הון אנושי: גם הוויאגרה במיתון

אירוע שארגנה קבוצת מעגל נשים הרצליה והובילה שולה רקנאטי למען העמותה שבראשה היא עומדת, עמותת חינוך לפסגות המסייעת לילדים מחוננים משכבות מצוקה, התקיים באולם האירועים סטואה בגעש. זהו חלל מלבני וגבוה שהכל, ממש הכל בו צבוע בלבן. תאורת לדים משתנה שולטת באווירה הכללית, והתחושה היא שאתה מסתובב בתוך גלידה אמריקאית שמדי פעם מישהו מטפטף עליה סירופ תות וקרמל. אם לא די בכך, האדם הראשון שפגשתי כשנכנסתי היה טלי סיני ריקליס מ"מעושרות", שהיתה צמודה במיוחד לננסי ברנדס, שמצדו היה עסוק בלהניע את ראשו לקצב המוזיקה כאילו היה אלביס.

הצלחתי להימלט לבר, שם פגשתי את ליאון קופלר, הבעלים של סופר־פארם, שעדיין מדבר אנגלית אחרי שנים ארוכות בארץ. כשעקצתי אותו על זה אמר לי שכולם כאן ממילא מדברים אנגלית, אבל הבטיח לי שממש בשנה הבאה הוא ילמד עברית. ואיך המצב, שאלתי, וקופלר אמר: "אנחנו מרגישים את המיתון יותר מכולם, אנשים הפסיקו לקנות דברים שהם לא צריכים כמו קרמים, ליפסטיקים, ויאגרות וקונדומים. והמצב רק ילך ויחמיר, אבל אני מנצל את הרזרבות שיש לי ופותח עוד סניפים, בזמן שכולם מצטמצמים".

נאוה ברק, יוסי חכמי ושולה רקנאטי

אחר כך פגשתי את איש הנדל"ן הרצל חבס, שסיפר לי שעסקיו מתמקדים כרגע בעיקר בלונדון. דלק נדל"ן נכשלו באנגליה, אמרתי, למה שאתה תצליח? חבס ענה: "דלק נדל"ן לא ידעו איך לעבוד, אנחנו עובדים באופן יותר מקצועי ולכן העסקים שלנו פורחים". ניסיתי להגן על תשובה, אבל חבס אמר: "אני משוכנע שתשובה לא מרוצה מהמצב. אחרי הכל מדובר בפגיעה חמורה מאוד באגו שלו, הוא בראש ובראשונה קבלן, שלא לדבר על הפגיעה בשם שלו בשוק ההון. בשוק ההון השם שלך הוא הדבר החשוב ביותר".

חשבתי על זה כשפגשתי את גבי רביד, ליד אחד משולחנות הבופה. בדיוק שנה אחרי שעזבה את דש, שאלתי אותה אם יש חדש, והיא אמרה שהיא מתכננת קאמבק בקרוב אבל לא מוכנה לדבר על זה. אז דיברנו על התספורות ועל תשובה, ורביד אמרה שגלעד אלטשולר מחליף את רועי ורמוס בתפקיד האביר של שוק ההון. "אבל אין עוד אחד כמו ורמוס", הוסיפה, "שידע לעמוד על הרגליים האחוריות ולא לפחד מאיש".

בינתיים האירוע החל, וילדי העמותה עלו וסיפרו על פעילותה. אחריהם נאם ינקי מרגלית מאלדין, מחברי הוועד המנהל של העמותה. כשסיים דיברתי איתו על המחאה. "בישראל המנכ"לים מרוויחים פי 50 מעובד בחברה", הוא היה נסער, "מדובר בפער חסר תקדים, אולי הכי גדול בעולם. זאת הסיבה שכבעל חברה אני לא אתן לזה לקרות. קם פה דור עם תרבות ניהולית מושחתת. לזה אנחנו צריכים לשים קץ, ולכן המחאה הזאת היתה במקום".

גבי רביד. מתכננת קאמבק בקרוב

אחר כך עלה TYP, ההרכב של עברי לידר וג'וני גולדשטיין, והמנחה התרגש מהחוזה הבינלאומי שהם קיבלו. האורחים התחילו לרקוד, ואני יצאתי החוצה. כאילו כקונטרה למוזיקה, פגשתי את יוסי חכמי שסיפר שבא לאירוע במיוחד מניו יורק, שבה הוא לומד פילוסופיה ב־NYU וכבר לא ממש בעסקים.

בכניסה פגשתי את דוד פורר, הבעלים של ניאופארם, ושוחחנו על הפרישה של שלמה ינאי מטבע. "המנכ"ל החדש ג'רמי לוין הוא הדבר החשוב ביותר שטבע עשתה לאחרונה", אמר. "מדובר באדם עם קבלות, שמגיע לטבע בתקופה שהיא צריכה לגדול מעבר לתחום של הרפואה הגנרית".

 והם גם מתחרים חדשים שלך בשוק תחליפי החלב, עם התחליף שלהם מול הסימילאק שאתה מייבא, הזכרתי, מנסה להבין כמה הוא חושש. "פעם היה כדור שקראו לו אקמול, של חברת טבע, שהיו לוקחים נגד כאב ראש. הם שלטו על כ־90% מהשוק. אבל אחרי שהבאתי את אדוויל, אף אחד כבר לא זוכר מה זה אקמול. אני לא חושש כלל ואין לי ספק שנתח השוק של סימילאק רק ילך ויגדל". אם לאנשים יהיה מספיק כסף לעשות ילדים ולהאכיל אותם, חשבתי, ושמעתי את הדיסקו משתולל בפנים.