בלעדי ל"כלכליסט" - הנגיד רכש מט"ח והבנק שוב מפסיד: בנק ישראל צפוי להפסיד 3.5 מיליארד שקל ב־2011

מדיניות רכישת הדולרים שמנהל בנק ישראל מאז שנת 2008 ממשיכה לגבות מחיר כבד. מנתונים שהגיעו ל"כלכליסט" מתברר כי בנק ישראל צפוי לרשום הפסד של כ־3.5 מיליארד שקל בשנת 2011, וכתוצאה מכך תגדל יתרת ההפסד המצטבר של הבנק לסכום שיא של כ־41.5 מיליארד שקל. ההפסד של בנק ישראל החל להצטבר באמצע שנות השמונים, כתוצאה מהריבית השקלית הגבוהה ששילם אז הבנק.

בעקבות ההפסד הנוסף, יגדל גם הגירעון שנצבר בהון העצמי של בנק ישראל ביותר מ־3 מיליארד שקל ויסתכם ב־37.5 מיליארד שקל. את היקף ההפסד המדויק צפוי לפרסם הבנק בדו"חות הכספיים שלו באמצע פברואר.

לפי החוק, בנק ישראל חייב להעביר את רווחיו למימון הוצאות הממשלה. אולם את רווחיו השנתיים מעביר הבנק רק כאשר יש לו רווח מצטבר, כלומר כשהוא מצוי ב"יתרת זכות". ההפסדים שספג בנק ישראל בשנתיים האחרונות, מרחיקים את המועד שבו יוכל הבנק לתרום למימון הוצאות הממשלה, ולכן צפוי קיצוץ תקציבי גדול יותר והכבדת נטל המסים.

ההפסד שירשום בנק ישראל בדו"חות הכספיים בפברואר נובע כולו מפער של יותר מ־1% בין הריבית שהוא קיבל בשנה החולפת על הפקדת כספי יתרות המט"ח בחו"ל, לבין הריבית שהוא שילם על איגרות מק"מ ועל הפיקדונות של הבנקים המסחריים אצלו, שמימנו את רכישות הדולרים. הפסד זה יצטרף להפסד השיא שרשם בנק ישראל בשנת 2010, בסכום של 17.9 מיליארד שקל.

בעוד כמעט כל ההפסד הכספי ב־2010 נבע מההתחזקות בשער השקל מול שערי הדולר והיורו באותה שנה, הרי שב־2011 התהפך הגלגל, והשקל דווקא נחלש מול המטבעות החשובים: ב־7.7% מול הדולר, ב־4.2% מול היורו וב־4.8% מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי"). כתוצאה מכך, גדל בשנה החולפת שוויין של יתרות המט"ח בכ־17 מיליארד שקל, אולם סכום זה לא יירשם בדו"חות של בנק ישראל כרווח, אלא רק בסעיף "חשבונות שיערוך".

הסיבה לכך היא שיטת הדיווח המיוחדת שבה משתמש בנק ישראל משנת 1999: ירידה בשווי יתרות המט"ח כתוצאה מהפרשי שערים נחשבת להפסד, ואילו עלייה בשוויין מאותה סיבה נחשבת לרווח רק כאשר הבנק מממש את היתרות שברשותו. לשיטת דיווח זו יש חשיבות מעשית גדולה במיוחד.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי הבנק אינו בנק מסחרי רגיל, ופעילותו לא נועדה ליצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. "מדיניות הבנק מאז 2008 היוותה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים. לעתים, הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו־כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק".