השורה התחתונה: העתיד של הסלולר נמצא בענן

וירטואליזציה, "תוכנה כשירות" (Software As A Service), שירותי ענן (Cloud Services) — מבול המושגים המתאר את השינוי שעובר עולם המחשוב בשנים האחרונות נתפס כמשויך רק לחברות טכנולוגיה, ולא לחברות התקשורת כיום. חברות התקשורת משמשות לכל היותר כערוץ שיווק לשירותים שכאלה — חברת התקשורת פונה ללקוחותיה הארגוניים ומציעה להם לקבל ממנה סדרה של שירותים שבעבר היו מוצעים להם מכמה חברות במקביל, כמו איחסון ושרת דואר. את הדוגמאות הישראליות ניתן למצוא בתחילה בפעילות של ספקיות האינטרנט (בזק בינלאומי, ולאחריה סמייל, נטוויז'ן וטריפל סי), אך גם בזק החלה להציע שירותים שכאלה ללקוחות הפרטיים בעת השקת רשת ה־NGN. אך בטווח הבינוני־ארוך ישולב מודל הענן בתפעול רשתות התקשורת עצמן, והוא ישנה את מבנה הרשתות ואת הקצב שבו פועלות החברות.

לכתבות הקודמות בסדרה:

שלושה אתגרים לחברות הסלולר ב-2012

אז מהם "שירותי ענן"? הדוגמה הפשוטה ביותר לתהליך המתבצע בענן הוא חשבון ה־Gmail. לא רק המידע מאוחסן מחוץ למחשב האישי שלכם, אלא כל מנגנון התוכנה של שירות הדואר הזה, ולכן ניתן לגשת אליו מכל דפדפן מכל מחשב או מכשיר סלולרי בעולם. מבחינת החברות המסחריות, מודל הענן מאפשר להציע שירות ללא צורך בהקמתו פיזית במשרדיהן, תוך הסתמכות על ספקים חיצוניים. מודל זה אפשר לחברות סטארט־אפ רבות להפוך לחברות גלובליות מבלי להוציא מאות מיליוני דולרים על הקמת חוות שרתים ביבשות שונות.

היתרון במודל הענן הוא בדינמיות שלו, אותה נדגים באמצעים "אנלוגיים" יותר: חברת הסעות מחזיקה צי של 100 אוטובוסים שנרכשו לפני כמה שנים. היא נדרשת לתחזק אותם, לדאוג לרישוי עדכני של כל רכב, ובתקופות קשות שבהן מספר הלקוחות קטן, עומדים רבים מהאוטובוסים הללו בחניה ללא שימוש. במודל ענן חברת ההסעות היתה מורכבת מצוות בסיסי מאוד של אנשי מינהלה, שהיו חוכרים לפי הצורך כלי רכב מתאימים לעבודות ההסעה הצפויות באותו יום – עשרה אוטובוסים לנסיעה מסוימת, חמישה מיניבוסים ושלוש מכוניות לנסיעה אחרת, ואפילו ריקשות וחמורים לקבוצת תיירים המעוניינת בטיול אקזוטי. באמצע היום מצטרפים לקוחות חדשים? מיד מוזמנים אוטובוסים נוספים. התיירים מתלוננים על הניקיון בכלי הרכב? ספק האוטובוסים מוחלף עוד באותו יום בספק אחר.

חברות הסלולר החלו לספק ללקוחותיהן בשנים האחרונות שירותים שלמעשה אין להן שליטה על איכותם. כאשר לקוח גולש באינטרנט הסלולרי שלו לאתר ה־CNN, הוא יאשים את ספקית הסלולר שלו באטיות שבה עולה דף הבית, אף שה"אשמה" מצויה בשרתי CNN. בעידן הענן המצב הופך לחמור יותר — במקום להמתין לדף הבית שיעלה, הלקוח עלול להמתין שניות ארוכות עד שתעלה רשימת אנשי הקשר שלו, המאוחסנת על שרת במרחבי האינטרנט. היכולת לשמוע מוזיקה שאינה מאוחסנת על המכשיר אלא באינטרנט נפגמת כאשר ההשמעה נקטעת מדי כמה שניות עד שהרשת מצליחה להעביר את הקובץ למכשיר. במילים אחרות – כאשר משהו נמצא רחוק, הזמן שלוקח לו להגיע אלינו גדל, אך הסבלנות שלנו מתקצרת.

