ראיון "כלכליסט" - דודי קטש: "הכסף שלי מושקע היום בקירות. קניתי בית"

דודי קטש (40)

מצב משפחתי: נשוי +4

השכלה: תואר שני מנהל עסקים

תפקיד: מנכ"ל קרנות הנאמנות בתמיר פישמן

עוד משהו: חובב מוזיקה ישראלית, ג'ז ופינק פלויד ועבודות גינה (כולל קטיף תפוזים)

כשמבקשים מדודי קטש, מנכ"ל קרנות הנאמנות בתמיר פישמן, לספר על הקריירה שלו, הוא צוחק ואומר: "אני מרגיש זקן. כל מקום שעבדתי בו כבר עבר שינויים ותהפוכות". קטש התחיל לעבוד כסוחר בחדר המסחר של אינווסטק, שלימים הפך ליובנק. "זה היה עולם אחר ב־1998, זירות וצעקות, עד שהשיטה התחלפה לממוחשבת. הייתי בין הראשונים שהתמחו בשיטה הממוחשבת, ולאחר שנה כסוחר עברתי להתמחות במחלקת קרנות הנאמנות. כשסיימתי את ההתמחות הפכתי להיות מנהל השקעות בקרנות".

"ב־2002 קיבלתי הצעה לעבור לקרנות הנאמנות של בנק איגוד, שגם הן כמובן כבר לא קיימות. עבדתי שם שנתיים וב־2004 עברתי לאיפקס קרנות נאמנות, שלימים התמזגה לדש קרנות נאמנות. זו היתה תקופה טובה עם הצלחה רבה. בסוף 2008 אייפקס התמזגה לדש והתמנתי לסמנכ"ל הקרנות, תפקיד שבו כיהנתי עד ספטמבר 2011. בנובמבר האחרון התחלתי את התפקיד הנוכחי והמבט הוא תמיד אופטימי וקדימה".

דודי קטש | צילום: תומי הרפז

איך הגעת לשוק ההון?

"זה קרה לגמרי במקרה וברגע האחרון. הייתי בסוף התואר הראשון בכלכלה וניהול ותכננתי להמשיך בכיוון המחקר הכלכלי. הצטיינתי באקונומטריקה, תחום שמעט מאוד אנשים חושבים למעניין, אולם אותי הוא ריתק. אהבתי את זה והצלחתי בזה. כבר הייתי בתהליך קבלה לתואר שני ובמיונים לעבודה במחלקת המחקר של בנק ישראל".

ומה קרה אז?

"הייתי חייב לקחת עוד שני קורסים כדי לסיים את מכסת נקודות הזכות לתואר הראשון. לקחתי קורס בפילוסופיה וקורס על שוק ההון שהיה כמו חיידק שקפץ עליי. קורס שחשף אותי לעולם שלם. זנחתי את רעיון התואר השני בכלכלה ונרשמתי לתואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון".

הבחירה הזו הוכיחה את עצמה?

"אני מאוד שמח על הבחירה הזו. אני חושב שהאופי הדינמי שלי בשילוב יכולת התמדה גבוהה זה שוק ההון. ברגע שנחשפתי לתחום התאהבתי בו וכיוונתי את עצמי להתמקצע בו. בניגוד להרבה חברים שסיימו יחד איתי את התואר במשבר הבורסה של 1998 ופנו לעיסוקים מכניסים יותר כמו ההייטק, אני נשארתי עמוק בתוך שוק ההון, בעליות ובירידות, זה המקום שלי. לא נולדתי עם כפית של זהב, ואני יכול להתמודד גם עם קשיים".

איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלך, בפעילות היומיומית?

"אני לא מוותר, אלא לומד חזק ומתעקש להכיר כל נושא לעומק. כל דבר שלוקחים בקלות דעת עלול להוביל לפגיעה אישית בי ובסביבה וזה נר לרגליי. אני מציב לעצמי וגם לעובדים שלי רף מקצועי גבוה. רמה מקצועית גבוהה ללא פשרות. להגיע עד לנקודה העמוקה ביותר ורק אז לקבל את ההחלטות. כאשר פועלים ככה, מתמודדים אמנם עם תהליך ארוך יותר של קבלת החלטות אבל זה משתלם".

