דו"ח טכנולוגי: האחרון שיוצא מיאהו - שיכבה את האור

רגע, מה אתה עושה פה? 

הצד המשמח בכל הסיפור הוא שיש סיכוי סביר שתוך זמן קצר יחסית לא נצטרך לדווח יותר על כשליה של יאהו, הסמל המודרני לחוסר תפקוד בעולם התאגידי. הצד הפחות חיובי הוא שהחברה עלולה לגמור כפארסה מוחלטת. מספר חודשים אחרי שיאהו בעטה את קרול בארץ המופתעת מתפקיד המנכ"ל, היא הודיעה אתמול (ד'), גם כן די במפתיע, על מינוי יו"ר חדש – נשיא פייפאל, סקוט תומפסון, שייכנס לתפקידו כבר ביום שני.

יאהו נמצאת כבר חודשים בחיפוש נואש אחרי מישהו שיסכים לגאול אותה מייסוריה ויקנה אותה. תומפסון, כפי שהדברים נראים, מגיע כדי לפקח על סידורי הלוויה. וזאת בהנחה שיימצא קונה: בחודשים האחרונים נראה שתחום העיסוק העיקרי של עובדי יאהו, אלה מהם שעוד נשארו שם, הוא שיפצור קורות החיים שלהם.

ההפתעה לא היתה קשורה רק ליאהו: גם בפייפאל לא הספיקו להבין איך זה קרה, בעצם. מנכ"ל איביי, ג'ון דונהיו, שמר על אדיבות ראויה לציון, בהתחשב בכך שהיו לו בערך 72 שניות לעכל את הידיעה (טוב, כמה שעות, בהתחשב בזה שקארה סווישר פרסמה אותה עוד לפני ההודעה הרשמית). אחרים, מצד שני, לא היו נדיבים במיוחד כלפי תומפסון.

ה"ביזנס אינסיידר" ערך סקר מהיר בקרב בכירים בעמק הסיליקון, ולאף אחד מהם לא היו יותר מדי מילים טובות על תומפסון. בכיר ביאהו התלונן שהוא כנראה נחמד מדי לתפקיד, שדורש לוחם קומנדו עם סכין בין השיניים. בכיר לשעבר בפייפאל אמר שמדובר באיש ויזה בעברו, ושזה מה שדפק את פייפאל – היא החלה לשכור בנקאים. וגם אחרים שנשאלו לא היו אדיבים יותר. אולי הדבר המעליב ביותר היה מה שאמר "מנכ"ל בתחום הסחר המקוון": "לא שמעתי עליו".

בהצלחה, יאהו. תזדקקי לכל טיפה של מזל.

השמד את הכינור ושלח לנו תמונה

ואם כבר איביי, הנה סיפור קפקאי שמגיע משם: משתמשת בשם אריקה התלוננה – ועיקרי הסיפור שלה אושרו על ידי איביי – שהיא מכרה למשתמש אחר כינור עתיק יחסית, ששרד את מלחמת העולם השניה. אריקה אפילו טרחה ושכרה מומחה כדי שיעיד שהכינור הוא אכן מהתקופה האמורה. הלקוח לא היה מרוצה, משום שלטענתו הכינור לא היה עתיק דיו.

על כן, החליטה איביי – בהתאם למדיניות הקבועה שלה בקשר לחפצים שנחשדים כמזויפים – להורות ללקוח להשמיד את הכינור ולספק לה תמונה של הכינור ההרוס. אריקה ההמומה, שאיביי שללה ממנה את 2,500 הדולרים שהלקוח הסכים לשלם, אמרה שהיא לא מבינה, אפילו בהנחה שיש מחלוקת על גילו של הכינור, מדוע איביי התעקשה להרוס את כלי הנגינה - ולא להחזיר אותו אליה. היא אמרה עוד שהלקוח, שהתגאה במה שעשה, שלח גם לה תמונה של הכינור המושמד.

