שלמה מעוז: "כנראה שרק במדינת תל אביב אסור לדבר על גזענות"

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, הגיב הערב (ו') בראיון לערוץ 2 על פיטוריו מבית ההשקעות. פיטוריו של מעוז עוררו השבוע סערה תקשורתית רבה. מעוז כינה במסגרת נאום שנשא במכללת ספיר את בנק לאומי כ"בנק של הלבנים", ועל פי ההערכות היה זה המשפט הספציפי שהביא לפיטוריו.

 

הוא סיפר הערב כי "הגעתי לצומת אשקלון וקיבלתי טלפון מההנהלה. אמרו לי 'תתפטר או שתפוטר'. הייתי המום ונסער. ירד גשם חזק ובקושי שמעתי. אמרתי לדובר 'חזור שנית', לא האמנתי למשמע אזניי. עולמי חרב עליי, בכיתי -דווקא בגלל שיש עוד דור שמפלה כיום אתיופים. עלו לי זכרונות לא נעימים מהמראות בקריית מלאכי".

כנשאל מדוע פוטר, והאם זה בגלל שמדובר בבנק לאומי, השיב: "במדינת תל אביב אסור לדבר על גזענות. אפשר לדבר על זה רק בקריית מלאכי או בפ"ת. למה אין אף פעם כתבות על גזענות במדינת תל אביב?". כנראה שחששו מבנק לאומי, שמוחזק מהמסים שלנו. זה הבנק שלי ושלך".

כשנשאל "מאיפה השנאה הזאת", השיב: "אין לי שנאה. אשתי אשכנזיה, חברים שלי אשכנזים. למה אין על השטרות החדשים יוצאי עדות מזרח? למה אין מזרחיים בבית משפט ובאוניברסטאות? זכותי כאקדמאי לדבר".

 "אני בטוח שמצטערים על זה באקסלנס. אני לא יודע אם אלך לפוליטיקה, אבל התקשרו אליי 1,800 איש ובכו ואמרו לי שאני אמיץ".

"כמו ב-1933"

מעוז, התראיין אתמול לתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10, ובמהלכו אף נשבר ופרץ בבכי. מעוז אמר כי "אחרי שתרמתי לאקסלנס תקופה של למעלה מ-10 שנים, מילאתי להם אולמות, הבאתי לקוחות, האמנתי בחופש הדעה, בפלורליזם, שאפשר לחשוב - ולפתע אני ממש מתאכזב. מחזירים אותי ל-10 למאי 1933 (שריפת הספרים על ידי הנאצים). ג'ורג' אורוול התגמד בימים האחרונים". לדבריו, "מה שמדאיג אותי (זה) שאנשים מתחבאים. אנשים שדוכאו אומרים לי 'תזרום, תיכנע', אין מה לעשות וזה ממש פוגע בי".

מעוז נשאל על השימוש במילה "לבנים" בהתייחסו לאשכנזים ואמר כי זו היתה טעות. "הייתי בדיון אקדמי וכדי להבהיר את הדברים אתה עושה את זה לפעמים בצורה חריפה", אמר מעוז.

על דבריו בהרצאה לפיהם אמר כי בנק לאומי הוא "בנק של לבנים" אמר כי "מילא, תגיד שזו טעות, (אבל) בבית המשפט העליון עושים טובה ששמים מזרחי אחד. אני חושב שזו שיטה ושזה מונע על ידי קליקה מסויימת ואלו שנכנסים לקליקה הזאת הם מתייוונים. אי אפשר להשתיק את המוח שלי ואת דעתי. רק אחרי מותי. אין טעם לחיי אם אני צריך לשתוק".