אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: גוגל, מה המודעות האלה עושות אצלך?

דו"ח טכנולוגי: גוגל, מה המודעות האלה עושות אצלך?

ענקית החיפוש מודה שהרוויחה כסף ממודעות שהציעו סמים קלים וספסרו בכרטיסים לאולימפיאדה, אך טוענת שאין לה דרך למנוע זאת. וגם: הסיפור המוזר על המרגל הגרמני, בתו, החבר שלה וההאקרים

10.01.2012, 13:44 | יוסי גורביץ

אלה לא אנחנו, אלה המפרסמים

הנכונות של גוגל להעלים עין מפשעים ולפרסם מודעות בניגוד לחוק כבר עלתה לה בקנס ענק של חצי מיליארד דולר, אחרי שהתברר שהיא מכרה ביודעין פרסומות לתרופות האסורות למכירה בארצות הברית. מסתבר שהיא לא למדה את הלקח.

ה-BBC חשף שזה רק קצה הקרחון: גוגל מפרסמת מודעות לספסרי כרטיסים לאולימפיאדת לונדון המתקרבת, בניגוד לחוק בבריטניה. כמו כן מופיעות מודעות המציעות סמים קלים, וגם תעודות זהות ודרכונים מזויפים.

גוגל הודתה במיוחס לה, והודיעה בעליצות שהיא שומרת את הכסף שהיא מרוויחה כתוצאה מהפרסומות הבלתי חוקיות הללו. קרוב משפחה של אזרחית בריטית שהטביעה 1,500 ליש"ט בכרטיסים לאולימפיאדה, שאליהם הגיעה כתוצאה מפרסומת של גוגל, קיבל מהתמנון החייכן את ההודעה הבאה: "אף על פי שגוגל אדוורדז מספק פלטפורמה לעסקים כדי שיפרסמו את שירותיהם, אנחנו לא אחראים וגם אין לנו אפשרות לעקוב אחרי הפעולות של כל חברה".

כמה נוח. הקישור לחברה שמכרה כרטיסים בניגוד לחוק היה הקישור המקודם המוביל של גוגל במשך הרבה מאוד זמן – ונשאר שם גם שבוע לאחר שמשטרת לונדון ביקשה מגוגל להסיר את המודעה. גוגל מצידה אומרת שהיא מסירה מודעות לא חוקיות כשמודיעים לה עליהן, והכל בכלל אוטומטי, ומה רוצים מהחיים שלה. "אל תהיה רע", כן?

כרזה לקראת משחקי לונדון 2012. מספסרים בכרטיסים בפלטפורמת הפרסום של גוגל, צילום: רויטרס כרזה לקראת משחקי לונדון 2012. מספסרים בכרטיסים בפלטפורמת הפרסום של גוגל | צילום: רויטרס כרזה לקראת משחקי לונדון 2012. מספסרים בכרטיסים בפלטפורמת הפרסום של גוגל, צילום: רויטרס

היזהרו מחיקויים

אם יש משהו שמאוס באפל – כלומר, מעבר לתרבות החשאיות שלה ולפולחן האישיות סביב סטיב ג'ובס – הרי שאלה מעריצי החברה, אנשים שחייהם כל כך ריקניים עד שהם צריכים למלא אותם בסגידה לחברת צעצועים ובהגנה בלתי פוסקת על כל כשליה ופשעיה.

דן ליונז כתב בשעתו את הבלוג המופלא "הבלוג הסודי של סטיב ג'ובס", שבו לעג בעקביות למנהיג היקר ולחסידים השוטים שסגדו לו. הוא סגר את הבלוג אחרי פרישתו של סטיב ג'ובס, מסיבות ברורות, אבל לא הפסיק להטיל מדי פעם אלומות אור לעבר הפנאפלים. ליונז העלה לאחרונה על הכוונת את המנהג הנלעג של חסידי אפל ללעוג לסמסונג, כאילו היתה חקיינית של יצרנית האייפון. מבחינת המעריצים, הוא מציין, יש רק מקור אחד למקוריות בעולם: אפל. רק שלטענה הזו אין בסיס.

סמסונג גלקסי אס 2. בדיוק כמו האייפון, כותב דן ליונז, חוץ מזה שהוא שונה ממנו לחלוטין, צילום: בלומברג סמסונג גלקסי אס 2. בדיוק כמו האייפון, כותב דן ליונז, חוץ מזה שהוא שונה ממנו לחלוטין | צילום: בלומברג סמסונג גלקסי אס 2. בדיוק כמו האייפון, כותב דן ליונז, חוץ מזה שהוא שונה ממנו לחלוטין, צילום: בלומברג