באיביי אישרו את הידיעה, ציינו את הסעיף הקבוע בחוזה שלהם (שמדבר על השמדת המוצר החשוד כמזויף), אמרו שהוא עומד בתנאי החוק של מדינות רבות, אבל נמנעו מלהתייחס לשאלה למה לא החזירו לאריקה את הכינור המסכן שלה. נמסר שהחברה בודקת את הנושא. יש לקוות שזה המצב, כי הוונדליזם הזה לא ראוי - וגם מהווה פתח ליותר מדי בדיחות שיכללו את הביטוי "אקורד צורם".

לספאם יש יעד חדש

 

פעם, ספאמרים ועוקצנים ניגרים היו שולחים את הזבל שלהם בדואר (ומכאן המונח "דואר זבל"). אחר כך הם התקדמו עם רוח הזמן והתחילו לשלוח אותו בפקס. עידן הזהב שלהם הגיע, כמובן, עם האימייל. אבל יותר ויותר אנשים כבר למדו לזהות ספאם, הפילטרים של שירותי הדואר האלקטרוני השתפרו פלאים, וכמובן – חלה ירידה בשימוש באימיילים כצורת תקשורת. בהתאם, נפח הספאם באימייל ירד משיא של 92.2% מכלל האימייל ל-70%.

אז יצרני הספאם מהגרים למקום הגדול החדש – הרשתות החברתיות. טוויטר ופייסבוק מוצאים את עצמם מתמודדים עם עלייה חדה בספאם. הפושעים אוהבים את הטרשות הנ"ל: משתמשי האימייל כבר למדו שבצד השני של המסך לא יושב נסיך ניגרי אלא נוכל קטן, ושהצעירה האקזוטית שרוצה ליצור איתם קשר רומנטי ורק זקוקה לתשלום דחוף בשביל הפס הרחב שלה היא כנראה צעיר משופם שמצחקק מהמרתף שלו במזרח אירופה. בפייסבוק הזבל הזה מגיע אליך מאנשים שאתה אמור להכיר ושעליהם אתה אמור לסמוך.

בטוויטר כבר הודיעו שהם מעלים את מספר מתכנתי "מדע הספאם" שלהם משניים לחמישה, ושיהיו להם תשעה עובדים שיתמחו בטיפול במשתמשים שנפגעו. בפייסבוק מדווחים על עלייה בספאם: מדי יום, כחצי אחוז מהמשתמשים שלה – כארבעה מיליון – מקבלים הודעות זבל.

בפייסבוק מדווחים שמדי רבעון בערך הם סופגים התקפה כבדה (התוכנה הזדונית הזאת, למשל, שיגעה לא מעט משתמשים). התקפה כזו מאלצת את החברה להפנות כל משאב אפשרי לטיפול בה. כשהיא חושדת שחשבון מסוים שמפיץ ספאם הוא מזויף, היא דורשת מהמשתמש לזהות את ה"חברים" שלו – משימה שספאמר לא יוכל לעמוד בה, אבל גם לא מי שאישר כל אחד שביקש ממנו "חברות". לתשומת לבכם.

האם גוגל+ דופקת את הרשת?

הבלוגר ג'ון מיצ'ל כתב אתמול (ד') rant – מילה קשה לתרגום; השתפכות זעם? – נגד גוגל+, הטרשת החברתית של גוגל. באופן אישי אני דווקא אוהב אותה, אבל הפוסט של מיצ'ל, שנהפך לוויראלי תוך זמן קצר, כולל נקודה קריטית: גוגל+ מעוותת את גוגל ואת הרשת כולה.

גוגל, במובנים רבים, היא השער של רוב הגולשים אל הרשת שמעבר לאזורי הנוחות שלהם – כלומר, מעבר לאתרים שהם בודקים דרך קבע. כשגוגל החליטה לזווג את גוגל+ לתוך תוצאות החיפוש שלה, היא פגעה בשער הזה לרשת.

