואיד.

יצוין שגוגל הגיבה במהירות יחסית לבעיה ופתרה אותה תוך שעות ספורות – ועשתה זאת תוך צנזורה מינימלית. היא הגנה על עצמה מפני תביעות, אבל לא דרשה להסיר מילון או מחקה מחזה קלאסי מתוך תפיסה פוריטנית שמבקשת להפוך את עולם הטכנולוגיה לדיסנילנד. מי שמעדיף לוותר על החירות בשם הביטחון, אמר פעם בנג'מין פרנקלין, אינו ראוי לא לביטחון ולא לחירות. השיטה של גוגל, למרות בעיותיה, עדיין עדיפה על הגן הנעול של אפל.

גם רופרט בצייצנים

מרדוק. עכשיו גם בטוויטר | צילום: בלומברג

איל העיתונות והאזנות הסתר, רופרט מרדוק, ידוע בתיעובו כלפי טרשות חברתיות. "יופי, נכנסו לעסקי המעקב", הוא סינן אחרי שתאגיד הענק שלו, ניוז קורפ, רכש את מייספייס. בפרופיל עליו שנכתב ב-2009, תואר מרדוק כמי שרואה את הרשת כמקום של "פורנו, גניבה והאקרים". בהתחשב בהסתבכות המתוקשרת של מרדוק, קצת לא ברור מה יש לנו נגד גנבים והאקרים, אבל מילא.

כל זה, מסתבר, שייך להיסטוריה: בסוף השבוע פתח מרדוק חשבון טוויטר, והוא מלהג בו על הא ועל דא – מהסרטים שראה ועד התקוות שלו לפריימריז באיווה מחר. תחילה חשבו, כמובן, שמדובר בחשבון מזויף – כי אם יש משהו שהרשת מצטיינת בו יותר מאשר פורנו, גניבה והאקרים, אלה משחקי זהויות. אבל טוויטר הגדירה את החשבון של מרדוק כמאושר ורשמי, וג'ק דורסי, ממייסדי השירות, מיהר לברך את מרדוק על הצטרפותו.

בינתיים נראה שהוא נהנה מהחיים וצובר עוקבים בקצב מסחרר. נכון לשעת כתיבת הטור, יש לו יותר מ-43 אלף עוקבים. הוא עצמו עוקב רק אחרי ארבעה אנשים – אחד מהם הוא דורסי, ואחר הוא המנכ"ל המפוקפק של זינגה, מארק פינקוס. עכשיו הוא רק צריך להיערך לגל ההסתערות הראשון של אויביו הרבים.

אין סודות באפליקציה

 

יש בלוג צנוע וחביב, PostSecret שמו. הוא מזמין גולשים לשלוח אליו גלויה עם סוד קצר, ומפרסם גלויות מובחרות תוך שמירה מלאה על האנונימיות של השולחים. האתר מצליח למדי, וכתוצאה מכך בנה היוצר שלו, פרנק וורן, גם אפליקציית אייפון.

אבל באפליקציה, כמסתבר, יכולת הסינון שעובדת נהדר על גלויות לא כל כך פועלת. היא הוצפה על ידי טרולים, ששלחו טקסטים פוגעניים ואיומים על משתמשים אחרים – כולל זה איומים על משפחתו של וורן. הדברים הגיעו לידי כך שוורן נאלץ להסיר את האפליקציה מהאייפון של בתו לפני מספר שבועות.

ואתמול הוא נאלץ להודיע על סגירת האפליקציה. 99% מהתוכן, לדבריו, היה סביר לגמרי ועמד בתנאים של האתר. האחוז הבודד, מצד שני, היה כל כך גדול שלא היתה אפשרות להתמודד איתו: האפליקציה קיבלה 30 אלף סודות חדשים, או סתם זבל, מדי יום.

וורן עוד ניסה לשכור מסננים שיטפלו בבעיה, אבל כפי שיודע כל מי שקורא טוקבקים מדי פעם באתרי חדשות בארץ - מסננים מתקשים להתמודד עם שטף הרעל והשטנה של אנשים שלא יסבלו משום נזק כתוצאה מהדברים שכתבו. אז אחרי שהגיעו תלונות לאפל ול-FBI, לוורן נמאס והאפליקציה נסגרה. מסיבות דומות, סביר שלא תהיה אפליקציית אנדרואיד.

קצרצרים

שבר בקהילת אוהדי התוסף AdBlocker, אחת הסיבות הטובות ביותר להשתמש בפיירפוקס: במשך שנים התוסף העלים את הפרסומות באתרי הרשת, ואיפשר למשתמשים לגלוש בלעדיהן. למרבה ההפתעה, אף אחד לא התלונן. בדצמבר האחרון שינה התוסף את המדיניות שלו, ומעתה הוא לא חוסם אוטומטית "מודעות סבירות". המשתמש עדיין יכול לשנות את ברירת המחדל ולחסום את כל הפרסומות, אבל המפתח העיקרי של הפרויקט, ולדימיר פלאנט, חושב שיש מקום לחלק מהמודעות - משום שבלעדיהן אתרים לא יכולים להתקיים. התוצאה היתה, כמובן, שחלק מהטהרנים הפסיקו את השימוש בתוסף והאשימו את פלאנט בכך שמכר את נשמתו למישהו. נו.

פייסבוק, שרוצה לשכנע האקרי "כובע לבן" למצוא באגים שהמתכנתים שלה עצלים מכדי לחפש, עלתה על שטיק חדש: היא מחלקת להאקרים כרטיס חיוב מעוצב, ומזרימה כסף לכרטיס הזה בכל פעם שההאקר עולה על עוד פרצת אבטחה או באג בקוד שלה. לזכותה ייאמר שהיא משלמת היטב: התשלום עבור זיהוי באג הוא לפחות 500 דולר.

אפל, יצרנית האייפד, יכולה לרשום לזכותה קהל חדש: מסתבר שהגרוטאה שלה היא הצעצוע האהוב על קופי אורנג-אוטן - אם כי לא על שימפנזות, שהם קהל בררני יחסית. התוכנית שבמסגרתה נותנים לקופים לשחק באייפד – רק דרך הסורגים של הכלוב, כי הם חזקים מספיק כדי למעוך את הטאבלט האומלל – נקראת בשם ההולם Apps for Apes. השלב הבא יהיה כנראה לחלק למיליון אורנג אוטנגים מקלדות, ולחכות עד שהם ישלימו את הקלדת מכלול היצירות של רבקה בלאק. 

שירות המוניות החדשני Uber, שהיפסטרים וחובבי טכנולוגיה היללו כל כך לפני כמה חודשים, העלה את זעמם במהלך ליל ראש השנה האזרחית. השירות מחשב את המחיר שלו על פי משך הזמן של הנסיעה (אם היא איטית), או המרחק (אם היא מהירה) – אבל גם מודיע מראש שהמחיר עשוי להשתנות דרסטית על פי היקף הדרישה לשירות. בראש השנה הדרישה היתה מאסיבית, והמחיר עלה בהתאם. הנוסעים יכולים להאשים בעיקר את עצמם, כי השירות הזהיר מהמחירים הגבוהים באתר הרשמי שלו, וברוב המקרים גם בהודעות שהוא שלח כאשר הלקוח ביקש מונית. היללות עלו השמיימה, והשירות הבטיח לשפר את עצמו בעתיד.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"