החיים הקלים של הפשיעה הכלכלית

השוואה בין הטיפול של רשויות האכיפה בארצות הברית בפרשת מאדוף לטיפול של הפרקליטות בישראל בפרשת דלק נדל"ן, מגלה תמונה עגומה ביותר על הטיפול של רשויות האכיפה בישראל בפרשיות כלכליות חמורות. אמנם מדובר בפרשות שונות, אך בשתיהן נגרם נזק של מיליארדים לציבור המשקיעים ובשתיהן העלו רשויות האכיפה את הטענה כי התאגיד הנפיק דו"חות שאינם משקפים את האמת.

בעוד שבארה"ב ההליך המשפטי הסתיים כבר מזמן וברנרד מאדוף כבר יושב מאחורי סורג ובריח וכל רכושו נלקח ממנו ומבני משפחתו, בישראל ההליך המשפטי עוד לא התחיל.

רשות ני"ע סיימה את החקירה שביצעה כבר לפני כשנה וחצי, לאחר פשיטות על משרדי החברה, קבלת מסמכים, ניהול חקירות של נושאי משרה, ואף שמדובר באירועים שהתרחשו בשנים 2007–2008, הרי שעד היום לא התקבלה החלטה אם להגיש כתב אישום.

תהליך קבלת ההחלטות בפרקליטות היום ארוך בצורה בלתי נסבלת. מבלי להביע עמדה בשאלה מה היקף הראיות הדרושות להכרעה בהליך פלילי, ההחלטה האם להגיש כתב אישום היתה צריכה להתקבל כבר מזמן, בין היתר כדי שבעלי המניות והנושים יוכלו לקבל החלטות בצורה מושכלת ביחס לחברה ולחובות שלה, כדי שיהיה ברור מה נעשה בחברה ומי אחראי לכך, ואפילו כדי שהנחקרים עצמם יידעו מה טומן להם גורלם ולא יסבלו מעינוי דין מתמשך.

ללא שיפור דחוף באופן שבו הפרקליטות מתייחסת לעבריינות כלכלית, כל הניסיונות לשינוי שנעשו בשנים האחרונות לא יביאו את התיקון המיוחל. לא תעזור כל העבודה העצומה שמשקיעה רשות ני"ע בשיפור הדו"חות, בניירות עמדה ובגיוס כוח אדם איכותי, ולא יעזור כל הרצון הטוב שקיים שם לתקן את הליקויים.

ללא רפורמה מקיפה בטיפול הפרקליטות בתיקים של פשיעה כלכלית בניירות ערך לא תהיה הרתעה אמיתית, ולא ניתן יהיה למנוע את הפגיעה המתמשכת בפנסיה של כולנו באמצעות דו"חות שקריים, עסקאות בעל עניין מניפולטיביות, שימוש במידע פנים, ואפילו נטילת כספים מחברות ציבוריות בדרכים שונות ויצירתיות. לא יעזרו כל הוועדות למיניהן והביקורת הציבורית על הטיפול של הגופים המוסדיים בחובות.

זה לא סוד שפרקליטות המדינה לא הצליחה להביא להרשעות בתיקי ניירות הערך הגדולים שבהם טיפלה. אבל כיום נראה שתהליך קבלת ההחלטות בפרקליטות בנוגע לטענות למעללים שביצעו בעלי שליטה ונושאי משרה בחברות ציבוריות, לא רק שנמשך שנים ארוכות, אלא שגם כאשר בסופו של דבר מתקבלות החלטות בדבר נקיטת הליכים, הרי שהן מתקבלות במקרים בודדים וגם אז כנגד גורמים שבשוליים של שוק ההון.

לא אחת אנחנו שומעים בעלי שליטה ונושאי משרה מודים בפה מלא שהם לא חוששים מהטענות הקשות כנגדם, כיוון שהם יודעים שייקח לפרקליטות שנים על גבי שנים לקבל החלטות כיצד, אם בכלל, לפעול, וגם בתי המשפט לא ממש מהירים בטיפול בהם, והעסק ייגמר בעוד עשר שנים בהסדר טיעון נרפה כזה או אחר.

ושלא יהיה לאיש ספק - אני מעוניין שתהיה הרתעה אמיתית בשוק שתביא לשינוי בהתייחסות של בעלי השליטה ונושאי המשרה לחובות שנוצרו בשל פעולות מפוקפקות.יש לי גם עניין ישיר בפרשת דלק נדל"ן, בתביעה ייצוגית שהגשנו לפיצוי בגין הנזק שנגרם לבעלי המניות של החברה. אך הרתעה כזו מחייבת תיקון של ממש ברפורמה מקיפה ויסודית, ויפה שעה אחת קודם.

עו"ד אופיר נאור הוא בעלים ושותף במשרד עוה"ד נאור־גרשט, שמייצג את התובע הייצוגי נגד דלק נדל"ן ושנטל חלק פעיל בכמה הסדרי חובות ותהליכי מימוש חובות.