מעקב "כלכליסט": משרדי הממשלה הסכימו לגבש מדיניות תמלוגים למשאבי טבע

לאחרונה חגג משרד האוצר את ההסכם שחתם עם קונצרן הענק כיל, ובמסגרתו יעלה שיעור התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה על הפקת אשלג מים המלח. תקרת התמלוגים החדשה נקבעה על 10% ממכירות החברה, מספר שעורר ביקורת ציבורית בטענה כי חלקה של המדינה מתגמד לעומת רווחי הענק הנגזרים משימוש במשאב ציבורי. אלא שמפעלי ים המלח משלמים הרבה מאוד ביחס לחברות אחרות המשתמשות במשאבי טבע, ובראשן חברות המים המינרליים שלא משלמות כלל תמלוגים למדינה.

על רקע זה נערך בסוף אוקטובר דיון בלשכתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שהפרוטוקול שלו יצא השבוע. הדיון, בהשתתפות היועצים המשפטיים של משרדי האוצר, המשפטים והאנרגיה (שמו החדש של משרד התשתיות), עסק בגיבוש תפיסה כוללת בנוגע לחלקו של הציבור ברווחים ממחצבים. בסיכום הדיון נקבע כי שיעור התמלוגים המשולם על מחצבים הנכרים מן האדמה, כדוגמת פוספטים, הוא נמוך, וכי יש לבחון את הנושא על רקע שינויי המיסוי בתחום הגז והנפט (בעקבות ועדת ששינסקי) ובתחום האשלג (ההסכם בין האוצר לכיל).

ארדן בפנייה לראש הממשלה: "עלינו להבטיח חלוקה נכונה בין יזם לציבור" השר להגנת הסביבה פנה אתמול במכתב לראש הממשלה בבקשה להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש והניצול של משאבי טבע בישראל ליאור בן דודלכתבה המלאה

בדיון התייחסו המשתתפים גם למחצב הפוספט, שבו משתמש כיום מפעל רותם אמפרט, גם הוא של קונצרן כיל, המפיק במישור רותם שבנגב כ־7 מיליון טונות פוספט בשנה. רווחי המפעל עומדים על כ־120 מיליון דולר (ב־2009), אך הוא משלם רק 2% מהכנסותיו למדינה תמורת השימוש במשאב הטבעי.

עוד סוכם בדיון שנערך בלשכת ליכט כי משרדי האנרגיה והאוצר יגבשו דעה בעניין עיגונו בחוק של מנגנון תמלוגים עבור מחצבות של חומרי בניין, שנקבע כיום לפי החלטת מינהל מקרקעי ישראל. על משרד האנרגיה הוטל גם לקבוע מנגנון תמלוגים אחיד לפצלי שמן (סלעים שמהם ניתן להפיק נפט).

לגבי סוגיית אי־תשלום התמלוגים על מים מינרליים, סוכם בדיון כי יש לבחון את הסדרת התמלוגים בענף ועיגונם בחוק. המלאכה הוטלה על רשות המים ומשרד האוצר. הגורמים התבקשו לקבוע דיון המשך בנושא. עוד נקבע כי משרדי האנרגיה והאוצר יבחנו את הפטור מתמלוגים על המלח המופק מים סוף.

הפרוטוקול נסגר ברוח המחאה החברתית ובו מסר על החשיבות בגיבוש מדיניות כוללת בעניין תמלוגי אוצרות טבע. המשתתפים הסכימו שהקריאה להגדיל את חלקו של הציבור ברווחי החברות המשתמשות במשאבי טבע היא ראויה ואף משקפת את ערכי הצדק החברתי.

אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש. ניהל את הדיון | צילום: גיא אסאיג

משרד האנרגיה: "נבצע סקר מקיף על תמלוגים בעולם"

מאז הדיון עברו יותר מחודשיים, ונושא גיבוש מדיניות התמלוגים לא קודם כלל, פרט לפנייתו של השר להגנת הסביבה. פנייה למשרדים הרלבנטיים העלתה שטרם נקבעו דיוני המשך לנושא. ממשרד האנרגיה הוסיפו כי "בכוונת המשרד לבצע סקר מקיף בנושא תמלוגים מאוצרות טבע במדינות שונות. המשרד מתכוון לקיים הליך לבחירת חברה שתבצע את הסקר. המלצות הסקר יעובדו וייבחנו כדי לעדכן, במידת הצורך, את גביית התמלוגים בישראל".

ממשרד האוצר נמסר כי "החשב הכללי נמצא בשלבים ראשוניים של ניתוח הסקר שערך על תמלוגים. נכון לעכשיו איננו עורכים בדיקת מדיניות".

זו אינה הפעם הראשונה שבה נושא התמלוגים נבחן בצורה כוללת. בספטמבר האחרון הודיע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, כי בכוונתו לבדוק את נושא התמלוגים שגובה המדינה עבור הזיכיונות והרישיונות שהעניקה לגורמים פרטיים עבור שימוש באוצרות הטבע שלה. "מים, קרקע ומחצבים הם בחזקת עושר השייך לציבור כולו‭,"‬ הדגיש המבקר בהודעתו, "כך קובע החוק הישראלי וכך מקובל בעולם המפותח‭."‬

אתמול בכנסת: ח"כים נגד "פספוס היסטורי" של האוצר

ועדת הכספים של הכנסת ערכה אתמול דיון בעקבות ההסכם בין המדינה לכיל על תמלוגי האשלג. רוב חברי הכנסת שנכחו בדיון הביעו התנגדות להסכם. "מפקירים פעמיים את אחד ממשאבי הטבע יוצאי הדופן שלנו: פעם אחת סביבתית ופעם שנייה כלכלית", אמר ח"כ דב חנין. ח"כ ניצן הורוביץ הוסיף כי "מדובר בפספוס היסטורי, כי ההסכם משאיר לציבור רק פירורים. זו תוצאה עצובה של דיון שנעשה במחשכים". ח"כ שי חרמש תמך בהסכם ואמר כי "כיל היא המעסיק הגדול בנגב ויש לה אופציות כרייה בחו"ל".