וכך חברו להן שתי חברות — אריקסון, המספקת ציוד תקשורת (שבנתה את רוב רשתות התקשורת הסלולריות הישראליות), ואקמאי (Akamai), המספקת פתרונות להאצת תוכן ושירותים של חברות תקשורת ומדיה — למיזם משותף שמטרתו לאפשר לחברות הסלולר לשפר את חוויית המשתמש של הלקוח בעת שהוא משתמש בשירותי ענן. במהותה, אקמאי משכפלת תוכן ושירותים ומציבה אותם בפיזור גיאוגרפי רלבנטי, כך שהלקוח הסופי של חברת המדיה יוכל לצרוך את התוכן מהשרת הקרוב אליו ביותר, ויקוצר זמן ההמתנה שלו. בשנים האחרונות נכנסה החברה לתחום האצת שירותי הענן, והחבירה לאריקסון תאפשר, לדברי החברות, למזג עוד יותר את הפעילות המתרחשת בתוך רשתות חברות הסלולר, לשירותים המצויים מחוצה להן ומאוחסנים על גבי השרתים של אקמאי.

עבור ספקיות שירותי התקשורת, טוענות אריקסון ואקמאי, מדובר בפתרון ל"שימור העניין" של הלקוחות. לקוח שימתין יותר משנייה־שתיים עד שעמוד האינטרנט שאליו גלש יעלה, יאבד עניין לא רק בו אלא כנראה גם בספקית התקשורת שלו. קיצור המרחק שבין אותו תוכן או תהליך המשמש ליצירתו, לבין הלקוח, באמצעות שכפול של התוכן והצבתו על השרת הקרוב ביותר ללקוח ויצירת מנגנון מתוחכם בשיתוף ציוד הרשת של המפעיל הסלולרי, יפיק לקוחות מרוצים יותר.

בונים את הרשת מחדש

השלב הבא באבולוציה של ממשקי הענן עם רשתות התקשורת יתרחש בשנים הבאות, והוא יהפוך את חברות התקשורת לדומות יותר באופן תפעולן לחברות המספקות שירותים ברשת כמו נטפליקס או גוגל. לצורך כך יידרשו ספקיות התקשורת לבנות מחדש את הרשתות שלהן, כך שיהיו זריזות יותר ודינמיות יותר.

מאז הוצג לראשונה, התכנון הראשוני של רשת סלולר מתבצע על בסיס הערכת מספר הלקוחות ותמהיל השירותים שתציע החברה. לאחר מכן נסללות או נחכרות תשתיות התקשורת, נרכש ציוד הליבה ואליו נוספים פריטי חומרה ותוכנה שאמורים לאפשר לספקית התקשורת לספק את השירותים: שרת SMS, שרת המנהל את תעבורת האינטרנט, מתג VoIP, מתג לשיחות, שרת להעברת שירותי תוכן ועוד.

הדינמיות היחידה המצויה במודל שכזה היא הגדלה והקטנה של כמות הלקוחות שספק הציוד או התוכנה מאפשר לספקית התקשורת, באמצעות תשלום נוסף (או הפחתת תשלום) עבור רישיונות שימוש בטכנולוגיה של ספק הציוד. כך, למשל, כדי לשרת מיליון לקוחות המשוחחים בו־זמנית תרכוש ספקית התקשורת 30 שרתים רלבנטיים, והלקוח המיליון ואחת יצריך אותה לרכוש שרת נוסף — גם אם אחריו לא יצטרפו לקוחות נוספים.

הציוד ברשתות אלו מעוצב במיוחד עבור ספקיות התקשורת, והוא שמיש, בדרך כלל, במשך 10–15 שנים מהיום שהופעל. המערכות הללו אינן יעילות במיוחד אף שניתן להפחית ולהגדיל את משאבי הרשת המיועדים להן. במקרה של עומס של שיחות או גלישה סלולרית, המערכות עצמן פועלות תמיד בהספק מלא, גם אם ספקית התקשורת זקוקה רק לעשירית מיכולתן. מערכות ה־SMS של חברות הסלולר הישראליות, למשל, נבנות בהנחה כי התפוקה הגדולה ביותר הנדרשת מהן תהיה בערב ראש השנה, ו־AT&T הניחה את תשתית הרשת שלה כך שתתמוך בעומס הצפוי להיווצר ביום האם האמריקאי – אך בשאר השנה משרתות המערכות הללו מספר קטן משמעותית של משתמשים, ואין כל דרך לחסוך בעלות ההפעלה, אלא רק לנסות ולמכור ללקוחות שירותים נוספים שינצלו טוב יותר את המשאבים הללו.

בעולם האינטרנט והענן, מצד שני, קצב הצטרפות הלקוחות, והשינוי התכוף יותר בעומסים, דורשים מהחברות מבנה שונה. בשנים האחרונות הופיעו יותר ויותר חברות המעדיפות שלא להקים מערך תפעולי משל עצמן, אלא להסתמך על ספק שירותי ענן מכובד, המאחסן את השירות אצלו. שירותים כדוגמת נטפליקס מנהלים באופן דינמי את תפעול המשאבים המיועדים לאספקת השירות, כאשר במקרה של נטפליקס מדובר בשינוע של סרטים וסדרות הנצפים על גבי האינטרנט. כל השירות של נטפליקס מצוי על שרתים של אמזון, וכאשר כמות הלקוחות הצופים בתוכן גדלה, נטפליקס רוכשת משאבי רשת, אחסון ותפעול נוספים מאמזון. כאשר מספר הצופים קטן, נטפליקס מקטינה את הרכישות בזמן אמיתי ובתמחור דינמי.

"בהנחה שספקית שירותי תקשורת וגוגל חושבות על אותו רעיון למוצר באותו יום, הספקית תצליח להפיק אותו בתוך שנתיים, וגוגל תעשה את זה בתוך כמה חודשים", אומר דור סקולר, מנהל חטיבת הענן של אלקטל־לוסנט. "למעשה, גורם באחד מהמפעילים שדיבר איתנו סיפר שהתסריט שהכי מפחיד אותם הוא ששווי השוק של אחד המתחרים יירד עד לרמה שגוגל תוכל לקנות אותו, ומכיוון שגוגל יכולה להשיק ולנהל שירותים מהר וטוב יותר, אותו מפעיל יהפוך להיות איום רציני עליהם".

הספק יותאם ללקוח

כיצד הופכים את ספקית התקשורת לדינמית יותר? בונים אותה במודל הדומה למודל שבו הלקוחות חווים את השירות הסלולרי שלנו בשנים האחרונות. במקום מכשיר "טיפש" המסוגל לצרוך שירותים רק מחברת הסלולר שלנו, אנחנו מצוידים בסמארטפון שעליו חנות אפליקציות, כך שבכל רגע נתון נוכל להוריד אפליקציה מסוימת שדרושה לנו ולהריץ אותה.

תרגום המודל הזה לעולם רשתות התקשורת יגרום לחברות הסלולר לפשט את מבנה הרשת שלהן מצד אחד, אך ליצור בתוכו שכבות רבות יותר מצד שני. השכבה התחתונה תמשיך להיות שכבת תשתית וציוד הרשת הפיזיים – הסיבים, אתרי האנטנות ומתגי הליבה — אך מעליה תופעל מעין מערכת הפעלה שתדע "לדבר" עם ספקי טכנולוגיה רבים שיעבדו במודל זה. אותה מערכת הפעלה תנהל את שלל השירותים שמעניקה ספקית הסלולר ללקוחותיה באופן דומה לזה שמערכת הפעלה על גבי המחשב האישי או הסמארטפון מנהלת את דרישותיו של הלקוח, ולמעשה תתייחס לכל שירות כאל מעין אפליקציה.

כך תרכוש חברת הסלולר את כל שירותי התקשורת שהיא מעניקה ללקוחותיה מחברות שכיום מספקות לה חומרה ותוכנה. מבנה שכזה יאפשר לחברת הסלולר לשלב ספקים שונים, להחליף בין ספקים בקלות ובמהירות יחסית, להגדיל ולהקטין את רכישת השירותים הללו לפי הדרישה או הצפי לגידול או קיטון בהם מצד הלקוחות, ואפילו בהיבט החשבונאי להפוך הוצאות השקעה להוצאות תפעוליות.

המערכת של אלקטל־לוסנט, שלקוחות פוטנציאליים צפויים להיחשף אליה ברבעון הנוכחי, תאפשר לחברות התקשורת לנהל באופן דינמי וכמעט אוטומטי את "שכירת" השירותים הללו, בהתאם למגוון של פרמטרים: האם השיקול העיקרי בבחירת השירות הוא המחיר או הביצועים? האם עיכוב בהעברת השירות הוא קריטי? והאם על פי דרישות הרגולציה חל איסור להעברת המידע מחוץ לגבולות המדינה? לכל פרמטר תותאם רשימת ספקים עדכנית.

"המבנה הזה הופך את חברת הסלולר כמעט למפעיל וירטואלי", אומר סקולר. "ייתכן שבעתיד ספקית תקשורת תגיע למסקנה כי המודל היעיל והרווחי ביותר עבורה יהיה להציע את שירותי השיחות באמצעות Google Voice או Skype. הלקוח יחייג כפי שהוא נוהג לחייג כיום, ללא צורך להתקין אפליקציה בטלפון שלו, אולם מאחורי הקלעים השיחה תנותב מהאנטנה הסלולרית דרך מערכת התמסורת הקרקעית לשרתי סקייפ, וסקייפ תדאג לכל תהליך השיחה".