מיצ'ל מציין שכשחיפש מי העתיק תוכן שלו – העתקה שאותה גילה דרך גוגל+ – הוא קלט מה המשמעות של הפיכת פוסטים בגוגל+ לשווי ערך לאתרים: הם מקבלים דירוג גבוה יותר בגוגל. כלומר, אם מישהו מצטט אותך בגוגל+, הדירוג של הציטוט במנוע החיפוש של גוגל יהיה גבוה יותר מאשר הדירוג של המקור.

יתר על כן, גוגל+ הופך את החיפוש בגוגל לחווייה אישית. התוצאות בגוגל כבר לא אוניברסליות: שני גולשים לא יראו את אותה הרשת. כל אחד מהם מקבל תוצאות שמותאמות לו. פעם, אומר מיצ'ל במרירות, גוגל ארגנה את המידע של העולם. עכשיו היא הופכת את העולם לתחרות פופולריות.

קצרצרים

המשועממים מאנונימוס מצאו לעצמם מטרה חדשה, מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה NPD, שנוהגים לתארה כמפלגה ניאו-נאצית (היא לא, לפחות באופן מוצהר – מפלגות ניאו-נאציות אסורות בגרמניה). הטרוריסטים המקוונים התחילו לתת לה את הטיפול הרגיל: הם מפילים את האתרים שלה ומדליפים רשימות של אנשים שמקושרים אליה, שזה דווקא לא כל כך רע. מגיפה על שני בתיכם.

עוד יום, עוד מוצר דפוק של אפל: יותר ויותר משתמשים מתלוננים שבאג באייפון 4S מוביל לכך שכאשר המשתמש מחייג למישהו, נוצר מצב של Mute חלקי. המשתמש שומע היטב את בן שיחו, אבל האיש בצד השני לא שומע כלום ממה שהמשתמש אומר. עכשיו, תמיד ידענו שהאייפון לא באמת נועד להיות טלפון, אבל זה נשמע קצת מוגזם. אפל, כמובן, שומרת על שתיקה. אחרי הכל, המשתמשים כבר שילמו לה, אז למה לה להתאמץ?

בפאשלה מביכה נוספת באפסטור של אפל, אפשרה החברה ללקוחות לרכוש אפליקציה אפויה למחצה שהגיעה לחנות כשהיא עדיין בשלב הפיתוח – שזה ניסוח עדין לכך שהיא לא עושה כלום. אפל הסירה את האפליקציה מהאפסטור ותפצה את המשתמשים שרכשו אותה. 

הרשויות בקובה, באמצעות התקשורת המקומית המהווה שופר שלהן, מוחות בתוקף על שמועה שהתרוצצה בטוויטר ועל פיה פידל קסטרו התפגר בשעה טובה. למרבה הצער נראה שלשמועה אין בסיס, והדיקטטור הקשיש ביותר בעולם, עם שנות הוותק הארוכות ביותר, עדיין איתנו (אם כי הוא בפנסיה כבר כמה שנים). המשטר הקומוניסטי הזועם הגדיר את האנשים שהפיצו את השמועה על מותו של קסטרו כ"קונטרה-רבולוציונים נקרופיליים." אחחח, אין כמו ריח הרטוריקה של המלחמה הקרה על הבוקר.

תעשיית הכבלים בארה"ב בבעיה: תשעה אחוזים מהמנויים אמרו כי הם הודיעו לאחרונה על ביטול המינוי שלהם, ו-11% נוספים שוקלים זאת גם הם. הבעיה העיקרית היא שמספר האנשים ששוקל לבטל את המנוי עולה ככל שהם צעירים יותר: אחד מכל חמישה צעירים בגילאים 28-23 שוקל להתנתק מהכבלים, לעומת 5% בלבד בקרב הקשישים. הסיבה המרכזית לרצון לבטל את החיבור לכבלים היא, כמובן, העלייה בצפיה ברשת: 22% מהנשאלים אמרו שהם צופים בתכנית החביבה עליהם באתר וידיאו מקוון וחינמי.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"