מה גילית על עצמך לאורך השנים?

"הקריירה שלי התחילה בתקופת משבר. עברתי את משבר ההייטק עם כל הירידות החדות, דרך תקופות של מתיחות ביטוחונית, וגם את המשברים של 2008 ו־2011. אפשר לראות שמרווחי הזמן בין המשברים הולכים ומתקצרים, ולנו נותר לנסות וללמוד ממשבר למשבר.

"אם ב־2008 הייתי מופתע מירידות חדות של נכסים סולידיים, ב־2011 זה כבר נראה טריוויאלי. הלימוד הוא תוך כדי תנועה. אני מנסה להפיק לקחים, מעצמי, מאחרים ומהשוק. חשוב לי להתעמק בתקלות ובטעויות. בסופו של דבר, ניהול השקעות צריך להיות אחראי, עם מבט ארוך טווח ומבלי להיסחף אחרי קפריזות נקודתיות".

מה המקום ששוק ההון תופס בחיים הפרטיים שלך?

"זה החיידק האמיתי. אני מוצא את עצמי ער אחרי 11 בלילה, קורא, מסתכל ובודק. למזלי אני לא מתעסק במסחר במזרח אסיה, אז לפחות זה מסתיים ב־11 ולא נמשך 24 שעות ברציפות. אבל המחשב כל הזמן פתוח ואני רואה את המספרים רצים".

ואיך אתה נרגע?

"את השקט אני מחפש בעיקר עם מוסיקה - ולא מוזיקה רגועה. הרבה פעמים בימי שישי, כשיש קצת רגיעה לפני פתיחת המסחר בארצות הברית, אני שומע מוזיקה עם המשפחה, שאני בקושי רואה, עם ההעומס שאני חי בו".

זה התחביב שלך?

"כן, כמעט בכל יום שישי יש שעה וחצי בפול ווליום. אנחנו סוגרים את הדלתות והחלונות כדי שהשכנים לא יתלוננו ורוקדים. אני משמיע מוזיקה ישראלית, פינק פלויד וג'אז".

מה לדעתך צפוי לקרות בשוק ההון בשנה הקרובה?

"השוק הפך לגלובלי, כך שלא ניתן לנתק את נקודת המבט על השוק הישראלי משאר שוקי העולם. שוק האג"ח הקונצרני בארץ ספג ירידות חדות מדי. כמובן שיש אג"ח שחטפו בצדק, אולם לא מעט חברות פשוט נסחפו בתוך המהומה. הסקטור הזה סבל השנה מפדיונות מאוד גדולים בקרנות הנאמנות. מנגד, נאלצנו להתמודד עם מגבלות גדולות וחריפות של ועדת חודק על המשקיעים המוסדיים של הגמל והפנסיה, שנאלצו לפעול תחת יכולת מאוד נמוכה לקנות אג"ח. אג"ח מהשורה השנייה והשלישית סובלות מירידות מאוד חדות ולדעתי לא בצדק. מדובר בעניין של נזילות כשפדיונות כבדים משפיעים על השוק. זו השקעה מאוד מעניינת קדימה".

"באופן כללי, המשק הישראלי לא ייכנס למיתון אבל יסבול מצמיחה נמוכה יותר. לא תהיה התאוששות מהירה, בעיקר לא באירופה עם כל מגבלות התקציב ותוכניות הצנע. העולם יושפע מזה כמובן והחשש יהיה מפני כניסה למיתון".

איפה המשקיעים צריכים להיות?

"הרכיב של האג"ח הקונצרניות צריך להיות יחסית גדול היום. כל מי שישקיע חשיבה וזמן בבניית תיק אג"ח קונצרני יהנה מזה. התשואות שם כל כך גבוהות ולכן פעמים רבות הן עדיפות על מניות. באג"ח הממשלתיות הייתי מתרכז במח"מ יותר סולידי ונמוך ולא בטווחים הארוכים".

איפה אתה משקיע את הכסף שלך?

"בקירות, קניתי בית. בשוק ההון הכסף שלי כרגע בעמדות מאוד סולידיות. אבל הכסף ארוך הטווח, קרנות השתלמות ופנסיה נמצא בדיוק בחשיפה גבוהה לאג"ח קונצרניות".