מבלי להכנס עכשיו לשורת הגניבות שביצע סטיב ג'ובס מאנשים אחרים, ליונז מתמקד בטענה שהסמארטפון סמסונג גלקסי אס 2 הוא חיקוי של האייפון 4. ליונז מציין שמדובר במכשירים "מאוד דומים – להוציא כמה פרטים קטנים, כמו העובדה שלגלקסי יש מסך הרבה יותר גדול, מעבד מהיר יותר, יותר RAM, מצלמה טובה יותר, שבב NFC, רדיו FM, סוללה ניתנת להסרה, מקום לכרטיס מיקרו SD ותמיכה ב-MHL. אה, והוא גם דק יותר ושוקל פחות. הטכנולוגיה של המסך שונה. העטיפה של המכשיר שונה. הגלקסי עשוי פלסטיק, ללא מעטפת פלדה, ללא גב מזכוכית, ללא כפתורי ווליום ממתכת וללא כפתור השתקה ממתכת. חוץ מאלה, כן, זה חיקוי מוחלט".

ליונז מציין עוד שבניגוד לאפל, שבמשך ארבע שנים מוציאה פחות או יותר את אותו המכשיר, עם אותו גודל מסך ושפצורים שונים, סמסונג מוציאה לשוק שורה של סמארטפונים בגדלים שונים ומעזה לקחת סיכונים. אבל, כמובן, הפנאפלים לא יהיו מוכנים להודות בכך.

וזה בסדר. כמו שזה נראה עכשיו, אנדרואיד מצליחה להחזיר את אפל למקום שבו היא היתה בעבר: יצרנית של מוצרי נישה במחיר מופקע לקהל של פנאטים.

 

קומדיית טעויות במודיעין הגרמני

מעשה במרגל בכיר בשירותי המודיעין הגרמניים, שהחליט שהוא צריך לעקוב אחרי השימוש שעושה הבת שלו ברשת. על כן הוא עשה את הדבר המתבקש במצבים כאלה, והחדיר למחשב שלה סוס טרויאני שפותח על ידי המודיעין, שמיועד לאפשר להם לעקוף את החוק ולעקוב אחרי אזרחים הרבה יותר מהמותר במדינה שמקפידה מאוד על פרטיות מאז 1945. מה יכול להשתבש?

הכל, כמובן. לבת היה חבר. כשהוא עבר על המחשב שלה, הוא זיהה את הסוס הטרויאני. מאחר שהתועבה עוררה כותרות בגרמניה, היה לו גם מושג ברור מאיפה הוא הגיע. אז החבר עשה, בתורו, את הדבר המתבקש ופרץ למחשב של האבא - שבתור בכיר בשירותי הבטחון לא היה, כמסתבר, טוב בהגנת מידע. שם הוא גילה, והפיץ, שורה של אימיילים ממקום העבודה של האב המסור.

האימיילים הללו שימשו, בתורם, קבוצה של האקרים כשהם החליטו לחדור למחשבי המשטרה הפדרלית של גרמניה. הם הצליחו להגיע למחשבי Patras של המשטרה, שמחזיקים נתונים שחוקיותם נתונה בספק על חשודים בפשיעה, באמצעות מעקב אחרי ה-GPS ומכשירי הסלולר שלהם. התוצאה היתה שהמשטרה היתה צריכה להפסיק את השימוש בשרתים הללו.

איך אומר הפתגם העתיק? בגלל מסמר קטן נפלה הממלכה? כמה דברים חיוביים בכל זאת יוצאים מהסיפור הזה. המשטרה הגרמנית תשפר מעתה את ההגנות שלה, הדיון בשיטות המותרות לאסוף מידע על אזרחים יהיה אולי סוער יותר, והאב שהשתמש בכלים שמיועדים לריגול נגד הבת שלו כנראה יעבור לעבוד בוועדת הגינון של השירותים החשאיים.

הטייסים בוכים בלילה

 

אחד המיתוסים הגדולים של המאה ה-20 הוא זה של הטייס, האביר המכונף שבעורקיו זורמים מי קרח, שנלחם מול אחרים בשחקים. זה היה גם אתוס של נשים: כמה וכמה מהטייסים הגדולים היו למעשה טייסות. בחלק גדול מהטיסות של צ'ארלס לינדברג, הטייס הגדול והאדם הבעייתי מאוד, טייסת המשנה שלו היתה אשתו, אן לינדברג.

אבל יותר ויותר נראה שעל הזן הזה של בני אדם מגיע הקץ. טייסים אזרחיים כמעט ולא מטיסים: עיקר העבודה מושלכת על הטייס האוטומטי כבר שנים רבות. וטייסי קרב נאלצים להתמודד עם עלייתם של הרובוטים המעופפים.

כמעט שליש מכלי הטיס של חיל האוויר האמריקאי – 31%, ליתר דיוק – הם רובוטים, שמונחים מן הקרקע. בשנת 2005, לא כל כך מזמן ובדיוק השנה שבה התחוור הצורך בהם בעיראק, שיעור כלי הטיס הלא מאוישים של חיל האוויר עמד על חמישה אחוזים בלבד. זו עליה של 600% תוך שבע שנים. בקצב הנוכחי, יש להניח שכלים מוטסים על ידי אדם יהיו מיעוט ב-2020.

