חינוך חינם לנתניהו

לא מקטינים את מספר הילדים בכיתות

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010, 9:00, כנסת ישראל, ירושלים

שמונה חודשים ושבוע לפני שפרצה המחאה החברתית. אל חדר ועדת החינוך של הכנסת התקבצו והגיעו שבעה חברי כנסת. על הפרק: סעיף 71 לחוק ההסדרים לשנים 2011–2012 שעניינו: דחיית יישום חוק הקטנת מספר תלמידים בכיתות א' וב' ל־20 תלמידים. העילה: אין מספיק כסף (102 מיליון שקל בשנה, על פי האוצר). יוזם החוק: שר האוצר יובל שטייניץ. תומכים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך גדעון סער.

במהלך כל הישיבה טוענים חברי הכנסת שהקטנת מספר הילדים בכיתה היא נושא חשוב ולא יכול להיות שהאוצר לא מיישם את חוקי המדינה, אלא דוחה את יישומם מסיבות תקציביות בלבד. אפילו מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני, מודה כי הסיבה לדחיית יישום החוק היא תקציבית בעיקרה. שר החינוך לא טורח להגיע לדיון. גם לא שר האוצר. גם לא מחצית מהח"כים שחברים בה.

משפט מפתח מהדיון: "משרד החינוך ראה את הגיל הקריטי ביותר בחטיבות הביניים, שמחייב השקעה גדולה. במסגרת סדרי העדיפויות האלה נעשתה חלוקה תקציבית ובמסגרת הזו ביקשנו את דחיית יישום החוק" (מנכ"ל משרד החינוך דאז, שמשון שושני).

אחרי דיון אחד בלבד בנושא שארך שעה וחצי בלבד, הדיון ננעל בשעה 10:30. התוצאה: חמישה ח"כים הצביעו בעד החוק, אחד התנגד ואחד נמנע. פרוטוקול הכנסת לא מציין שמות.

במחי הרמת ידיהם של חמישה חברי כנסת, ילדי כיתות א' וב' נאלצו להצטופף בכיתות וליהנות מתשומת לב והשקעה מופחתת של מוריהם למשך שנה נוספת עד 2013, לאחר שמשרד האוצר דחה את יישום החוק מאז 2007, בתמיכת הממשלה.

דוחים את יישום חוק יום לימודים ארוך

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010, 10:30, כנסת ישראל, ירושלים

מיד לאחר תום הדיון הקודם, פתחה ועדת החינוך בדיון חדש. כעת כבר נוכחים בחדר הדיונים רק ארבעה ח"כים, ולחלק מהזמן מצטרפים שניים נוספים. על הפרק: סעיף 70 לחוק ההסדרים לשנים 2011–2012 שעניינו: דחיית יישום חוק יום לימודים ארוך בפריסה ארצית. העילה: אין מספיק כסף (1.1 מיליארד שקל בשנה, על פי משרד האוצר). יוזם החוק: שר האוצר יובל שטייניץ. תומכים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך גדעון סער.

משפט מפתח מהדיון: "יישום מלא של החוק הזה יש לו עלות כבדה, זה לא משהו שנעשה כל כך. זאת אומרת, בהחלט צריך להישקל במסגרת סדרי עדיפויות כשיש מטרות נוספות למשרד החינוך. במסגרת הזאת יחד עם משרד החינוך בתוך סדרי העדיפויות ניתנו תוספות משמעותיות למשרד למטרות שונות, כך שזה מתיישב עם רוח החוק הזה" (חגי עידו, רכז חינוך באגף תקציבים במשרד האוצר).

אחרי דיון שאורכו לא ברור, אך לא נראה ארוך מדי, הישיבה ננעלת. התוצאה: החוק מאושר ברוב קולות, מול מתנגד יחיד. גם הפעם המשמעת הקואליציונית ניצחה. ידיהם של ח"כים ספורים הכריעו את גורלם של מאות אלפי ילדים, שמחכים להגדלת שוויון ההזדמנויות בחינוך, ואת גורל הוריהם שרוצים לפתח קריירה ולעבוד גם אחרי השעה אחת בצהריים. בפעם החמישית מאז שנכנס לתוקף ב־1997, יישומו נדחה. הפעם עד שנת 2015.

מאשרים תקציב לחינוך חינם מגיל 3

יום ראשון, 8 בינואר 2012, 18:00, לשכת ראש הממשלה

חצי שנה מפרוץ המחאה החברתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס מסיבת עיתונאים חגיגית. "הממשלה אישרה לפני כמה דקות החלטה תקדימית לשינוי סדר העדיפויות במדינת ישראל", פתח נתניהו, "27 שנים כבר מדברים כאן על החלת חוק חינוך חינם לילדים בני 3 ו־4, דיברו אבל לא יישמו. אנחנו עכשיו קיבלנו את ההחלטה ליישם את החוק, תקצבנו אותו ואנחנו יוצאים כעת לדרך חדשה. אנחנו מתקנים כאן עיוות היסטורי ואני חושב שזוהי ברכה גדולה".

"בנוסף לכך", הפתיע ראש הממשלה, "אנחנו עושים תוכנית גדולה מאוד של צהרונים, של יום לימודים ארוך, וכאן אנחנו מכניסים משהו שלא היה בדו"ח טרכטנברג. מה שתיארתי עד עכשיו אלה ההמלצות העיקריות של דו"ח טרכטנברג בתחום החינוך".

שתי מסקנות עולות מהכרוניקה הזו. הראשונה, הפוליטיקאים לא באמת קובעים את סדרי העדיפויות, אלא רק מהנהנים מול דרישות הפקידים. השנייה, רק הציבור באמת יכול לשנות את סדרי העדיפויות. זו מסקנה משמחת שמוכיחה תחושת בטן ישנה: הם באמת מבינים רק כוח.