אברכים בכולל זכאים לסבסוד מעון, סטודנטים לתואר שני לא

הורים שהם סטודנטים לתארים מתקדמים לא יזכו ליהנות מהרחבת המעונות המסובסדים. בניגוד אליהם, דווקא האברכים זכאים למסלול מסובסד, וזאת אף שתקופת הלימודים בכולל יכולה להימשך עד גיל 67.

במסגרת אישור דו"ח ועדת טרכטנברג הכריזה הממשלה על הקמת מעונות יום מסובסדים לעוד 30 אלף ילדים. עם זאת, המקום במעונות המסובסדים מוגבל והותקנו קריטריונים לתעדוף הורים.

כך, אם שני ההורים לומדים, הם יזכו לסבסוד ממשלתי רק אם האב לומד במסלולים הבאים: תואר ראשון, לימודים בכולל או שנת שבתון. למעשה, נוצר מצב שבו משתלם יותר ללמוד בכולל מאשר להמשיך לתארים מתקדמים.

הורים השולחים את ילדם למעון פרטי משלמים כיום 2,500–3,500 בחודש, בעוד שבמעונות התמ"ת התעריף המרבי מגיע לכ־2,000 שקל. לפי נתוני התמ"ת, רק 85 אלף ילדים מתוך 350 אלף ילדים בגיל 0–3 לומדים במסגרות המפוקחות.

יצוין כי האברך זוכה לצ'ופר נוסף - 920 שקל לחודש מהמדינה, והדרישה היחידה הנה שילמד בהיקף של משרה מלאה. לפי עמותת חדו"ש, עלות קצבת הכולל עבור אברך שלומד מגיל 22 ועד פרישה מסתכמת בחצי מיליון שקל.

אתמול פנה איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, לשר התמ"ת שלום שמחון בנושא. "מדובר בתקנה בלתי סבירה, המפלה באופן אבסורדי סטודנטים לתואר שני לעומת אברכים (היכולים ללמוד תקופת זמן ארוכה) ואף לעומת אבות הנמצאים בפועל בחופשה", כתב גוטלר. עוד הוסיף כי "ברוח תקופה של שינוי חברתי ותפיסתי בחברה הישראלית, ראוי כי מדינת ישראל תעודד סטודנטים וסטודנטיות לצאת לעבוד ולא תפלה אותם לעומת מגזרים אחרים, בייחוד במקרה הספציפי שבו מדובר בסטודנט לתואר שני במסלול מחקרי שאינו יכול לעבוד ונאלץ להסתפק במלגת מחיה בגובה 2,600 שקל".

ממשרד התמ"ת נמסר: "הקריטריונים לתמיכה בגין סבסוד שהות ילדים במסגרות מוכרות נקבעים ומתעדכנים בהסכמת האוצר ובתיאום עמו, לאור מגבלת התקציב העומד לרשות המשרד בתחום זה. הרציונל המנחה בקביעת הקריטריונים הנו מתן תמיכה להורים עובדים בקדימות ראשונה על פני הורים לומדים. בכל הנוגע להורים לומדים, ניתנה התייחסות לאבות שנמצאים במסלול לימודים לתואר ראשון. משרד התמ"ת שוקל בכובד ראש לעדכן מדיניות ולכלול סטודנטים לתואר שני במעגל הזכאים לסבסוד".