הרובוטים זולים הרבה יותר – הפנטגון מוציא 92% מתקציב חיל האוויר על כלים מאוישים – ויש להם יתרון פוליטי מובהק: אם הם מתרסקים, בהנחה שהם לא עושים את זה באופן מביך במיוחד כפי שקרה לאחרונה באיראן, לאף אחד לא אכפת. אף קצין לא צריך לכתוב מכתב לאשה, אף נשיא לא צריך לדווח לאומה על מותו של טייס. וטוב מכל: אין סיכוי שטייס יפול בשבי וייעלם במדינה עוינת, כפי שקרה לרון ארד.

יש לכך, כמובן, גם צד שלילי: לממשלות יהיה קל יותר להורות על תקיפות אוויריות אם הסיכון לפגיעה בחיי אדם בצד שלהן יהיה אפסי. הרובוטים המכונפים יעלו את הדרישה, הפוליטית בעיקרה, ליותר רובוטים בתפקידי לחימה גם בחילות הים והיבשה. כך יהיה קל יותר להעלים את המלחמה מהתודעה: אף מלחמה לא נגמרה בגלל אבידות בקרב אזרחי האויב, היא תמיד הפכה ללא פופולרית בגלל אבידות בקרב התוקפים.

המל"ט Predator. הטייסים יוצאים מהתמונה, צילום: בלומברג המל"ט Predator. הטייסים יוצאים מהתמונה | צילום: בלומברג המל"ט Predator. הטייסים יוצאים מהתמונה, צילום: בלומברג

קצרצרים

דיווחנו שלשום (א') על כך שהוגשה תלונה ל-FTC נגד פייסבוק בטענה שהיא פוגעת בפרטיות המשתמשים באמצעות פיצ'ר שתיית המידע המכונה "טיימליין". פייסבוק, כהרגלה, מכחישה בתוקף. כך או כך, מסתבר שהיא מפיצה את השירוץ (הלחמה של שירות ושרץ) החדש שלה באיטיות רבה. יכול להיות שמדובר במקרה, אבל גם יכול להיות שפייסבוק פשוט רוצה להגן על עצמה בטענה שכמעט אף אחד לא נפגע.

טוויטר החלה השנה לאפשר למשתמשים לחלוק תמונות ישירות דרכה, ללא צורך בשירותי צד שלישי. התוצאה היתה זינוק של 431% בהפצת תמונות בטוויטר במהלך שנת 2011. החברה שערכה את הנתונים, Topsy, גם מספקת גרף שמאפשר לראות בקלות את העלייה החל מספטמבר, החודש שבו החלה טוויטר להציע את שירות התמונות.

אפליקציית Boycott Sopa אפליקציית Boycott Sopa אפליקציית Boycott Sopa

המאבק ב"חוק שישתיק את הרשת" בארה"ב נמשך, ואפליקציית אנדרואיד חדשה – Boycott SOPA שמה – משמשת ככלי נשק במאבק הזה. היא מכה בחברות התומכות בחוק במקום הכואב להן באמת: בכיסן. האפליקציה מאפשרת למשתמש לסרוק את הברקוד של מוצרים שהוא שוקל לרכוש, והאפליקציה בודקת אם המוצר מיוצר על ידי חברה שתומכת ב-SOPA. אם כן, הצרכן יכול לחפש לו מוצר אחר. ככה עושים את זה.

לקבוצה של סופרים סינים נמאס מזה שאפל עושקת אותם ומוכרת את התוכן המוגן שלהם באפסטור ללא הסכמתם, אז הם מדברים עם החברה בשפה היחידה שהיא מבינה: הם הגישו תביעה ייצוגית נגדה. הסכום זניח יחסית, רק 1.84 מיליון דולר, אבל יש לקוות שהם יגרמו לקרמלין מקופרטינו להבין שהוא לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו.

הסמארטפונים אוכלים בכל פה את שוק המצלמות הקטנות, ה-Point and Shoot אבל אולי, מציע גרג סנדובל, ליצרניות המצלמות יש דרך להרוויח מהמצב: יכולות הצילום של המצלמות הסלולריות כל כך נחותות לעומת אלה של מצלמה רצינית, וכל כך הרבה אנשים מתרגלים לצלם בהן, שיש כאן פוטנציאל להפיכת המצלמות הסלולריות ל"סם כניסה". לדברי סנדובל, משתמשים שלמדו לאהוב צילום ושהגרוטאה הסלולרית כבר לא מספקת אותם עשויים לנוע לעבר מצלמות DSLR. יש לקוות שהוא צודק.

תגיות