בינתיים, מודה סקולר, החזון הזה נשמע לרוב ספקיות התקשורת מהפכני מדי, והוא מעריך שאימוצו יתרחש רק בעוד כמה שנים. "התחלנו לדבר עם ספקיות תקשורת על המודל הזה ביולי 2010, והסתכלו עלינו כאילו אנחנו משוגעים. אלו שהבינו מה אנחנו אומרים, שאלו אותנו למה אנחנו, כמי שמוכרים להם קופסאות ותוכנות, בעצם גורמים לקריסה של המודל העסקי של עצמנו. הסברנו שבעידן החדש התחרות היא לא בין חומרות אלא בין תוכנות, ואנחנו חושבים שיש לנו את התוכנה הכי טובה".

עם זאת, הוא מספר כי בקרב ספקיות תקשורת באסיה, ובמיוחד במדינות שבהן חיבור האוכלוסייה לרשתות סלולר נמצא בשלבים מוקדמים, ניכרת אהדה למודל שכזה. "אותן ספקיות מקימות רשתות חדשות לגמרי, שאינן חייבות להתחשב בתהליך של שדרוג או חיבור למערכות ישנות, ולכן המודל הזה נראה להן טבעי יותר".

המהפך הענני השלם בקרב חברות הסלולר מצוי רק בעתיד הבינוני־רחוק, אך ספקיות תקשורת קטנות מבצעות אותו כבר עכשיו. למשל ספיקו (Spikko), חברה ישראלית שבעבר הציעה שירותי VoIP לנוסעים לחו"ל, ובקרוב תשיק את מה שהיא מכנה "מפעיל וירטואלי גלובלי".

השירות יוצע בידי ספיקו או חברת תקשורת שתשתמש במערכת שלה. הלקוח יקבל מהחברה כרטיס SIM שאותו יתחב למכשירו, ובעת שיגיע לאחת מיותר מ־50 המדינות הרלבנטיות לשירות, יוכל להתחבר לרשת מקומית ולשלם תעריפים נמוכים משמעותית מאלו שגובות חברות הסלולר הגדולות שבמדינת מוצאו עבור שיחות, הודעות וגלישה. מוצר שכזה קיים זמן רב, אך כל תהליך חיבור הלקוח, חיובו והתאמת החבילה שהזמין לזו שתסופק לו במדינת היעד מתבצע בענן, מבלי שנדרשה להקמת חוות שרתים עצמאית.

כל המשמעויות הכלכליות

המעבר ממבנה רשת התקשורת הנוכחי לזה המתואר בחזון הענן הנו מורכב. ספקית תקשורת חייבת להמשיך לשרת את לקוחותיה תוך הבטחת איכות שירות הנגזרת לא רק מהצורך לרצות את לקוחותיה, אלא גם כנגזרת של דרישות רגולטוריות קשיחות. במשך כמה שנים יפעלו במקביל המערכת הישנה והמערכת החדשה, עובדה הדורשת לכאורה הוצאות תפעוליות משמעותיות, שלא יתורגמו לפחות בתקופה הראשונית, להגדלת ההכנסות. בשורה התחתונה מדובר במהפכה כוללת בכל ציוד ותוכנות התקשורת שמניעות את החברות, אך היא תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון תיבנה אותה "מערכת הפעלה", וההוצאות בגינה ככל הנראה יבוטאו בדו"חות כהשקעה הונית. בשלב השני תחל חברת הסלולר לבחור ספקים לשירותים שיוצעו על גבי אותה פלטפורמה, וכל שירות שכזה יוכר כנראה כהוצאה תפעולית.

התגשמות חזון הענן עשויה להשתלב כחלק מהמעבר ההדרגתי לרשתות דור 4, שחברות הסלולר הישראליות צפויות להקים בשנים הקרובות. מצד אחד, רשתות הדור הרביעי בנויות כך שיספקו בעיקר שירותי נתונים (data), ולפיכך משתלבות היטב במעבר מתפעול שירותי הסלולר בידי חברת התקשורת עצמה למודל שבו מגוון שירותים מועבר על גבי הרשתות. מצד שני, החברות ממילא אמורות להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת התשתית לרשתות דור 4, בעוד שהן אמורות להמשיך ולהשקיע בתחזוקת רשתות דור 3, ובמקביל לפעול לשינוי המבני שתואר לעיל בדרך שבה מתנהלת הרשת.

כדי למנוע מחברות הסלולר הוצאה מהותית שכזו, ייתכן שחברות ציוד התקשורת יהפכו למפעילות תקשורת בעצמן. במודל שכזה, אריקסון או נוקיה־סימנס רוכשות את הרשת הנוכחית של חברת הסלולר (שלרוב הוקמה בידיהן ממילא), וממשיכות לתפעל אותה עבור חברת הסלולר עד לסגירתה הסופית, בעוד שחברת הסלולר עוסקת בשינוי הפנימי. מודל שכזה יאפשר לחברת הסלולר גם להפחית את מספר העובדים בחטיבת הרשת שלה, ובכך לחסוך בעלויות נוספות.